ברוך שפטלנו: נפרדים מפ.ט.ל בפסיכומטרי
הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית נכנסת החודש לתוקפה ובמסגרתה יושמטו כל הפרקים שעוסקים בשיכול אותיות. במקום זאת, התלמידים יכתבו חיבור באורך של 25 שורות. הנבחנים מצדם נזכרים בחרדה: "הפ.ט.ל הזה שיגע אותי"
אחרי למעלה מ-30 שנה ואלפי בחינות וסימולציות, תלמידי הפסיכומטרי ייפרדו השבוע מהשורש פ.ט.ל ושינון המילים שהפכו את חייהם לסיוט במשך החודשים הארוכים של ההכנה לבחינה. "הפ.ט.ל הזה פשוט שיגע אותי והכניס אותי לחרדות", נזכרה קרן, סטודנטית לתואר שלישי במדעי הרוח.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
איראן: שוגרו טילים המסוגלים לפגוע בישראל
מופז הושפל ומחזיר: אין טעם לפגישה עם נתניהו
במהלך הלוויה: ביתה של בתו של יצחק שמיר נפרץ
ביום חמישי תתקיים בחינת הפסיכומטרי האחרונה במתכונת הישנה, והחל מהחודש הקרוב תיכנס לתוקפה הרפורמה בבחינה. במסגרת הרפורמה יושמטו הפרקים על
הסטודנטית קרן נזכרה בחרדה ואמרה כי "היו לי כרטיסיות של מילים והייתי לוקחת אותן איתי לכל מקום ומשננת מילים כמו תוכי. בסוף לא כל כך הצלחתי בבחינה אבל לפחות מאז אני טובה בתשחצים".
אלי עובד הייטק מתל אביב מספר: "עשיתי את הפסיכומטרי לפני 15 שנה והדבר היחיד שאני זוכר זה את השורשים 'הפטיל' ו'הפטלה' ומה פירוש הביטוי 'לשכב פרקדן'. אני זוכר שבסך הכול היו שלוש או ארבע שאלות 'הפטלה' בכל פרק אבל הזמן שהקדשנו לשינון המילים וההפטלות של השורשים היה כמעט כפול מכל פרק אחר".
"הזיכרון השלילי נצרב"
"לאורך השנים הפ.ט.ל היה אחד הפרקים המזוהים ביותר עם הבחינה, כי מדובר בסוג מאוד מיוחד של שאלות שאין דומה להן בשום בחינה אחרת", מסביר יונתן בראל מנהל המחקר והפיתוח בקבוצת קידום. "בסך הכול, ההשקעה בלמידה לפרקים אלו לא חרגה מההשקעה בפרקים האחרים אך בגלל ששינון המילים היא חוויה כל כך סיזיפית ומתסכלת אז הזיכרון השלילי שנצרב בתודעת התלמידים הוא עוצמתי מאוד".
לדברי בראל, שאלות הפ.ט.ל הצריכו מהתלמידים יכולות של שליפה מהירה של המילה הנכונה, בהקשר הנכון ובזמן קצוב ולא באמת בדקו יכולות רלוונטיות של חשיבה מילולית ובהם כושר ביטוי, ניתוח טקסטים והבחנה בין עיקר וטפל.
איתי מרמור, מנהל ההדרכה באנקורי פסיכומטרי הוסיף: "שאלות הפ.ט.ל היו שאלות מאוד מתסכלות מבחינה רגשית כי תמיד נתנו לתלמידים את התחושה שעם עוד טיפת תשומת לב ניתן לפתור את השאלה, אך בסוף הן היו מבזבזות זמן יקר שפגע בהצלחה בחלקי הבחינה האחרים".
עם זאת, מרמור מציין כי "הפרק של שינון המילים היה מאד תבניתי ולא הצריך מידה רבה של ריכוז ולכן תלמידים רבים העדיפו 'לסבול' ולהשקיע בשינון המילים כי התחושה הייתה שקיים יחס ישיר בין שינון המילים להצלחה בשאלות".
פרופ' זוהר לבנת מהמחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן סבורה כי הרפורמה מתבקשת וזאת נוכח ההידרדרות החדה ביכולת הביטוי והכתיבה של הסטודנטים. "השינון החד-פעמי של אוצר המילים לפסיכומטרי הוא לא יעיל ומיד לאחר הבחינה התלמידים שכחו את המילים שלמדו. כדי לרכוש אוצר מילים אמיתי צריך לתרגל קריאה וכתיבה במשך שנים רבות ואני מקווה שמטלת הכתיבה החדשה תחייב את התלמידים לתרגול רציני שיאפשר להם כתיבה אקדמית ברמה גבוהה".
לפנייה לכתב/ת 
