מה ההבדל בין רכב של קצין צה"ל ופקידה אזרחית
"יש הבדל מהותי בין רכב משרד הביטחון, אם מדובר ברכב בשימוש קצין צה"ל לעומת פקידה אזרחית במשרד הביטחון", כך קובע שופט ביהמ"ש לתביעות קטנות בתביעה שהוגשה כנגד חברת שלמה-סיקסט, לאחר שהשבתת רכב התובע חשפה כי החברה דרשה מחיר גבוה מהמחירון לרכב ליסינג משימוש צבאי
מה ההבדל בין פקידה וקצין צה"ל, ואיך זה משפיע על מחיר מכוניות ליסינג של משרד הביטחון? בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת הליסינג שלמה-סיקסט לשלם פיצוי בסך 10,000 שקל, לתובע שרכש ממנה מכונית שהוחכרה למשרד הביטחון. השופט פאול שטרק קבע כי הפחתת הערך שחישבה חברת הליסינג הייתה מוטעית, והתבססה על שימוש ליסינג "רגיל" - ולא כזה שמקורו במשרד הביטחון.
_wa.jpg "\"יש הבדל בין רכב בשימוש קצין צה\"ל לעומת פקידה אזרחית\" (צילום: רועי צוקרמן)")
"יש הבדל מהותי בין רכב משרד הביטחון, אם מדובר ברכב בשימוש קצין צה"ל לעומת פקידה אזרחית במשרד הביטחון", כותב השופט שטרק בפסק הדין בעניין תביעה שהוגשה נגד חברת הליסינג. "מאחר שברור כי רוב רכבי הליסינג במשרד הביטחון הינם עבור קציני צה"ל, נראה לעין כי מחירון (הרכב) ראה לנכון להפחית (את) שווי הרכב ב-35% לעומת 20% כנגד רכב ליסינג רגיל".
_wa.jpg "\"יש הבדל בין רכב בשימוש קצין צה\"ל לעומת פקידה אזרחית\" (צילום: רועי צוקרמן)")
"יש הבדל בין רכב בשימוש קצין צה"ל לעומת פקידה אזרחית"(צילום: רועי צוקרמן)
על-פי פסק הדין, על חברת ליסינג שמוכרת כלי רכב שהוחכרו בעבר לצה"ל, להבהיר לרוכשים כי יש הבדל במחירים בין ליסינג "רגיל" וליסינג של משרד הביטחון. "אין לצפות מקונה מן הישוב לדעת מראש כי קיים הפרש משמעותי במחירון, בין כלי רכב יד שנייה מליסינג רגיל לעומת רכב ליסינג של משרד הביטחון", כותב השופט שטרק.
"משמעות המלים 'לפי מחירון'"
הסיפור החל כאשר א' רכש משלמה-סיקסט מכונית מסוג יונדאי, במחיר מחירון של 49,950 שקל. בטופס גילוי נאות שנמסר לו, צוין במפורש כי המכונית הוחכרה למשרד הביטחון. אלא שכאשר ביקש א' לבטח את המכונית שרכש, התברר כי שוויה לצורכי ביטוח הוא 41,500 שקל בלבד - 8,450 שקל פחות מהמחיר ששילם לחברת הליסינג.
לטענתו, חישוב מחיר המכונית התבסס על הפחתת ערך הנהוגה במקרה של רכב ליסינג רגיל, ולא כזה שהיה בעבר בשימוש משרד הביטחון. לדברי א', וכפי שעולה מפסק הדין, ההפרש הראוי בין מחיר מכונית ליסינג "רגילה" וכזו שהוחכרה למשרד הביטחון, הוא 15%. מנגד, חברת הליסינג טענה כי "אין משמעות לגבי זהות הליסינג במשרד הביטחון". עוד נטען כי מכונית היונדאי הושבחה, ובכך הוסיפה החברה "לערך הרכב".
השופט שטרק דחה את טענות חברת הליסינג. "שווי רכב לאחר השבחתו נמדד לפי עיני הקונה או המוכר", הוא כותב בפסק הדין. "אין (בהשבחה) בהכרח כדי להוסיף ערך של ממש לרכב". השופט מציין כי אם חברת הליסינג הייתה מציינת מה מחיר הבסיס הראוי, ולאחר מכן מחשבת את תוספת הערך הנובעת לדעתה מההשבחה, א' היה יכול להחליט אם לרכוש את המכונית.
בסיכום פסק הדין, מבהיר השופט כי "בעת רכישת רכב ישנה משמעות באוזני אדם מהישוב, לגבי המלים 'לפי מחירון', וזאת מאחר שהקונה מאמין כי הרכב מבחינת הביטוח שווה את הסכום שישלם". מלבד תשלום מלוא ההפרש בין מחיר העסקה ושווי המכונית בפועל, חייב השופט שטרק את חברת הליסינג בתשלום הוצאות משפט וטרחה בסך 1,650 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
