עלובי החיים

בקצב המסחרר של האירועים מעוררי החלחלה המלווים את הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, ניתן היה לחשוב שראינו כבר הכול. אפשר היה להניח שאולי, רק אולי, התרגילים המסריחים מאחורינו, שלא יהיה פוליטיקאי שיעז להיגרר שוב למהלך מביך, חסר טעם אך מלא ריח מסריח כמו זה שראינו הלילה.

פילוג בקדימה - הדיווחים האחרונים:

אין מקום בב.מ.וו: הממשלה מתנפחת עוד יותר

ביום שבו עוד אדם מצית את עצמו בגלל ייאוש שאחז בו, אפשר היה לצפות שראש הממשלה ואנשיו יעסקו בתופעה המחרידה הזו שמתחילה להזכיר מדינות חשוכות, מוכות גורל ומצוקה כלכלית המתעלמות מאזרחיהן, ולא בגניבת מנדטים וחברי כנסת נואשים, שרק מחפשים עוד חודש או חודשיים בכנסת. אין ספק, בנימין נתניהו הוא קינג. המלך הבלתי מעורער של הקומבינות, גניבות הדעת וההישרדות האישית בכל מחיר.

אדריכלי התרגיל המסריח 2012, בנימין נתניהו וצחי הנגבי (צילום: גיל יוחנן)

למרבה הצער, שתי המילים גועל ונפש נפגשות הלילה שוב, ואין טובות מהן כדי לתאר את מה שמתרחש כאן. אין מתאימות מהן כדי להכתיר את המהלך הזה שמוביל צחי הנגבי, וגורר לתוכו חבורה של פוליטיקאים אופורטוניסטים וחסרי עמוד שדרה, שרק לפני כשלושה חודשים נאבקו ונלחמו להמליך את שאול מופז לראשות קדימה. כמה רעל הם הוציאו מעצמם, מחפשי ההזדמנויות הללו - שנלר, שמאלוב-ברקוביץ', דואן וח"כ ביבי כדי להדיח את ציפי לבני - רק כי לא רצתה להיגרר לממשלת הקיפאון של נתניהו. כמה מילים קשות הם פלטו כדי להכפיש את המנהיגה הקודמת של קדימה, וכמה מילות חנופה הם שיגרו אל חלל האוויר כדי להלל את שאול מופז.

זה אותו מופז בדיוק, שהיום, כשהמצב קשה, הם נוטשים ללא בושה ובלי להביט לאחור. הסקרים קשים, העתיד נראה שחור, אז אין מניעה למכור כל אידיאולוגיה, אמינות ונאמנות עבור חופן תפקידים עלוב בממשלה שממילא תלך לבחירות בעוד זמן קצר. כשקמה קדימה ב-2005, אמרו על חבריה שהם באו כי לא היה להם משהו טוב יותר לעשות, כי הם אופורטוניסטים חסרי אידיאולוגיה או נאמנות. כמה שזה נכון. אל יופתע הגנרל מופז מחייליו הבוגדניים. רק לפני כמה שנים הם נטשו את הליכוד ואת מפלגת העבודה רק כדי לסדר לעצמם כיסא בכנסת. כמו אז, גם היום, הם נוטשים את העמדות, ומוכיחים שהמפלגה הזו הוקמה בחטא - ומפורקת בחטא.

האשים את לבני ונשאר בלי מפלגה. מופז (צילום: חיים צח)

מופז צריך לבוא בטענות אל עצמו. בקמפיין האחרון הבטיח להוביל ולהנהיג, קרא לתומכיו לבוא "אחריי". אך הוא לא ידע להנהיג, לא ידע לאן הוא מוביל: לאחר שנבחר, הצטרף לממשלה באישון ליל, ואחר כך, כשחש על בשרו שכל מי שהזהיר אותו מפני נתניהו צדק - נטש את הממשלה, פגוע ונעלב. כך לא מנהיגים מפלגה, וזו איננה אידיאולוגיה. זו פִרצה הקוראת לגנב, והגנבים לא איחרו לבוא, ולקחת עמם את המנדטים חזרה לנתניהו. כדאי למופז להיזכר במילים הקשות שהטיח בציפי לבני כאשר ניסתה חבורה אחרת של אופורטוניסטים לפלג את המפלגה, אז, בימים הראשונים והקשים של האופוזיציה. כדאי לו להיזכר כיצד כינה את לבני חסרת יכולת מנהיגות, כיצד הטיל עליה את כל האחריות וקרא לה להתפטר.

מופז ואנשיו טוענים שדווקא הלילה קדימה תקום לתחיה. או שהם תמימים, או שהם עובדים על עצמם בעיניים. קדימה היא מפלגה גמורה. מופז לא יוכל להוביל אותה לשום מקום. מפקד שחייליו נוטשים אותו באמצע המערכה אינו ראוי להנהיג. אחרי הפילוג הזה, יבוא פילוג נוסף - ושאול מופז יהפוך במהרה ללא רלוונטי. למעשה, הוא כבר לא רלוונטי, הוא טרגדיה פוליטית מהלכת. אין לו תקומה, וכנראה גם לא תהיה לו. ח"כ רוברט טיבייב הציע למופז להסיק מסקנות. אחרי סדרת המכות שנחתו עליו לאחרונה, כדאי למופז לשקול קריירה חדשה, כי בפוליטיקה הוא כבר הוכיח שהוא לא מבין.