ארה"ב שוב עלתה על הרכבת הלא נכונה לקהיר?
ממשל אובמה תמך אשתקד בהפלת מובארק וקרא לקיים בחירות דמוקרטיות במצרים. עם בחירתו של מורסי האיסלאמיסט לנשיא, מבקשת ארה"ב שלא לשוב על תקדים עזה ב-2006, אז ניצח חמאס בבחירות שנתמכו ע"י ממשל בוש וזנח כל סממן דמוקרטי
הממשל האמריקני ספג ביקורת מכל הכיוונים על התנהלותו מאז החלו הפגנות המחאה נגד נשיא מצרים חוסני מובארק לפני שנה וחצי. הליברלים בארצות הברית והצעירים המצרים שהובילו את המהפכה בכיכר א-תחריר בקהיר - לפני ש"האחים המוסלמים" "גנבו" אותה מהם - האשימו את הממשל בוושינגטון שהוא עומד לצד הרודן מובארק.
נשיא חדש למצרים - כותרות אחרונות ב-ynet:
מורסי בלשכת מובארק: נבחן מחדש את קמפ דיוויד
- איראן וארה"ב בירכו: "עידן חדש במצרים" האתגרים של מורסי: כלכלה קורסת ופילוג פוליטי
- זה עלה להם בדם. כך נולד נשיא חדש במצרים
מנגד, במזרח התיכון, בעיקר בסעודיה אבל גם בישראל, מתחו ביקורת על ממשלו של ברק אובמה ש"הפקיר" כל כך בקלות את בעל הברית הקרוב מובארק. אלא שמזווית הראייה של אובמה, לא הייתה לו כל ברירה אלא לדקלם את הסיסמה שמוכרת לכל אמריקני - תמיכה בעקרונות של חופש ודמוקרטיה תוך פזילה לכוחות העתיד.
כשהחלו ההפגנות ההמוניות בקהיר, יצאו בכירי הממשל בוושינגטון בקריאה למובארק שלא לדכא באלימות את שאיפות העם המצרי לרפורמות פוליטיות. זה לא שבוושינגטון ישבו אנשים תמימים שלא מבינים את המציאות במזרח התיכון. הם דווקא כן הבינו שאחרי תמיכה של עשרות שנים ברודן המצרי, הם עלולים לאחר את הרכבת ולהישאר בצד הלא נכון של ההיסטוריה.
דור הפייסבוק המצרי התעלם מהאמריקנים
ממשל אובמה ניסה עם תחילת המהפכה המצרית לקדם את מחולליה הצעירים החילונים, אך מהר מאוד התברר שלדור הפייסבוק והטוויטר במדינה הערבית היו חלומות של חופש וקִדמה, אבל לא רצון או יכולת להילחם באחיהם.
מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון קבלה בשבוע שעבר על שמחוללי המהפכה המצרית "החליטו שהם לא רוצים להיות מעורבים בפוליטיקה".
המאמצים של האמריקנים להפעיל ארגונים שלא למטרות רווח כדי ללמד את המצרים כיצד להתארגן פוליטית התקבלו בקהיר כניסיון זר להתערב בפוליטיקה הפנימית. מנהיגי הארגונים האמריקניים נעצרו בקהיר וכמעט הועמדו למשפט, ורק אחרי שהאמריקנים איימו שמהלך כזה פירושו הפסקת הסיוע הכלכלי למדינה, הופסק ההליך המשפטי נגדם. המשבר עם הארגונים אולי עבר, אבל וושינגטון קיבלה איתות נוסף למגבלות הכוח שלה.
החינוך של מורסי בארה"ב יסייע להידברות עם אובמה?
גם נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי התחנך בארה"ב. את הדוקטורט שלו בהנדסה הוא קיבל מאוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 1982, ונשאר שלוש שנים נוספות בארה"ב בתפקיד עוזר לפרופסור באוניברסיטת נורת' ברידג' לפני ששב למצרים. האם זה יסייע להידברות שלו עם ממשל אובמה?
עוד לפני קריסת משטר מובארק, התחילו הדיפלומטים האמריקנים "לחרוש" את המערכת הפוליטית במצרים ולשלוח את זרועותיהם לעבר תנועת "האחים המוסלמים", שבמשך שנים רבות דוכאו על ידי משטר מובארק ואחרי נפילתו הורשו להקים מפלגה.
באיחור רב, קיוו האמריקנים להשלים את החסר. בכירים ממחלקת המדינה נחתו בתדירות די גבוהה בקהיר וגם גורמים מצרים ביקרו בוושינגטון. בשבוע שעבר, למשל, נחשף ביקור של חברי פרלמנט מצרים בוושינגטון, שהגיעו באופן רשמי כאורחי מרכז המחקר על שם וודרו ווילסון. אולם בפועל, הם באו לסדרת פגישות עם בכירים בבית הלבן ובמחלקת המדינה.
בין הבאים לוושינגטון היה חבר הפרלמנט המצרי האני נור א-דין, שגם חבר בארגון הטרור ג'מאעה איסלאמייה, המצוי ברשימות ארגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקנית ושל האיחוד האירופי. א-דין לא הזדהה ככזה כשהגיע לארה"ב, ומחלקת המדינה מסרה בתגובה שלא היה לה מידע על כך שמישהו מחברי המשלחת המצרית חבר בארגון הטרור.
המחוקק מארגון הטרור שניסה את מזלו בוושינגטון
השבועון "ניוזוויק" דיווח כי בפגישה שקיים עם סגן היועץ לביטחון לאומי דניס מקדונה, ביקש א-דין להעביר למאסר במצרים את השייח העיוור עבד א-רחמן, מנהיגו הרוחני של ג'מאעה איסלאמייה שמרצה מאסר עולם בארה"ב בגין חלקו בניסיון הפיצוץ הראשון של מגדלי התאומים בניו יורק וקשר לפגיעה בשורה של מבנים מרכזיים במנהטן.
לפי הדיווח ב"ניוזוויק", התשובה האמריקנית לבקשתו של א-דין הייתה ששחרורו של השייח העיוור נמצא תחת סמכותה הבלעדית של מערכת המשפט האמריקנית. א-דין נימק את בקשתו באומרו ש"זו תהיה מתנה למהפכה".
בכל מקרה, המחוקק המצרי מארגון הטרור ניסה את מזלו, אך לא השיג את מטרתו. בכל זאת, יש גבול למה שאובמה יכול לתת למהפכה בקהיר. הוא הרי לא רוצה שיעשו לו מהפכה בוושינגטון ב-6 בנובמבר - יום הבחירות לנשיאות ארה"ב.
על הפרק: סיוע שנתי בסך 1.3 מיליארד דולר
ערב הבחירות לנשיאות מצרים דאגו האמריקנים להעביר מסרים ל"אחים המוסלמים". אחד מהם, למשל, הוא שהקונגרס האמריקני לא יאשר את העברת הסיוע השנתי למצרים בסך 1.3 מיליארד דולר אם תהיה פגיעה בהסכם השלום עם ישראל, או פגיעה בזכויות מיעוטים, דתות אחרות ונשים. זהו המבחן האמיתי.
לאמריקנים כבר יש ניסיון עם דמוקרטיה ערבית. הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן התעקש על קיום בחירות חופשיות בעזה, והתהליך הדמוקרטי הסתיים שם ביום שבו ארגון חמאס האיסלאמי ניצח בבחירות.
בממשל אובמה מכירים היטב את הסיפור של עזה. המסר שהעבירו אמש האמריקנים עם ההודעה על בחירתו של מורסי היה שהנשיא המצרי הנבחר צריך לקדם ממשלת אחדות לאומית. "חשוב שהממשלה המצרית החדשה תשמור על ערכים אוניברסליים ותכבד את הזכויות של כל האזרחים המצרים - לרבות נשים ומיעוטים דתיים כמו הקופטים", נאמר בהודעה של דובר הבית הלבן, שבירך על בחירתו של מורסי.
אחרי הודעת הברכה האמריקנית באו שתי שיחות טלפון של אובמה - אחת עם מורסי כדי לברכו, ושנייה עם המפסיד בבחירות במצרים אחמד שפיק. אובמה אמר למורסי שהוא יסייע לו בתקופת המעבר לדמוקרטיה ויעמוד לצד העם המצרי בהגשמת המהפכה שלו. בעת שיחתו עם שפיק הוא עודד אותו שלא לפרוש מפעילות פוליטית.
בוושינגטון אהבו את ההצהרה של מורסי בנאום ניצחונו, לפיה הוא לא יפגע בהסכם השלום ובמיעוטים במצרים, אבל לכולם ברור שזוהי רק ההתחלה. להוביל אופוזיציה זה דבר אחד, אבל לקבל אחריות על האכלת יותר מ-80 מיליון פיות זה כבר משהו אחר לגמרי. וכאן טמון מנוף השליטה הגדול של ארה"ב על מורסי - איום בחרם כלכלי מצד אחד ומצד שני הבטחת כספי הסיוע האמריקני וסיוע מיוחד של קרן המטבע העולמית לחילוץ הכלכלה המצרית ממצבה הנואש.
לפנייה לכתב/ת 
