הקריטריונים לסיוע בדיור: לסילמנים אין סיכוי
מחדל הדיור הציבורי המתמשך יעלה מחר לדיון מיוחד בכנסת וחברי הכנסת מבטיחים לקדם הצעת חוק חדשה. בדיקה מעלה כי קריטריונים לסיוע דווקא יש, אבל הם מעניקים עדיפות ברורה למשפחות ברוכות ילדים. אם אתם רווקים בלי ילדים, כמו משה סילמן, תשכחו מעזרה
חברי הכנסת כבר מצחצחים חרבות לקראת "יום הדיור הציבורי" שיתקיים מחר (יום ג') בכנסת והם מתכוונים להעלות הצעות חדשות. לכאורה, זה יהיה דיון על נדל"ן, אך בפועל מתברר שהמדינה דווקא פועלת להענקת סיוע בדיור, אבל הקריטריונים מעניקים עדיפות ברורה למשפחות ברוכות ילדים. לרווקים חסרי ילדים כמו משה סילמן - אין שום סיכוי.
"אני לא אהיה חסר בית", הצהיר משה סילמן במכתב הנוקב שהשאיר אחריו, מכתב שהחזיר לסדר היום את נושא הדיור הציבורי. הצצה פשוטה בקריטריונים לדיור ציבורי באתר משרד השיכון מגלה כי גם סוגיית הדיור - ממש כמו הגיוס - היא סיפור של פוליטיקת מגזרים.
דו"ח המבקר ב-2009: שני מיליארד שקלים - ואף בית ציבורי אחד
דו"ח של הכנסת ב-2011: דו"ח: כך נעלמו כספי הדיור הציבורי
בשאלת הזכאות לדיור הציבורי מעניקה המדינה עדיפות למי שמקבל הבטחת הכנסה במשך שנתיים ברציפות על פני אדם שהיה בעל עסק שקרס. בנוסף, מחייבת המדינה כי מבקש הדיור הציבורי יהיה בעל שלושה ילדים לפחות.
למעשה, במקרה של סילמן, סעיף זה, בתוספת העובדה כי בעבר הייתה בבעלותו דירה, פסלו אותו מלקבל סיוע, ללא קשר לחומרת מצבו או לעובדה כי במשך כל חייו שילם מסים כחוק.
דוגמה נוספת בולטת בסעיף מספר האחים והאחיות של מבקש הסיוע. אדם עם שישה אחים יזכה ל-650 נקודות וכל אח נוסף יעניק לו 50 נקודות. לא קשה לראות איזה מגזר נהנה מקריטריון זה.
טרכטנברג הזהיר: "שלא יסתתרו מאחורי קריטריונים"
בחודש ינואר הציף מנואל טרכטנברג את הבעיה ומתח ביקורת חריפה על רוח הקריטריונים. דווקא בכנס של רבני ישראל, שנערך בקיבוץ גינוסר, הביע מי שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי צער רב ואכזבה. "מדוע אני מאוכזב?", שאל אז טרכטנברג וענה: "בגלל הקריטריון של שנות הנישואין. אני שואל את עצמי, למה עדיף אדם שהתחתן אתמול מזה שיתחתן מחר. אינני מבין מה הקשר בין זה לצדק חברתי. ואם יש זוג שהתחתן ואין לו ילדים מאיזו סיבה?".
יו"ר הוועדה שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה בקיץ שעבר הוסיף ותקף בעקיפין את שר השיכון אריאל אטיאס מש"ס. "אם רוצים להיטיב עם מגזר מסוים, שישימו זאת על השולחן ולא יסתתרו מאחורי קריטריונים", אמר טרכטנברג שאף צפה את אירועי קיץ 2012. "אם מישהו חושב שהמחאה שככה - הוא טועה", אמר בעיצומו של החורף. "המחאה מבעבעת מתחת לשטח".
אז מה צפוי מחר? חברי הכנסת מירי רגב (ליכוד), אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) ודב חנין (חד"ש) הודיעו כי יעלו מחדש חקיקה בנושא. השלושה יזכירו מחר גם את הדו"ח שפרסם בדצמבר 2011 מרכז המחקר של הכנסת. הדו"ח מתאר איך מאות מיליוני שקלים שהיו מיועדים לבניית דירות עבור נזקקי הדיור הציבורי הוזרמו לטובת פרויקטים בשטחים, שיקום נזקים מהקסאמים ומהקטיושות והקמת מוסדות ציבור בשכונות ותיקות.
הדוגמה האחרונה לקונפליקט המגזרי אירעה רק לפני חודשיים, אז שרי הליכוד הפילו הצעה של שר השיכון אריאל אטיאס (ש"ס) לחיוב דיור ציבורי. ועדת השרים לחקיקה הצביעה אז נגד הצעת חוק שקידם אטיאס, המחייבת הקצאה של 5% לדיור ציבורי מכל פרויקט שנבנה על קרקע המשווקת על ידי המדינה לדיור למגורים. השרים הפילו את הצעת החוק, בעידוד האוצר שהתנגד למהלך.
האנשת הבעיה: "המדינה אשמה"
כעת עומדות על הפרק הצעות חוק בנושא עיכוב פינוי עקב אי תשלום משכנתה והצעה לסיוע ריאלי בשכר דירה. לפי ההצעה הראשונה, יידחה הפינוי מהבית למשך שנתיים שבהן ישלם הדייר חצי משכר הדירה מדי חודש ואת היתר יפרוס לתקופה רחבה.ההצעה השנייה מבקשת לחייב רשויות מקומיות לשלב בתוכנית המתאר גם פרויקטים לדיור ציבורי. הצעה דומה עלתה באחרונה על ידי חנין, אך נפלה ולכן יקדמו אותה שוב.
דברים שאמרה היום ח"כ מירי רגב מלמדים על רוח הדברים שתשרור מחר במליאה. "המדינה אשמה לאורך שנים במלאי הדירות הכושל של דיור ציבורי", האשימה רגב. "גם בתקופת סלאח שבתי הייתה קורת גג, היום אין לאנשים לאן לחזור.
"אם הממשלה תבין שתפקידה לא לספסר בקרקע, אלא לתת מענה אמיתי, לפני שהמצוקה תמשיך להוביל בערה ברחובות. כיום אין מדיניות דיור. לא יכול להיות שבבית שמש דירה בין 500-400 אלף שקל ובראש העין למעלה ממיליון וחצי שקל".
לפנייה לכתב/ת 
