שתף קטע נבחר

מוסדות התרבות נגד המשרד: לאן הולך התקציב?

"המוסדות מצמצמים את היקף הפעילות, והתוצאה היא פגיעה באיכות התרבות במדינת ישראל" - כך נטען בדיון בוועדת הכנסת על אופן חלוקת התוספת התקציבית של משרד התרבות. השרה לבנת: "אני מגרדת כספים כמו קבצנית"

בדיון שנערך הבוקר (ג') בוועדת הכנסת תחת הכותרת "תקציב התרבות. מי מקבל מה?", ניסו מנהלי מוסדות התרבות בישראל לקבל תשובות קונקרטיות בנושא חלוקת תקציב המשרד. על אף פניות חוזרות ונשנות שנעשו בחודשים האחרונים למשרד התרבות, הם טרם קיבלו מענה על אופן חלוקת התוספת התקציבית של 9 מיליון שקלים כפי שקבע אשתקד הסדר רב שנתי עליו חתומים גם משרד האוצר ונציגי המוסדות הנתמכים.

 

לבנת: פועלת להגדלת התקציב למרות מצבו הקשה של האוצר (צילום: דנה קופל ) (צילום: דנה קופל )
לבנת: פועלת להגדלת התקציב למרות מצבו הקשה של האוצר(צילום: דנה קופל )

 

הדיון נפתח בטענות ח"כים ערבים בהם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מוחמד ברכה, על אפליה תקציבית ודרישה להשתת תנאי סף שיחילו את מגוון צרכיה של החברה הערבית בישראל. "יש קריטריונים שעמותות תרבות ערביות לא יכולות לחדור דרכם, כמו למשל התייחסות למגזר כפריפריה גיאוגרפית ולא גם כמיעוט בעל תרבות שונה", אמר ח"כ ברכה: "מעבר לכך היינו רוצים לדעת כמה כסף מקצה המשרד למוסדות תרבות ולא רק למופעים או אירועים חד פעמיים. התקציבים שמופנים למגזר חייבים להיות שווים למספר היחסי של היקף הקהילה בחברה הישראלית. הנושא בא לידי ביטוי גם בדו"ח מבקר המדינה ועד היום לא נעשה דבר". ח"כ ברכה הוסיף כי במדורים השונים במנהל תרבות, הגוף שאחראי בין היתר על חלוקת התקציב למוסדות, אין ייצוג למגזר הערבי. "איך זה יכול להיות? איפה זה נשמע", אמר ברכה.

 

מה בין פרס היצירה הציונית לתקצוב מוסדות התרבות במגזר הערבי? (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
מה בין פרס היצירה הציונית לתקצוב מוסדות התרבות במגזר הערבי?(צילום: מוטי קמחי)

 

השרה לבנת הכחישה את הדברים ואמרה כי 12% מהעובדים במשרד התרבות באים מהמגזר הערבי. "מעבר לתקנת התרבות הערבית, המגזר מקבל תמיכה ושותף לפעילויות המשרד באינספור תקנות אחרות", הוסיפה. מנכ"לית המשרד, אורלי פרומן, השיבה אף היא לטענות והפנתה את חברי הכנסת לאתר המשרד שבו לטענתה מצוי הפירוט המלא של תקנות התקצוב. פרומן הוסיפה כי המשרד מחלק פרסים בהיקף של 4.5 מיליון שקל לתחומים שונים שכוללים גם את המגזר הערבי: "בין הפרסים שמעניק המשרד יש פרס לרשויות מצטיינות בתחום התרבות, ליצירות שעוסקות בתולדות הציונות וקרן מיוחדת לאמנים במצוקה". בין התמיכות הייחודיות למגזר לדברי המנכ"לית פעילויות כמו פסטיבל המסרחיד למונודרמות בשפה ערבית ומבצע של מופעים לילדים בחינם שנערכים ב-90 יישובים.

 

את הדיון המרכזי בנושא אופן חלוקת התקציב פתח מנכ"ל המדיטק, אלון ספן, שדרש פריסה פרטנית של התוספת התקציבית שנועדה למוסדות במסגרת ההסכם הרב שנתי. "הסכם התרבות מתייחס לשיפוי חלקי או מלא של התייקרויות במשק וגידול בהיקף התקצוב. הפער בין השנים לא נראה בשקפים שנציגות המשרד מציגה. אנחנו מתקשים לקבל את הנתונים ומבחינתו זו השאלה שפותחת את הדיון. אם העברת כספי התוספת אינה מתקיימת, זה מסביר באופן חלקי את מצבם של מוסדות התרבות שרובם הגדול נמצא במצב גירעוני".

 

ההתייקרויות במשק מול סטגנציה תקציבית מובילים את המוסדות לכדי קריסה (צילום: עמית קוטלר) (צילום: עמית קוטלר)
ההתייקרויות במשק מול סטגנציה תקציבית מובילים את המוסדות לכדי קריסה(צילום: עמית קוטלר)

 

נסים טל, נציג המוזיאונים, הוסיף: "ההסכם שנחתם היה נכון למצב לפני שלוש שנים. בתקופה הנוכחית מוסדות התרבות חווים התייקרויות עצומות שנובעות בעיקרן מחקיקה ממשלתית כמו חוק הפנסיה, גידול עלויות החשמל, המים והדלק שקפצו קפיצה נחשונית. ההוצאות בשנים האחרונות עלו ב-12.5% ובשנתיים הקרובות צפויה תוספת יוקר של עוד 5%. למרות שהתקציב נותר כמות שהוא ברמה הנומינלית, ההשפעה על התקציב הריאלי שלנו עצומה. המוסדות מצמצמים את היקף הפעילות וזו ספיראלה יורדת שתוצאותיה פגיעה חמורה באיכות התרבות במדינת ישראל".

 

"על פי איזה קריטריונים חולק הכסף?"

נוכחים נוספים בדיון דרשו ממשרד התרבות לתת פומבי לפרוטוקולים של דיוני המועצה לתרבות שעוסקת בחלוקת תקציבי המדורים השונים ומייעצת לשרה בעניין. "מדובר במועצה ציבורית ומטעמי שקיפות הדיונים צריכים להיות פתוחים לציבור".

 

מנהל פורום מנהלי מוסדות התרבות, איתמר גורביץ', החזיר את הדיון לאופן חלוקת התוספת התקציבית של 9 מיליון השקלים כמו לדרישה לפירוט חלוקת תקציב ייחודי של 21 מיליון שקל שייעד משרד האוצר לפעילות תרבותית בפריפריה. "חשוב לדעת על פי איזה קריטריונים חולק הכסף? כמה הוקצה לכל תקנה ואיזה מוסדות נהנים מתקציב זה", אמר גורביץ'. כמו כן התייחסו בדיון להעברת סמכויות משרד התרבות בנוגע למבחני התמיכה בתחום התרבות לידי שר המשפטים. ההחלטה על העברת הסמכויות התקבלה בממשלה ועברה אמש את אישור הכנסת.

 

יו"ר איגוד מפיקי הקולנוע, אסף אמיר, שנכח בדיון הגדיר את תקציב משרד התרבות "מעליב": "כל אחד מהיושבים מבקש עוד פירור על חשבון מוסד אחר, אבל השאלה הנשאלת האם לשרת התרבות יש יעד תקציבי שיקרב את ישראל לתקציבים של מדינות מערביות. על הסכם הקולנוע אנחנו נלחמנו מול האוצר באופן ישיר. אולי המוסדות צריכים לשקול שלא לחדש את ההסכמים כיוון שהסכומים שבהם אינם סבירים".

 

רכז התרבות באגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר, אמר בתגובה לטענות נציגי מוסדות התרבות: "כשמדינת ישראל מבצעת קיצוצים רוחביים בתחומים שונים וחשובים ביותר, כל הסכם התרבות מוחרג מקיצוצים רוחביים. זה כשלעצמו מייצג 22% נוספים מהתקציב בתקופת ההסכם. אתם לא צריכים להודות על כך אבל זה משקף מצב שבו הסכם התרבות שווה בחישוב מהיר 100 מיליון שקל. בנוסף לתקציב הקשיח של התרבות ישנן תוספות תקציב שבלעדיהן המצב היה הרבה יותר גרוע".

 

התגובות לדבריו של יוצר היו זועמות. "אתם באמת מאמינים שנתייחס לכך שאתם לא מקצצים בתקציב, כתוספת? זה מגוחך", אמר אסף אמיר.

 

"תקציב התרבות לא אמור להיות תרומה"

השרה לבנת ביקשה להגיב לדברים: "מזה שנים אני אומרת שגובה תקציב התרבות מביך ,מביש ומעליב ולא יכול לספק את הצרכים. למרות שיש הסכם תרבות, ככל שחולפות השנים הבעיה מחריפה. לא לחתום על הסכם תרבות זו גישה מסוכנת כיוון שההסכם מגן עלינו מפני קיצוצים רוחביים ונותן ביטחון. אוצר המדינה במצוקה גדולה, ולמרות שהתחלתי כבר בקדנציה הקודמת הליך של חקיקה כדי שתקציב התרבות יגיע ל-1% באופן הדרגתי, זה לא יקרה ללא הסכמה של האוצר. אני מגרדת כספים כמו קבצנית ולא אכפת, זה תפקידי". על כך הגיבו בזעם חלק הנוכחים ואמרו: "לא סביר ששרת תרבות אומרת שהיא הולכת לקבץ נדבות כמו קבצנית. תקציב התרבות לא אמור להיות תרומה מהמדינה. זה מקומם".

 

לגבי העברת הסמכויות הנוגעות למבחני התמיכה בתיאטראות למשרד המשפטים, אמרה לבנת: "חתמתי על הסכם ניגוד עניינים כיוון שבן זוגי משמש מזה 18 שנה בהתנדבות כיו"ר תיאטרון אורנה פורת והסינמטק בתל אביב. בהסכם נכתב במפורש שרק אם יהיו שינויים בקריטריונים של התיאטרון, אדרש להעביר סמכויות. במהלך שלוש שנות כהונתי לא היו שינויים אך כיוון שכעת נערכים דיונים בנושא, החלטתי להעביר את הסמכויות ולו למראית עין שבמראית עין".

 

מנכ"לית משרד התרבות שחתמה את הדיון הדגישה כי בכל הנוגע לטענות הח"כים הערבים, בשנה האחרונה עובדים במשרד על תיקון מבחני התמיכה לתרבות ערבית באופן שייתאמו את המציאות ואת צרכי המגזר. בקשתה של ח"כ חנין זועבי לקבל לידיה את המספרים לא נענתה. בכל הנוגע לבקשת פורום מנהלי התרבות לקבל לידם פירוט מלא של חלוקת התוספת התקציבית של 9 מיליון שקל בהתאם להסכם הרב שנתי, הבטיחה המנכ"לית כי הפרטים יועברו בפגישה שתיערך בהמשך השבוע בינה לבין נציגי הפורום. "הכל חולק לתקנות וכך גם בנוגע ל-21 מיליוני השקלים שהוקצו לפעילות בפריפריה.

מחלק גדל מהתקנה נהנים המוסדות. המצב היום הרבה יותר טוב מכפי שהיה. אנחנו בתהליך שנועד לשפר עוד יותר".

 

בתגובה למסקנות הדיון מסר פורום נציגי מנהלי המוסדות ל-ynet: "התשובות שקיבלנו לא מספקות את הנתונים שלהם ציפינו בייחוד כיוון שלמטרה זו נועד הדיון. הפורום פנה למנכ"לית המשרד לפני חודשים ארוכים כדי לקבל פירוט מלא של אופן חלוקת התוספת המתבקשת מהסכם תקציב התרבות. זהו כסף שמיועד אך ורק למוסדות עצמם. גם את אופן חלוקת 21 מיליון השקלים לפעילות בפריפריה אנחנו לא מבינים ועד היום לא קיבלנו תשובות. נקווה שמנכ"לית המשרד תעמוד בדבריה להעביר את הנתונים במלואם בפגישה איתה שתיערך ביום ה' הקרוב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מנכ"ל המדיטק: המוסדות מתקשים לקבל נתונים
צילום: יוסי צבקר
לאתר ההטבות
מומלצים