הקיצוצים אושרו בממשלה; השר כחלון הצביע נגד

הממשלה אישרה הערב (יום ב') את הקיצוצים והגזירות בתקציב המדינה ברוב של 20 שרים מול תשעה. "זהו צעד אחראי שישמור על כלכלת ישראל ועל מקומות העבודה של האזרחים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר ההצבעה, "גם אחרי אישור חבילת הצעדים הזאת, השכבות החלשות ומעמד הביניים נשארים עם יותר כסף בכיס".

סערת הקיצוצים - דיווחים קודמים ב-ynet:

ה"עונש" לברק: עוד 100 מיליון יקוצצו מהביטחון

שטייניץ לפני אישור הגזירות: "צעדים לא כיפיים"

הקיצוץ ואתם: פגיעה במעונות יום ובנערים עניים

ביה"ח ברזילי: רק כשגראד יפגע בחולה נקבל כסף

שר הרווחה משה כחלון הצביע נגד הקיצוצים. כחלון החליט על הצעד שנקט משום שדרש תוספת עבור הקשישים ועבור נכים ומקבלי הבטחת הכנסה. כחלון אמר ל-ynet לאחר שהסתיימה ההצבעה כי "לא יכולתי להצביע בעד הקיצוץ הזה. הלב פשוט לא נתן לי להצביע בעד, כאשר אני יודע שיש אנשים שמרוויחים 2,100 שקל, ומורידים להם 70 שקלים - שהם כסף לירקות ולעוף".

כחלון הוסיף כי "אי אפשר להצביע בעד דבר כזה, והסברתי את זה גם לראש הממשלה. לא זאת בלבד שאסור לקצץ לאנשים האלה - צריך להוסיף להם. אלה השכבות החלשות, ואי אפשר לפגוע בהן, אלא צריך לחזק אותן ולסייע להן. צריך לסייע לנכים, לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה. האנשים האלה הם ממש בתחתית. לפחות לקבוצה הזו מגיעה תוספת, ובוודאי שאסור לקצץ להם".

יצוין כי משעות הבוקר ניהל מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר מגעים עם השר כחלון, אולם השניים לא הגיעו להבנות ובשל כך החליט שר הרווחה להתנגד. עוד נודע כי במשך היום ניהלו נתניהו וכחלון שיחות קשות שבמהלכן הסביר שר הרווחה לראש הממשלה כי הוא לא יכול לתמוך באנשים שזקוקים לסיוע. בכירים בליכוד ציינו כי נתניהו כעס על כחלון בעקבות עמדתו.

משבר בין ראש הממשלה לשר הרווחה(צילום: טל שחר)

גם שרי ש"ס ומפלגת העצמאות הצביעו נגד המהלך. מלשכת יו"ר העצמאות ושר הביטחון אהוד ברק נמסר כי "ברק פרס בישיבה תפיסה שבמרכזה העיקרון כי בזמן צמיחה תפקיד הממשלה הוא לא להפריע ליוזמות ולתנופה של הכלכלה החופשית, להוריד חוב ולצבור יתרות ליום סגריר. לעומת זאת במיתון עולמי מחריף והולך, תפקיד הממשלה הוא קודם כול למנוע את קריסת הרקמה האנושית והמערכות המשקיות. מדובר בבני אדם שעובדים קשה בעסקים קטנים ובינוניים, ובאנשים שנושאים על גבם את המדינה".

ברק אמר כי "יש לפעול באחריות, בשיקול דעת, אך על פי העיקרון הזה. הצרה היא כי העיקרון הפשוט הזה לא מקובל על האוצר ועל חלק גדול משרי הממשלה וזה עלול להוביל לשגיאה קשה. התוצאה היא שהממשלה מחמירה את המיתון שבפניו אנחנו ניצבים במקום להקל אותו. ולכן היא לא תעמוד ביעדי הגבייה שהיא מציבה כעת".

בעקבות התנגדות שרי סיעת העצמאות לחבילת הגזירות שאושרה היום בממשלה, החליט שר האוצר לקצץ עוד 100 מיליון שקל מתקציב הביטחון. בתוכנית המקורית, נכלל קיצוץ מוקטן של 18 מיליון שקל בתקציב הביטחון. מחצית מהסכום הנוסף שיקוצץ מתקציב הביטחון ייועד למיגון בית החולים ברזילי, פרויקט שהיתכנותו הועמדה בספק בעקבות הקיצוץ בתקציב משרד הבריאות. המחצית השנייה תיועד לצמצום הקיצוצים בהשכלה גבוהה ובתקציב החינוך.

הקיצוץ במשרד החינוך יקטן לשיעור של 1% מבסיס התקציב בשנים 2012 ו-2013. הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה יפחת מסכום של 35 מיליון שקל ל-15 מיליון שקל. בנוסף, הקיצוץ בתקציב הות"ת (הוועדה לתקצוב מוסדות המחקר והאוניברסיטאות) יירד לשלושה מיליון שקל בלבד.

"הממשלה מחמירה את המיתון". ברק ונתניהו(צילום: גיל יוחנן)

הפגנה נגד הקיצוצים והגזירות מול משרד ראש הממשלה, הבוקר(צילום: אלון הוטר )

עוד לפני ההצבעה על הקיצוצים והגזירות החדשות, הודיע המשרד לביטחון הפנים כי השר יצחק אהרונוביץ' ואנשי משרדו הגיעו לסיכום עם אנשי משרד האוצר על הפחתת הקיצוץ שתוכנן למשרד. במקום קיצוץ של 181 מיליון שקלים יקוצצו מתקציב המשרד עשרות מיליוני שקלים בלבד. עוד נמסר כי המשא ומתן בין הצדדים נוהל במעורבות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

יו"ר הבית היהודי השר דניאל הרשקוביץ הודיע במהלך הדיונים כי לא יוכל להצביע בעד מתווה האוצר כל עוד אין הפחתה בתשלומי ההורים בחינוך הדתי. "הורים רבים נקלעו לחובות וקורסים תחת הנטל הכלכלי. בחינוך הדתי משלמים פי 10 ויותר מאשר בחינוך החילוני והחרדי. הציבור הדתי-לאומי נושא בנטל אך הוא הראשון שמשלם את מחיר הקיצוצים".

עם זאת, לפני ההצבעה קיבל השר הרשקוביץ הודעה מראש הממשלה שלנוכח המצב הקשה שבו הורי התלמידים בחינוך הדתי-לאומי כורעים תחת נטל התשלומים לחינוך ילדיהם, התחייב נתניהו כי "בדיוני התקציב הקרובים יגובש מתווה להפחתת תשלומי ההורים בחינוך הדתי-לאומי בעשרות אחוזים, מתוך שאיפה להשוות את התשלומים לתשלומי ההורים בחינוך החילוני".

"הצעדים לא כיפיים" 

שר האוצר יובל שטייניץ אמר לפני כניסתו לישיבה כי "הצעדים האלה לא כיפיים ולא נעימים גם לי, כשר אוצר, אבל כל בר דעת מבין שאנחנו עושים את זה כדי לשמור על כלכלת ישראל".

אמירתו של שר האוצר זכתה לביקורת חריפה מצד יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', שאמרה כי היא "מעידה על רדידות ועל אובדן הדרך שמאפיינים את התנהלותם של נתניהו ושטייניץ". לדבריה, "יש דווקא כמה וכמה אנשים, חברות ומשפחות שיהיה להם כיף. צדק נתניהו כשאמר שלמשפחות יהיה יותר כסף אחרי הגזירות, אולם הוא התכוון ככל הנראה ל-20 משפחות בלבד".

ההצעה שהביא שטייניץ להצבעה כללה העלאת מס הערך המוסף מ-16 ל-17 אחוז וכן העלאת מס הכנסה באחוז אחד למשתכרים בין 8,881 ל-14,070 שקל בחודש. בנוסף, הוחלט להטיל שני אחוזים מס נוספים על מי שמרוויח מעל 67 אלף שקל בחודש. מס זה יוטל לא רק על המשכורות אלא גם על רווחי הון ורווחים ממימוש נדל"ן. עוד הוחלט, להחזיר את מס המעסיקים והפעם בשיעור של 0.6 אחוזים.

בתוך כך, סיעת קדימה אספה 25 חתימות שמתחייבות

לפי תקנון הכנסת, כדי לקיים בשבוע הבא כינוס פגרה מיוחד במליאה, שבמהלכו יתקיים דיון בגזירות הכלכליות. יו"ר המפלגה ח"כ שאול מופז אמר ל-ynet בעקבות איסוף החתימות כי "האזרח הקטן שוב נאלץ לשלם בגדול, ממשיך ללכת למילואים וסופר את הכסף שאין. ממשלת נתניהו פיזרה במשך שלוש שנים צ'קים ללא כיסוי, וברגע האחרון כופה על האזרחים לכסות על המדיניות חסרת האחריות".

מופז הוסיף כי "ראש הממשלה צריך לשאול את עצמו כיצד הביא את מדינת ישראל לבור תקציבי חסר תקדים ולהסביר לאזרחי ישראל מדוע הם אלה שמשלמים על כך את המחיר. האזרח הרזה לא יכול יותר לסחוב על גבו את הממשלה השמנה של נתניהו. גבו שבור וקורס תחת העומס שהפך כבד מנשוא".