אחות של סילמן: אם יש לו בת, בואי לכאוב יחד

הטרגדיה הכואבת של משה סילמן מקפלת בתוכה גם תעלומה משפחתית. האיש שהצית את עצמו אמש במהלך המחאה החברתית בתל-אביב מאושפז בתל השומר ונשקפת סכנה מיידית לחייו. "הוא הלך לביטוח לאומי, ביקש עזרה", סיפרה הבוקר (יום א') אחותו בת ציון אלול. "לא היה צדק במה שעשו לו. הוא לא רצה עזרה מאיתנו, לא שיתף אותנו ולא ידענו כלום. הוא רצה להילחם את המלחמה שלו לבד. אוי משה מה עשית?". האחות סיפרה כי אמש נאמר להם שלמשה יש בת, שאינה נמצאת בקשר עם המשפחה. לדבריה, אמש הגיעה צעירה לבית החולים, הזדהתה כבתו בפני עובד סוציאלי ואז עזבה. האחות ביקשה: "אם את בתו, אני מתחננת, תבואי לכאוב איתנו".

דיווחי חדשות נוספים בחדשות ynet:

סתיו שפיר: לא רוצה לראות קורבנות

חשד: בן 15 נורה בשוד בקיוסק ברמלה

מזימת הטרור בקפריסין: "דיברנו עברית בשקט"

אחותו של סילמן (57), הנמצאת במרכז הרפואי שיבא, אמרה כי אחיה - שסובל מכוויות ב-90% מגופו - לא הזיק לאיש. "הוא נפל מנכסיו, לקחו לו הכול - את העסק, את המשאיות, את הבית. הכול לקחו לו ומאז המצב שלו הידרדר. הוא לא היה יכול לסבול את זה. הוא פנה לכל הגורמים ולא קיבל תשובה".

האחות סיפרה על המאבק של סילמן בבירוקרטיה הישראלית. "הוא היה מאושפז בבתי חולים, עבר מוועדה לוועדה, הוציאו לו את המיץ עד שנתנו לו אחוזי נכות וגם אז לא עזבו אותו. לקחו אפילו את הבית של אימא שלנו", אמרה אלול. "הוא רק רצה עזרה בדיור. הוא לא רצה לקבץ נדבות ברחוב. הוא היה הולך לכל המחאות וההפגנות. בהתחלה הוא היה אופטימי שיהיה שינוי. אני מבקשת ממנו סליחה ומחילה שלא עזרתי לו יותר. ומה שהוא עשה אני רוצה שכל המדינה תדע. הוא הקריב את החיים שלו למען כולם".

המכתב שהשאיר סילמן(צילום: מגלי סקידלסקי)

אחותו של משה סילמן בתל השומר(צילום: בני דויטש)

"לא תיארתי שהוא יפגע בעצמו"

רוב שכניו של סילמן בבניין הישן ברחוב מעלה השחרור בחיפה סיפרו שלא הכירו אותו. דלת הדירה הבוקר הייתה נעולה ותריסים מוגפים. הכתובת סילמן משה על תיבת הדואר היא העדות היחידה לכך שהוא גר שם.

עאדל לבנאווי היה היחיד מבין השכנים שהיה עם סילמן בקשר. "הוא בחור טוב, כל הזמן היינו נפגשים ברחוב או על הספסל בכניסה לבניין. הוא היה אומר שלום, מה נשמע", סיפר השכן. "הוא לא בן אדם ששותה אלכוהול. הוא נראה לי בן אדם יציב. הוא כל הזמן סיפר שקשה לו בחיים ואין לו כסף. הוא סיפר לי שהוא גר פה כבר שנה ולא משלם שכירות ובעל הדירה התחשב בו ולא הוציא אותו. בסך הכול הוא בן אדם שקט. פעם בשבוע הניחו לו מול הכניסה ארגז עם פירות, ירקות ומזון. היו שמים לו ליד הדלת".

הבניין שבו התגורר סילמן בחיפה(צילום: אבישג שאר-ישוב)

ללבנאווי נודע רק הבוקר שסילמן הצית את עצמו אמש בתל-אביב: "איזו מכה, כואב הלב עליו, איך הוא יכל לעשות לעצמו משהו כזה. ידעתי שהוא חי בקושי, שאין לו כסף, הוא כל הזמן דיבר על כך". השכן הוסיף כי כשסילמן "הגיע לכאן, בהתחלה היה לו שיער ארוך וזקן לא מטופח. אבל לאחר מכן הוא הסתפר ונהיה מסודר יותר. פעם בשבועיים-שלושה הייתי רואה שמגיעה אליו בחורה, לא יודע מי זאת, הוא לא סיפר, או חברה או קרובת משפחה. הוא חי במצוקה גדולה אבל לא תיארתי לעצמי שהוא יפגע בעצמו".

"סיכוי קטן לשרוד"

ד״ר יוסי חאייק, מנהל יחידת הכוויות בבית החולים שיבא בתל השומר, אמר שסילמן סובל מכוויות ב-90% מחלקי גופו. "נכון שבשעות הראשונות ראינו אותו במצב טוב לכאורה, מדבר ובהכרה מלאה - אבל זה מטעה", אמר הרופא. "כוויות דרגה ג׳ הן עמוקות כל כך שלפעמים אפילו קצוות העצבים נשרפים ולא מרגישים כבר כאב, אבל בפנים המערכות קורסות. העור, שתפקידו עצום, הוא עוטף את הגוף ושומר מפני רעלים ושינויי טמפרטורה, כשהוא נפגע, הכליות לא עומדות בעומס, הכבד, הכול קורס".

האש ברחוב קפלן בתל אביב, אמש(צילום: מוטי קמחי)

ד״ר אייל וינקלר, מנהל מחלקת פלסטיקה בשיבא, עדכן על מצבו: "סילמן בהחייאה. הסכנה לחייו תימשך שעות ואף ימים. הסיכוי להינצל ממצב כזה הוא אפסי. מדובר בפגיעה אנושה וקריטית. על זה מתווספים הנתונים של הגיל שלו והמצב הבריאותי שהיה לו קודם, ואז הסיכוי אפילו נמוך יותר. הוא מורדם ומונשם. ואנחנו מקווים להציל אותו".

סילמן התקשה להתבסס כלכלית, ניסה לנהל עסק וירד מנכסיו. לפני 12 שנה צבר חוב של 15 אלף שקל לרשויות המס ומשם התחיל להסתבך. עידית לב, רבה בארגון "רבנים לזכויות אדם", ליוותה את סילמן בשנה האחרונה. "התחושות שלי קשות מאוד בעיקר כלפי המדינה שדחפה אותו למקום הזה", סיפרה. "הוא לא רצה לפגוע בעצמו. הוא פשוט רצה קורת גג. בהמשך עיקלו לו את הבית ואחר כך את הדירה של אימא שלו ובנושא הזה התנהלו משפטים אחרי שהאחיות שלו ביקשו את חלקן בדירה". 

על פי הרבה לב, הוא לא היה זכאי לסיוע בשכר הדירה מפני שבעבר הייתה בבעלותו דירה. "הגשנו ערעור לפני שבועיים וקיבלנו תור לעוד שלושה חודשים", סיפרה לב. סילמן התגורר בינתיים ללא תשלום בדירה של חברו.

 "הבעיה הייתה שבעוד שבוע פג החוזה של הדירה שבה הוא גר כעת ובשום פנים ואופן הוא לא היה מוכן לחיות ברחוב. בכל מקום שאליו ניגשנו הוא לא הצליח לקבל עזרה. היינו במחלקת הרווחה, היינו במחלקת דרי רחוב בעירייה אבל שם אמרו לו שהוא עדיין לא גר ברחוב ולכן הם לא יכולים לעזור לו", אמרה לב.

סילמן היה פעיל גם ברשתות החברתיות. הוא שיתף את החברים בבעיות הרפואיות, באשפוזים ("הרופאים מהמיון זרקו אותי") וגם קרא להפגין נגד הביטוח הלאומי ונגד נטישת ניצולי השואה: "גונבים, גנבו ויגנבו עד אחרון ניצולי השואה. זו מדיניות מוצהרת של ממשלת ישראל, אז קדימה, לעצור את העוול הנוראי".

מעיריית חיפה אישרו הבוקר כי סילמן היה מטופל בשירותי הרווחה בעיר בשנה האחרונה, ואף קיבל עזרה בתחום השיקום התעסוקתי ובעזרה בשיכון. "פעלנו לסייע לו במיצוי זכויות מול משרד השיכון והביטוח הלאומי", נמסר ממחלקת הרווחה. "סילמן סירב לחלק מההצעות של שירותי הרווחה בעיר", אמרו שם, אך סירבו לפרט "בשל צנעת הפרט".