למה כדאי לעודד מועמדים להתכונן לראיון עבודה?

יותר ויותר יועצים ומכונים עוסקים היום בהכנת מועמדים לראיונות ומבחני מיון לקבלה לעבודה. רק לשם המחשה, חיפוש בגוגל של המילים "הכנה לראיונות" מעלה למעלה מ-800 אלף תוצאות.

• המרואיינים שבאים לעשות עליכם סיבוב
• מראיין? אולי אתה בעצם מקיים שיחת חולין?
• דברו בשפת הגוף הנכונה - ותתקבלו לעבודה
  

אחת הדילמות שעולות בהקשר זה היא האם ההכנה לראיונות למעשה מייצרת תשובות שבלוניות ומסייעת למועמד לספק את התשובות שהמראיין "מחפש", או שמא היא אכן עוזרת למועמד להביא את עצמו, את האני האותנטי שלו, בצורה המיטבית האפשרית עבורו. במילים אחרות, האם שליטה בניהול הרושם במהלך תהליכי מיון היא שלילית ומייצרת תמונה כוזבת של המועמד, או האם היא מאפשרת למועמד להביא בצורה טובה יותר את האני האמיתי שלו?

מה שהיה - תשכח מזה

עד לפני מספר שנים פסיכולוגים ואנשי מיון החזיקו בדעה שלילית כלפי הכנות לתהליכי מיון. הפסיכולוגים שעסקו בהכנת מועמדים נתפסו כ"בוגדים" בתחום המיון וכמי שחושפים את רזי האבחון.

בהמשך לכך, עד לפני כ-25 שנים, ניהול רושם כמעט ולא נחקר ונתפס בעיני פסיכולוגים חברתיים כרמאות בניגוד לאותנטיות, כעניין שטחי וחסר מהות אמיתית. ארגונים ניסו לזהות מי מהמועמדים עבר הכנה ליום המיון, חלקם שאלו על כך ישירות וחלקם צפו בדפוסי התנהגות המעידים על כך שהמועמד עבר הכנה כלשהי. מועמד ש"נתפס" בהכנה, סומן לשלילה על ידי המעריכים וסיכוייו לעבור את המיון, פחתו.

להיות במיטבך

בשנים האחרונות מנשבות רוחות של שינוי. תהליכי מיון הופכים שקופים יותר למועמדים, בין אם ממניע ערכי של הארגון ובין אם מהטכנולוגיה המאפשרת הפצת המידע, מה שמאפשר למועמדים לעשות הכנות משמעותיות יותר. לצד זאת, מחקרים חדשים מראים כי ניהול רושם לא רק שלא מוריד מהדיוק אלא אף מוסיף לו.

ניהול רושם מוגדר כניסיון מודע או לא מודע לשלוט בתדמיות המוצגות במצבים חברתיים שונים. אנשים שונים במידת היכולת שלהם לנהל רושם. מחקרים רבים תומכים כיום בכך שניהול רושם גבוה מהווה אינדיקציה למדדים שונים כמו הסתגלות חברתית מוצלחת, יציבות רגשית, אושר, שליטה עצמית, תפקוד במצבי לחץ ועוד.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי Human ועמיתיו (2011), מלמד כי העצמי המיטבי (bestself) עוזר לגלות את העצמי האמיתי (true self). כלומר, הצגה עצמית חיובית מובילה להערכה מדויקת יותר של אישיות המועמד.במהלך המחקר נבדקים צפו בקלטות וידאו של מועמדים לעבודה והתבקשו להעריך את אישיותם ורמת האינטליגנציה שלהם. המועמדים היו סטודנטים אשר סווגו לשתי קבוצות.

מועמדים בקבוצה אחת התבקשו לנהל רושם בהכנת הקלטת ואילו מועמדים בקבוצת הביקורת התבקשו לצמצם למינימום את הרושם המנוהל. הסטודנטים המצולמים עצמם מילאו שאלוני אישיות ומבחני אינטליגנציה. החוקרים ערכו השוואה בין הערכת המצולמים את עצמם לבין הערכת המעריכים שצפו בקלטת. נמצא כי הנבדקים העריכו באופן מדויק יותר את המועמדים אשר ניהלו רושם בעת הכנת הקלטת, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

הכנה כעדות למוטיבציה

הסבר החוקרים לממצאים היה כי הצגה עצמית חיובית כוללת לרוב התנהגויות שמחות ומעורבות יותר וכך המועמדים הללו מושכים יותר תשומת לב מאחרים. הגברת המוטיבציה והקשב מגדילה את הסיכוי להבחין ברמזים הרלוונטיים ולכן מובילה ליותר דיוק בהערכה.

כיום גוברת ההבנה כי מבחני מיון וראיונות הם סיטואציות מלחיצות עבור רוב המועמדים,ופעמים רבות הלחץ משתלט ומפריע למועמד להעביר למעריכים את כל יכולותיו ומעלותיו. ההכנה והלמידה כיצד לשלוט טוב יותר בניהול הרושם, מקלות על המועמד להתמודד עם הסיטואציה, מפחיתות מהלחץ ומאפשרות לו להגיע רגוע יותר ולהעביר את עצמו בצורה חיובית יותר.

מועמדים ששוקדים על קורות החיים, באים מוכנים לראיון ולתהליך המיון נתפסים היום כרציניים יותר וככאלה שישקיעו יותר גם בעבודה עצמה. שיחות עם ממליצים עשויות לאמת זאת.

נקודה נוספת ששווה לשקול היא העובדה שהכנה לתהליכי מיון עשויה להגביר את ההוגנות במדידת קבוצות מיעוט. לקבוצות אלה נגישות פחותה ל"חבר פסיכולוג" שניתן להתקשר אליו להתייעצות לפני יום מיון והכנה מקדמת אותם להבנת הציפיות ולהיות במיטבם. עמותות שונות וגם שירות המדינה מאפשרות לקבוצות שונות לקבל הכנות חינם או בעלויות נמוכות ביותר.

גבולות גזרה

חשוב להבהיר כי בניהול רושם הכוונה לניהול רושם של האמת ולא להצגת מציאות שקרית. הצגה כזו תפגע בתוקף במדידה וככל הנראה גם תפגע במועמד, בטווח הארוך, לראייה גורלם של מנכ"לים וחברי כנסת שנתפסו כמציגים תואר אקדמי שלא נברא. כמו כן יש לסייג הכנה למבחנים שם כמובן שחשיפת התשובות הנכונות תפגע ביכולת ללמוד על המועמד לעבודה, אולם תרגול מיומנויות חשבון לקראת מבחן הבודק יכולת חשבונית עשוי לסייע.

ההמלצה למעסיקים המגייסים ולאנשי הגיוס והאבחון היא לשנות את הגישה כלפי ההכנה, ולהתייחס אליה בחיוב כמו גם לאפשר אותה. עוד יכול המגייס לספק כמה שיותר מידע על המאפיינים הנדרשים בתפקיד ועל תהליך המיון; לתאם ציפיות בצורה ברורה בתחילת יום המיון; לאפשר התנסות ו"חימום" בכל כלי ותרגיל, לאפשר סימולציה אינטרנטית באתר הארגון ואפילו לפתוח "קו חם" אליו יוכלו להתקשר מועמדים להציג שאלות ולשמוע יותר בפירוט כיצד כדאי להם להתכונן או להפנות את המועמדים להכנות זולות או חינמיות ו/או לחומרים כתובים על התנהגויות רצויות במיון, באמצעותם יוכלו להתכונן.

הכותבת היא פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית, מנכ"לית בסיס להערכה www.basisle.co.il