שתף קטע נבחר

הגירעון יגדל? התקבולים ממסים נמוכים מהתחזית

לפי סיכומי הגביה של הממונה על ההכנסות במשרד האוצר, מינואר עד מאי השנה גדל הגירעון בגביית המסים ב-3 מיליארד שקל נוספים. תחזית הגביה ל-2012 שעמדה על 232.3 מיליארד שקל, הופחתה בינואר ב-11.3 מיליארד שקל ל-221 מיליארד שקל, נוכח מגמת הגירעון שהתפתחה ב-2011

הגירעון בגביית המסים בתקציב הדו-שנתי השוטף הצטבר עד כה לכ-14.3 מיליארד שקל לעומת תחזית הגבייה. כך עולה מנתוני מנהל הכנסות המדינה באוצר שהוצגו היום (ג') לוועדת הכספים. תחזית הגביה ל-2012 עמדה על 232.3 מיליארד שקל, אבל בינואר נאלץ האוצר להפחית אותה ב-11.3 מיליארד שקל ל-221 מיליארד שקל, נוכח מגמת הגירעון שהתפתחה ב-2011.

 

הציבור משיב לרשות המסים: כך תשתפר הגבייה

גפני מזהיר מהורדת מכסים גורפת: "נטרפד צווים"

 

לפי סיכומי הגביה מינואר עד מאי השנה גדל הגירעון בגביית המסים ב-3 מיליארד שקל נוספים, כך שהסכום המצטבר עומד היום על 14.3 מיליארד שקל. זאת כשתחזית ההכנסות עד מאי עמדה על 96 מיליארד שקל ובפועל נגבו 93 מיליארד שקל. בתשובה לשאלה אם מנהל ההכנסות לא בודק את התחזיות שנמסרות לו השיבה הממונה על ההכנסות, פרידה ישראל, כי התחזיות נבדקו ועל פניהן לא נראו מופרכות.

 

"מעמד הביניים משלם את המחיר"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), דרש מהאוצר לספק לו נתוני אמת של תמונת ההכנסות וההוצאות הצפויות לקראת הדיונים על תקציב 2013. "אני לא רוצה לחיות מהתחזיות שמתפרסמות בעיתונים שהגירעון יכול להגיע ל-25 מיליארד", אמר, וציין לעומת זה, כי גם תחזיות האוצר שהוצגו לו לפני 3 שנים לקראת התקציב הדו-שנתי השוטף היו פסימיות ביחס למציאות. "המצב לא היה שחור כמו שציירו", אמר.

 

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), מי שעמד בראש הוועדה ערב הבחירות האחרונות, אמר כי תמונת הגירעון מעידה על "ניהול כושל של שר האוצר כשבפועל אין באוצר ניהול תקין והתוצאה היא שמעמד הביניים משלם וישלם את המחיר". גפני הלך בעקבותיו וחיזק את דבריו. "חזרנו ודרשנו לפני 3 שנים לשנות את נטל המס כך שלא יכביד על מעמד הביניים. ביקשנו לבטל את ההפחתה במס הישיר ובמס החברות, לעומת הנטל הגובר והבלתי רגיל של המס העקיף ולא שמעו בקולנו", אמר.

 

גפני הוסיף כי "זה לא הולך לקרות לפני תקציב 2013. חברי הכנסת התפכחו. הפעם לא נוותר. תהיה לנו התמודדות עם אגף התקציבים אם ימשיכו להוריד את המס הישיר ולא יביאו את מס העשירים. לא יהיה לאוצר קל בוועדת הכספים. אני לא רוצה לקבוע מסמרות אבל מציע שתעשו שיעורי בית. סדרי העדיפויות ישתנו. אנחנו ננהל את המדינה ולא פקידי האוצר".

 

מנתוני מינהל ההכנסות שהוצגו בוועדה לגבי התפלגות תחזית ההכנסות ממסים ב-2012 עולה כי חלק הארי - 33% - יבואו מגביית המע"מ ו-23% מגביית מס הכנסה מהשכירים. 16% יבואו ממס קניה, בלו ומכס. רק 13% יבואו ממס החברות. ההכנסות משוק ההון יביאו רק 1%.

 

שיעור נטל המס בשנים 2011/12 לא השתנה ועומד על כ-24% תוצר. בסולם נטל המס עומדת ישראל במקום ה-18, קרוב לממוצע של מדינות ה-OECD.

 

לפני סקירת ההכנסות ממסים סקרו בוועדה, החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בג'יו והחשבונאי הממשלתי, יהלי רוטנברג, את הדו"ח הכספי של ישראל לשנת 2011. הדו"ח השנתי הוא כלי בינלאומי לבחינת העוצמה הכלכלית של המדינה, לא רק מההיבט של רווח והפסד. הוא גם כלי המסייע לקבלת החלטות בגיבוש המדיניות הכלכלית.

 

הנתון הבולט בדו"ח מגלה כי בבעלות המדינה נמצאות קרקעות פנויות בהיקף של 32 מיליון דונם בשווי כולל בערך עכשווי של 295 מיליארד שקל, על פי אומדני השמאי הממשלתי, מתוך שווי כולל של כל קרקעות המדינה שמסתכם ב-304 מיליארד שקל.

 

מדינת ישראל באוברדראפט קבוע

רוטנברג ציין כי הכנסות המדינה הצפויות ממשאבי הגז והנפט הן כ-140 מיליארד שקל מאתרי "תמר", "ים תטיס", ו"נועה". מאגר "לווייתן" טרם נכנס לחשבון. האומדן מבוסס על תמלוגים, מסים והיטלים. לדבריו השווי הכולל של נכסי המדינה מסתכם ב-474 מיליארד שקל לעומת התחייבויות המדינה שעומדות על כ-1.9 טריליון שקל כך שהון המדינה בגירעון של 1.4 טריליון שקל.

 

"מדינת ישראל חיה על אוברדראפט קבוע", אמרה עבאדי. "נכון לעכשיו לא ניתן לדעת מהי המגמה, אם הגירעון יגדל או יפחת, כי כל שנה מתווספים נכסים שלא נרשמו עד היום. גם ההתחייבויות, כולל החוב הלאומי תלויות בשערי החליפין".

 

הדו"חות הכספיים הם מוסד חדש יחסית שהחל בו החשב הכללי ירון זליכה, כדי "לעשות סדר בנכסי המדינה". החשבת ציינה כי גם עכשיו, הדו"ח איננו שלם, "אבל אנחנו במצב טוב יחסית למדינות אחרות, ובעוד 5 שנים נהיה יותר מושלמים". היא ציינה כי אומדן שווי הקרקעות הוא ראשון מסוגו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים