שתף קטע נבחר

 

בממשלה רבים, והסיעודיים מזדקנים בשיבה רעה

ראש הממשלה צריך להכריע: מצד אחד, סגן שר הבריאות ליצמן מבקש להעביר רפורמה בתחום הסיעוד שתממן אשפוז וטיפולים לכולם, בתמורה להעלאת מס הבריאות. מצד שני, באוצר מתנגדים להעלאת המס ואומרים: "יש אלטרנטיבות". מי שבינתיים סובלים, כמו תמיד, הם הזקנים והחולים

מדינת ישראל שוברת שיאים בתוחלת חיים ארוכה, אך הבשורה הטובה הזאת הופכת להיות הקללה של אנשים רבים שמזדקנים, ולא בשיבה טובה - החולים הסיעודיים.

 

 

כעת צריך ראש הממשלה להכריע בגורלם: מצד אחד, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מבקש להעביררפורמה בתחום הסיעוד שתממן אשפוז וטיפולים סיעודיים לכולם בתמורה להעלאת מס הבריאות ב-0.5%. מצד שני, באוצר מתנגדים להעלאת המס ואומרים: "יש אלטרנטיבות".

 

לא ברור מתי נרשמו יחסים טובים בין אגף התקציבים באוצר לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מאשר אלה שהולידה הקדנציה הנוכחית. האגף הלך יד ביד עם סגן השר ליצמן כשהחליט על הרפורמה למימון טיפולי שיניים לילדים וכך עשה גם ברפורמה בבריאות הנפש, שמעבירה את האחריות על הנושא מהמדינה לקופות החולים.

 

ליצמן מצידו, תמך בעמדת האוצר במשא ומתן על הסכם שכר הרופאים. הוא התנהל כמו שר החלומות של אגף התקציבים - כזה שיודע לעשות לימונדה מהלימונים שהוא מקבל, שיודע להתייעל ולחפש את הכסף מתחת לכל בלטה במערכת הבריאות - וגם למצוא אותו. אך יש מחלוקת אחת עיקרית שסודקת את מערכת היחסים הזאת - הוויכוח על הרפורמה בסיעוד.

 

על מנת להכריע בעניין, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לערוך עבודת מטה ולשמוע את כל הצדדים בנושא. גם בכנסת ידונו בכך בימים הקרובים: יו"ר שדולת הגימלאים ח"כ בוז'י הרצוג, דורש תשובות ופתרונות למצב, ויו"ר וועדת העבודה הרווחה והבריאות ח"כ חיים כץ, דורש אף הוא תשובות משר האוצר. מחר (ג') תקיים גם קואליציה של 14 ארגונים חברתיים כינוס מיוחד, בו היא תציג סקרים המצביעים על כך ש-90% מהציבור תומך ברפורמה.

 

המצב הקיים כיום

חולים סיעודיים חיים היום יותר שנים. אם באמצע שנות ה-90 תוחלת החיים הממוצעת של מי שנזקק לאשפוז סיעודי עמדה על כ-18 חודשים, כיום היא עומדת על כ-36 חודשים. ההוצאה הלאומית על הסיעוד עומדת נכון להיום על כ-9.7 מיליארד שקל, כ-1.3% מהתמ"ג .

 

נטל האשפוז הסיעודי נופל על קשישים, שמרביתם חיים סביב קו העוני. 30% מהציבור אינם מקבלים מימון מהמדינה ונאלצים לשלם בכל חודש בין 12,000 ל-15,000 שקל כדי לטפל בהוריהם המזדקנים.

 

70% הנותרים משלמים השתתפות עצמית אסטרונומית במונחים של מעמד הביניים: 2,350 שקל בחודש בממוצע ועד 9,000 שקל בחודש. מבחני ההכנסה מחמירים ולא אחידים, הם כוללים גם את ילדי הקשיש ובקרב התשושים, גם את החתנים והכלות שלו.

 

על כל אלה נוספת גם הביורוקרטיה המסרבלת, השולחת את הקשישים ואת ילדיהם לטיפולים במשרדים השונים, משרד הרווחה אמון על הסיוע בדיור, ביטוח לאומי על קצבת הסיעוד, משרד הבריאות על האשפוז הסיעודי.

 

המצב בקהילה לא יותר טוב: יותר ממחצית (55%) מהנזקקים לטיפול סיעודי, המוגדרים "תלוי במידה רבה" , זכאים כיום רק ל-9.75 שעות סיעוד שבועיות בקהילה. הנזקקים ביותר, המוגדרים "תלוי לחלוטין" מקבלים את הקצבה הגדולה ביותר מביטוח לאומי – 18 שעות סיעוד שבועיות בקהילה, בכל יתר השעות, הם צריכים להסתדר בעצמם.

 

ביטוחים פרטיים גם לא מספקים את הסחורה

באוגוסט 2011, החליט הממונה על אגף הביטוחים ושוק ההון באוצר, עודד שריג - לבטל את הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים. מדובר באותם ביטוחים סיעודיים שאנשים משלמים כל חייהם דרך מקום העבודה, או דרך הביטוח המשלים של קופת החולים – ביטוח במחיר משתלם, בגלל הקבוצה.

 

מה הבעיה? הביטוחים הללו הם זמניים. כשמבטחים קבוצה, עושים זאת לזמן מוגבל של שנה עד 5 שנים. אחר כך מעריכים שוב את הקבוצה ומה הסיכונים שלה להיות סיעודית, וחותמים שוב. עם הזמן אנשים הזדקנו והפכו למבוטחים לא משתלמים, כך שבפועל עד להחלטת שריג - אפשר היה ביום בהיר אחד להפסיק לבטח אותם.

 

ומה עם כל הכסף ששילמו כל החיים? ביטוח זה לא חיסכון. הכסף לא נצבר בשום קופה. אם קורה לך משהו בזמן הביטוח - ניצלת את הביטוח, אם לא - לא. בשל כך החליט שריג לבטל את הביטוחים הקבוצתיים ולחייב את חברות הביטוח לבטח את כולם לכל החיים.

 

לטווח הארוך מדובר במהלך חשוב מאוד, אבל בפועל - קשישים רבים ואנשים המתקרבים לגיל פרישה אינם מבוטחים סיעודית, אף על פי ששילמו כל חייהם עבור ביטוח פרטי.

 

כך שמי שמעוניין להיות מבוטח כיום, ישלם הרבה יותר כסף ממה שהתרגל לשלם כל החיים, גם בגלל הקפיצה במחיר - ממחיר קבוצתי מסובסד למחיר אישי, וגם בגלל הערכת הסיכון שגדלה והזדקנה יחד עם המבוטח

 

מה ליצמן רוצה?

סגן השר ליצמן מעוניין לקדם רפורמה שתעביר את האחריות על הביטוח הסיעודי הציבורי לידי קופות החולים, כשעיקר המימון למהלך הזה מקורו בהעלאת מס הבריאות ב-0.5%.

 

במסגרת הרפורמה לא תהיה עוד חלוקת תפקידים בין הרשויות השונות, הכל ירוכז בקופות החולים. ליצמן הודיע כי ידרוש להכניס את הרפורמה בסיעוד בהסכם הקואליציוני של מפלגתו יהדות התורה בממשלה הבאה, אם היא לא תאושר עד הבחירות.

 

אבל קופות החולים והביטוח הלאומי מתנגדים לרפורמה: בקופות חוששים מתקצוב לקוי שלא יאפשר להן לספק שרות ראוי ובביטוח הלאומי סבורים שיש להשאיר את קצבת הסיעוד באחריות הביטוח הלאומי. מלשכתו של ליצמן נמסר שהוא קבע פגישות עם מנהלי קופות החולים והוא מנהל מגעים ישירים מול הביטוח הלאומי, על מנת לשנות את העמדה הזאת.

 

"על המדינה לקבל אחריות על האוכלוסייה המתבגרת בישראל וזו העת לרפורמה לאומית בנושא", אמר ליצמן. "גיבשנו תכנית מדוייקת, שתשנה את המצב העגום הקיים כיום, בו אנשים ששילמו מיטב כספם למס בריאות במהלך חייהם, נמצאים בפני משבר אישי-כלכלי בעת זקנה. עלינו לשנות מצב זה מיסודו. רפורמת הסיעוד שיזמנו תביא לצדק חברתי אמיתי ולתיקון עוול היסטורי".

 

בשיחה עם ynet אמר ליצמן שמדובר בהיפך הגמור מהעלאת מיסים. "הצעתנו לעלייה מזערית במס הבריאות - תביא לחיסכון בהוצאות הבריאות שגובות כיום חברות הביטוח הפרטיות עבור פוליסות סיעוד שונות, המגיעות לבין מאות שקלים בחודש לאלפי שקלים בחודש" אמר. "אני יודע שראש הממשלה תומך עקרונית במהלך ואני קורא לו לקבל החלטה חברתית נכונה לאמץ את הרפורמה הצודקת ומחויבת המציאות, כדי להביא סוף סוף לשינוי הנדרש להורים של כולנו".

 

באוצר מתנגדים להעלאת מס הבריאות

גורם באוצר אמר בשיחה עם ynet, שהרפורמה מסוכנת לקופות החולים וגם שהיא תחמיץ את המטרה שלה, משום שדרך המימון שלה תפגע דווקא במעמד הביניים.

 

"ראשית צריך להבהיר, שנעשתה עבודת מטה על ידי משרדי הממשלה וגורמי המקצוע הנוגעים בדבר", אמר. "היה קונסנזוס מקיר לקיר שההצעה לא מביאה פתרונות אלא יוצרת בעיות חדשות ובעיקרן – סיכון של קריסה של קופות החולים".

 

לדבריו, מדובר בשאלה מבנית. "האם נכון לתת לקופות החולים, שליבת העיסוק שלהן היא בריאות, להתעסק בענייני רווחה, דיור וסיוע סוציאלי בהיקף תקציבי השקול לכמעט רבע מההוצאה שלהן כיום?", אמר.

 

"יש הסכמה שצריך לפעול להגברת התיאום בין הרשויות השונות כדי להקל על האזרח, אבל לא לוקחים נושא ממשרד אחד ומעבירים אותו לאחריות משרד אחר רק משום שהם משיקים זה לזה", הוסיף."מעבר לכך, קופות החולים לא אמורות לספק מענה לשרות רווחה. עובד זר בבית זה לא שרות בריאות, זה שרות רווחה. איך קופות החולים אמורות להתמודד עם השירות הזה? להעסיק צבא של עובדים זרים?"

 

למה אתם מבקשים להעלות את מס הכנסה אבל מתנגדים לעליית מס הבריאות?

 

"יש הסכמה בקרב גורמי המקצוע שמסים יעודיים אינם נכונים. ממשלות מודרניות היום עובדות במערכת מס מרכזית ולא עם מערכות מיסוי ייעודיות, כמו מס הבריאות.

 

"יש לכך מספר סיבות והראשונה היא שמסים יעודיים, ובכלל זה מס בריאות, הם מסים רגרסיביים שפוגעים בסופו של דבר במעמד הביניים ומפחיתים את השוויון, כי לוקחים את החצי אחוז הזה ומורידים אותו אוטומטית מכל המשכורות של כולם. אז נכון שמי שמרוויח יותר ישלם יותר, אבל חצי אחוז ממשכורת של 3,000 שקל מורגש יותר מחצי אחוז ממשכורת של 30,000 שקל.

 

"מס הכנסה לעומת זאת, הוא מס פרוגרסיבי, שיעור המס עולה עם ההכנסות לכן הוא למעשה לוקח יותר ממי שיש לו ולא לוקח מכולם באופן שווה. למיסוי יש השפעות אדירות על המשק והעלאת מיסים היא משהו שצריך להיעשות בראיה מקרו כלכלית רחבה ולא לצורך קידום הרחבה נקודתית של שירות זה או אחר.

 

"בנוסף - מדובר במנגנון עוקף הליך קבלת החלטות תקין, במקום לחלק את ההכנסות על פי סדר העדיפויות - מתקבעת חלוקה מסוימת של התקציב לפי ההכנסות הייעודיות".

 

ומה עם כל הבעיות הקיימות כיום במערך הסיעוד?

 

"עם הבעיות צריך להתמודד. אם לילדי הקשישים קשה להתמודד עם ההוצאות, אפשר לבוא ולומר אנחנו רוצים שמבחני ההכנסה יהיו פחות קשים – זו שאלה תקציבית כבדת משקל שצריכה להיבחן במסגרת סדרי עדיפויות כוללים ולא שאלה מבנית של מי ספק השירות. מעבר לכך, יש כאן שאלות של צדק חלוקתי – מי מממן את מי.

 

"אם יש יותר מידי גופים שמטפלים בסיעוד, צריך לראות איך מגבירים את התיאום ביניהם ואת רמת השירות לאזרח כדי להקל, אבל לא צריך רפורמה בשביל הדברים הללו".

 

בשביל לפתור את הבעיות צריך כסף. האוצר ייתן כסף לפתרון כל הבעיות במיוחד היום כשמתווכחים על גודל הגירעון?

 

"לצערנו, אין מנוס מלקבוע סדרי עדיפויות. ההצעה היא הרחבה של השירותים ואת זה צריך לקבוע במסגרת סדרי עדיפויות כוללים של הממשלה. אין ספק שהנושא הסיעודי, כמו כל מערך השירות לקשישים, הולך להוות אתגר גדול לכל הממשלות בכל העולם המערבי בגלל העלייה בתוחלת החיים, והפתרון הנדרש לצורך כך הוא העלאת גיל הפרישה.

 

"ככל שאדם חי יותר, כך פרק הזמן בו הוא עובד צריך להיות ארוך יותר. ניהול תקציב של מדינה הוא דבר מורכב, אין פתרונות קסם, אנחנו כל הזמן צריכים להתחשב בנטל על האזרחים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים