שתף קטע נבחר

שרי גבעתי ואני בחצור הגלילית, שיגעון

"איך קורה ששני שחקנים ממרכז ת"א, שנוטים לייחס להם הכרה של המרחב הקרוב מגדרה עד חדרה, מחליטים להצפין בהתמדה אחת לשבוע? פשוט ככה. זה כיף ומרגש לפגוש ולהכיר נוער עם ברק בעיניים". השחקן עדי איזמן מספר

שרי גבעתי ואני נוסעים למפגש ראשון במסגרת פרוייקט שנקרא "חוצה ישראל", שח"ם (ארגון השחקנים בישראל) ומשרד התרבות, משיקים מפעל מבורך בעיני, מפגשים שבועיים למשך חצי שנה עם קבוצה של צעירים שצמאים לבמה ואוהבים תרבות, אך המרחק מהמרכז מונע מהם פעמים רבות להגשים את הכמיהה הזו.

 

אז מגיעים לחצור הגלילית, ופוגשים לראשונה את הנערים והנערות בני כתות ח' עד י"ב שנענו לפרסומים בדף הפייסבוק של מרכז הנוער העירוני ובמקומונים. 20 במספר, קבוצות קטנות של חברות שבאו לחזק אחת את השניה וגם כמה בנים אמיצים, שהגיעו בכוחות עצמם. רובם כבר פעילים ומכירים את מרכז הנוער, אך גם כמה בודדים שהגיעו רק בעקבות הפרסומים. (לידע כללי - בחצור מתגוררים לפחות 400 בני ובנות כתות ח' עד י"ב).

 

שרי גבעתי ואני בחצור הגלילית, שיגעון. השאלה הראשונה ששואלת אותי אביה, בת חצור מתוקה, בעלת קול פעמונים, "אז עוז זהבי יבוא?". נאלמתי דום, איזו שאלת פתיחה...? ובמחשבה שניה גם די צפויה. לשמחתי הרבה שרי הצילה את המצב ואמרה בביטחון ששום דבר עוד לא סגור, אבל עוז ירצה לבוא במידה שהוא ישמע שמדובר בקבוצה רצינית וחרוצה, ולכן קודם כל הם צריכים להוכיח את עצמם.


 "אז עוז זהבי יבוא?". צילום: ליטל חדד מנהלת מרכז הנער, חצור

 

אז אביה וחברותיה באו כדי לראות את עוז זהבי, רן דנקר ועופר שכטר למיניהם אבל בדרך הן עוד עלולות לפגוש עולם חדש מופלא, שלאו דווקא קשור לזה שעוז זהבי יקח אותן לסבוב דאווין על השטיח המעופף שלו, אבל עולם חדש שרווי בהתבוננות עצמית, עבודה והקשבה בתוך קבוצה, טקסטים ושירים ואנשים חדשים. עד היום לא קיימת בחצור שום מסגרת חוג או מגמת תאטרון לילדים ונוער, קיימת רק קבוצת תאטרון למבוגרים.

 

לנוער יש חוגי העשרה רק ברקוד ומוזיקה, אז אם ירצה השם בינואר 2013 כנראה שפרוייקט "חוצה ישראל" בחצור הגלילית יעלה מחזמר ובכך יביא לשלוב האיכויות והמיומנויות הקיימות בתוספת כמה חדשות שירכשו אלה שיתמידו וימצו את התהליך.

 

ואני, ילד תל אביבי טיפוסי, מעבר לכך שאוביל את התהליך אלמד משחק ואביים

את מופע הסיום, מה אני באתי לראות בחצור הרחוקה...? הרי את כל אלה יכולתי לעשות גם בצהלה או רמת אביב ג'.

 

נדמה לי שאני באתי לראות וללמוד את הרעב, אותו רעב שלא ניתן לקנות בשום מכולת בצפון תל אביב. הרעב להצליח! הרעב שהניע את שרי גבעתי כבר כנערה בת ארבע עשרה לנסוע מדי שבוע את כל הדרך מטבריה לתל אביב ובחזרה, רק כדי ללמוד משחק! אז זהו שהיום באמת טובי השחקנים והמורים יגיעו עד חצור וכל נער או נערה יוכלו ליהנות וללמוד מניסיונם, רק שיבואו!

 

בסוף התהליך יעלו חברי הקבוצה בהופעה חגיגית, במעמד שרת התרבות, הגברת לימור לבנת, ואושיות נוספות מתחום התרבות, בהיכל התרבות המקומי. והכל לכבוד יום ההולדת לרגל שישים שנים לחצור הגלילית - המועצה שנבחרה להיות הסנונית של פרוייקט "חוצה ישראל". מי ייתן ובשנה הבאה, יהיו כמותה עוד עשר מועצות שיקחו חלק במפעל המבורך הזה.

 

  • ארגון השחקנים בישראל (שח"ם) מפעיל את פרויקט "חוצה ישראל" במימון משרד התרבות. במסגרת הפרויקט מוזמנים בני נוער (כיתות ח-י"ב) מחצור הגלילית לקחת חלק ללא תשלום בסדנאות משחק אחת לשבוע למשך חצי שנה, עם בכירי השחקנים בישראל. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות: ליטל חדד- מנהלת מרכז הנוער, חצור
שרי ואני במרכז הנוער בחצור
צילום: באדיבות: ליטל חדד- מנהלת מרכז הנוער, חצור
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים