"מדהים, 60 דקות ואין בית". משפחת צדוק פונתה

"אני ממש לא יוצאת מרצון, חבל לי שאנשים לא באו לפה. רציתי שיהיו אנשים". כך סיפרה בצהריים (יום ג') רחלי צדוק, שעזבה את ביתה בשכונת גבעת האולפנה. היא ובן זוגה יאיר נמנים עם המשפחות הראשונות שיצאו מביתן לעבר אתר הקראווילות בבסיס צה"ל הסמוך, במסגרת פינוי השכונה שעליו הורו בג"ץ והממשלה.

פינוי גבעת האולפנה - דיווחים אחרונים ב-ynet:

ביקור ראשון בקראווילה: "הלוואי שנהיה האחרונים"

אורזים בנחת באולפנה: "בפינוי נרגיש אחרת"

החל הפינוי מגבעת האולפנה: "נחזור לפה"

בני הזוג צדוק היו עייפים מאוד הבוקר. את הלילה האחרון בביתם העבירו בהשלמת אריזת הבית ובציור סיסמאות על הקירות. "היה לנו לילה ארוך וקשה, בקושי ישנו. קיבלנו המון הודעות", סיפרה רחלי בזמן שהמתינה לאנשי משרד הביטחון בפתח הבית, והוסיפה כי בן זוגה וילדתה אף סובלים מחום גבוה.

לרוע המזל, הסבלים שאמונים על פינוי דירת המשפחה הגיעו אליה בזמן שיאיר יצא להביא תפילין ששכח במקום אחר. רחלי הטיחה בהם בעיניים דומעות: "אני מאוד כועסת עליכם. אני יודעת שזו לא אשמתכם, אבל אתם באים לפנות לי את הבית ואני לא יכולה להיות נחמדה למי שעושה את זה". 

מתקשים להיפרד. בבית משפחת צדוק(צילום: גיל יוחנן)

ציירו על קירות הדירה לפני הפרידה(צילום: גיל יוחנן)

"רק עושים את העבודה". גבעת האולפנה(צילום: אוהד צויגנברג)

הסבלים מצדם היו די נבוכים, והבטיחו לה שיעשו הכול כדי להקל עליה את הפינוי. אחד מהם אמר: "אנחנו גם לא שמחים להיות פה, אבל רק באנו לעשות את העבודה שלנו".

תוך פחות משעה הדירה כבר עמדה במערומיה. במהלך העמסת הארגזים ניכרה התרגשותה הרבה של רחלי, שאמרה בדמעות: "אני לא יכולה, אני רועדת בכל הגוף". בהמשך נכנס יאיר אל הבית וניגש להתפלל באחד החדרים. מיד אחריו הגיע הרב זלמן מלמד, שניסה לנחם את רחלי והבטיח לה כי "כולם ייצאו מהניסיון הרובץ לפתחם מחוזקים".

"מדהים, 60 דקות ואין בית", אמרה חברה שהגיעה לתמוך בבני הזוג. בניגוד למובטח, הקראווילה ששימשה כמשרד לקבלני הפינוי ואמורה כעת להפוך לבית משפחת צדוק, לא נוקתה כראוי. אחת ממכרותיהן של בני הזוג התנדבה לנקות שם, ואילו בני הזוג התחייבו: "לא נזוז מכאן עד שהקראווילה תהיה נקייה".