שקים באפלה

הקורא שאול, שמבקש להישאר בשם שאול, רוצה לדעת: "בכל פעם שמטיילים וישנים בשטח טוען הנודניק התורן שהכי טוב לישון רק בתחתונים, כי ככה הגוף מתחמם הכי מהר. האם יש לזה אחיזה במציאות?".

(צילום: אייל טואג)

כדי לבחון את הסוגיה לעומק חיפשנו לילה קיצי פנוי והרמנו טלפון לרשת למטייל. החבר'ה שם נתנו לנו המון ציוד משוכלל - שקי שינה, מעילים, גופיות וכאלה - אבל רצינו קצת יותר ממסיבת פיג'מות, ולכן התארגנו גם על משאית קירור גדולה באדיבות חברת אלדן תחבורה. במילים אחרות, הכותב היה אורח של חברת משאיות קירור, ליסינג והשכרה. זה חייב להיות תקדים בתולדות העיתונות העברית.

זה עבד ככה: את המשאית קיררנו לטמפרטורה הנעימה ארבע מעלות צלזיוס, אם כי בזמן הניסוי נמדדו בפנוכו עשר מעלות בגלל שהדלת הייתה פתוחה לצורכי תיעוד ובקרה. הצטיידנו בכל מיני שקי השינה הידועים לאדם, החל באלה המיועדים לטרקים בהרי פרו הצוננים וכלה בשקי שינה המותאמים ללילות הלחים בשפת הכינרת.

לקטגוריית הבונוס לקחנו גם שק שינה זוגי, שהיה למעשה שני שקים זהים שחוברו יחדיו ברוכסן. הנסיינים התבקשו לישון חצי שעה בביגוד מלא (תחתונים וגופייה, מכנסי טרנינג ומעיל) וחצי שעה בשכבה אחת של תחתונים וגופייה. בתום חצאי השעות בדקנו את הטמפרטורה ליד הבטן של הנסיינים, כי זה המקום שאומר יותר מכל אם נעים לו או לא - והסקנו מסקנות שלא יניחו לכם לישון בלילה.

התוצאות היו חד-משמעית לא חד-משמעיות. אבל אם בכל זאת לבחור צד, אז אנחנו כרגיל בעד לבוש מינימלי.

בשקי השינה מתוצרת Outdoor התקבלו שתי תוצאות: בדגם הכבד יותר, Ultra Light, נרשמה אותה טמפרטורה סופית בשני המקרים, רק שבבגדים נדרש יותר זמן להגיע אליה; בדגם הקל יותר, Micro Light, היה הפרש של כמעט שלוש מעלות לטובת הלבוש המינימלי.

ומה בעניין שקי השינה שמיועדים לטמפרטורות קיצוניות ומסתובבים עם תגי-מחיר מעציבים? ובכן, בשני דגמי Karrimor לא היו הבדלים בין שינה בבגדים ובין שינה בתחתונים ובגופייה, ולנסיינים היה חם מאוד בשני השקים. לעומתם, בתוככי דגם Aleutian של The North Face היה קר יותר בשתי מעלות שלמות כשהנסיין ישן בביגוד מלא, אם כי נראה שכעבור מספיק זמן הייתה מתייצבת שם טמפרטורה סופית זהה; כשובר שוויון יצוין שהנסיין הוכח כפחות מגעיל כשהוא לבוש.

למקצה הזוגי נבחרו זוג שק"שים Cat's Meow של The North Face. זה דגם שמיועד לקור קיצוני, עם "טמפרטורת נוחות" - מדד שקובע באיזו טמפרטורה חיצונית יישן גבר צעיר שנת לילה נעימה - של מינוס שתי מעלות לפי התקן האירופי המחמיר EN-13537. התוצאות: לא נרשמו הבדלים בין שינה בבגדים ושינה בלעדיהם, כלומר הטמפרטורה הסופית הייתה זהה לחלוטין. האנשים בלמטייל הזכירו את חשיבות תנאי האקלים ואת המשתנה האנושי בכל הסיפור הזה, ובכל זאת דומה שקבוצת המדגם שלנו הראתה יפה את מה שהמלצות היצרן גורסות כבר מזמן: מקסימום גופייה תרמית וגטקס, לא יותר. אבל הסיבה היא ממש לא החום אלא דווקא הלחות.

(צילום: אייל טואג)

האתגר הגדול של שקי השינה הוא לשמור את הישן בהם יבש מהזעת יתר. גוף האדם מייצר חום כל הזמן, ובלימודי הנדסה משווים אדם ממוצע לנורת להט של 60 ואט מבחינת ייצור החום. זאת הסיבה שחם לנו בטמפרטורה של 36-37 מעלות; זה חום הגוף שלנו, והיינו מצפים שיהיה לנו נעים וסבבה בו, אבל הגוף רוצה להיפטר מכל החום הזה.

כשיש הפרש טמפרטורות בינינו לבין הסביבה, חום זורם מאיתנו החוצה בטבעיות. הקצב הרצוי מתקבל כשבחוץ נמדדות 25 מעלות בקירוב. מעל הטמפרטורה הזאת מתחיל הגוף להתקרר בהזעה, וזה יכול להיות תקלה בתוך שק שינה. לכן שק שינה טוב צריך לא רק לבודד מהאקלים בחוץ אלא גם לשחרר את הלחות החוצה.

כדי לעשות את העבודה הכפולה שלו, שק השינה מורכב משתי שכבות עיקריות: בידוד ומעטפת. הבידוד עשוי מסיבים סינתטיים שיוצרים חללים מלאים באוויר. מכל מיני סיבות משעממות הם נמתחים כמו קפיץ כשלא מפעילים עליהם לחץ, ואפשר לראות את זה בהבדלים בין שק שינה פתוח ומוכן לפעולה ובין שק דחוס בתיק קטנטן. יכולת ההתנפחות של שק שינה נקראת לופט, והיא מדד עיקרי ליכולת הבידוד שלו. אגב, זה לא מספיק; חשוב מאוד לפרוס את שק השינה על חומר מבודד קשיח דוגמת מזרן שטח, כי בלעדיו נדחס האוויר תחת משקלכם ואין בידוד יעיל מהאדמה, כפי שיודע כל מי שאי פעם קפא לו התחת בשבוע שדאות.

הבידוד אמנם שומר על חום הגוף שאתם מייצרים, אבל גורם לבעיה אחרת: הלחות. כשזאת עולה בתוך שק השינה סופגת אותה שכבת הבידוד, מה שגורע מתכונת הבידוד שלה. כאן נכנסת לתמונה המעטפת; היא שצריכה לשחרר את הלחות החוצה לחיים של חירות.

הטכנולוגיה הכי מתקדמת לשכבת המעטפת נקראת Pertex. מדובר בשתי שכבות עשויות סיבים שקוטרם גדול יותר בשכבה הפנימית מבשכבה החיצונית. למבנה הזה יש יתרון כפול: הוא גם מאפשר לצופף מאוד את הסיבים הדקים ולהגדיל את יכולת האיטום והבידוד של היריעה, וגם מנצל תכונה של נוזל לזרום לעבר הצינור הדק יותר. לא מאמינים? שימו קשית בתוך כוס מים ותיווכחו שמפלס המים בקשית (שהיא הצינור הדק יותר) עולה במילימטרים ספורים ביחס לכוס (הצינור הרחב יותר). כשמהנדסים את הגדלים האלה בצורה אופטימלית זורמת הלחות החוצה כמו ילדה טובה.

אגב שינה בשקים, זכרו שחשובה חלוקה אחידה של החום בתוכם. לכן כבר לא תמצאו היום רוכסן שמגיע עד אזור כפות הרגליים, כי הריצ'רץ' הוא נקודת התורפה העיקרית של הבידוד. כשאנחנו לבושים בבגדים ובמעיל זוכות כפות הרגליים לפחות שכבות ולפחות בידוד, ותחושת החום לאורך הגוף אינה אחידה. כשמסתפקים בשכבה תרמית אחת של גופייה, גטקס וגרביים, חלוקת החום דמוקרטית לגמרי.

אם עוד לא שכחת מה שאלת, שאול, נזכיר ונסכם: עדיף לישון בשכבה אחת של תחתונים וגופייה. ועכשיו אתה יכול להיות הנודניק שמסביר לכולם למה.