אחים לנשק: שמעון פרס ולוי אשכול במפעלי תעש

הסיפור על צבי דר הינו סיפור חיים של איש רב מעשים ומנהיג, אבל הוא גם סיפור החלוצים שבאו מצ'כוסלובקיה והקימו את קיבוץ חפציבה היום לפני 90 שנים. חבורת המייסדים באו עם רקע אידיאולוגי מגובש אבל זה צמח מעולם תרבותי מיוחד. סופרים ואנשי רוח יהודים ואחרים מצ'כוסלובקיה ואוסטריה, אהדו את אנשיה של חפציבה: מקס ברוד, פרנץ וורפל, פליקס וולטש, שמואל הוגו ברגמן, ואפילו לנשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק, היו ידידים בחפציבה. הנה קטע יומן שאותו כתבה אלמה מאהלר, אלמנתו של הקומפוזיטור היהודי גוסטב מאהלר, שבאה עם ידידיה פרנץ וורפל והוגו ברמן לבקר את חבריהם בחפציבה בשנת 1924. היא כנראה לא התאהבה במקום ובאנשיו: "......השמש בערה. הדרך נעשתה גרועה יותר ויותר ולבסוף שקענו בביצה. ירדנו מהמכונית. מרחוק ראינו עגלת סולמות מתקרבת. ריח הזבל הלך לפניה. העגלה כולה הייתה עוד רטובה מהזבל והשתן שהובילו בה. לא הסכמתי בשום אופן לעלות לעגלה. עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות: אז בבית הספר: על המורה שתמיד היה שמח העולָה אולה: הבריחה מ"ליל הבדולח" לארץ ישראל שכונת בורוכוב: יש בה ילדים כמוך וכמוני "בינתיים בעוד אני רוגזת, הוצאה המכונית מהבוץ. פרנץ וורפל והוגו ברמן ירדו ממרומי העגלה מלוכלכים ונודפים ריח רע. לאחר זמן קצר הגענו למקום מכוסי אבק ועייפים....הנשים במקום לבשו לבוש עלוב למדי נראו כאילו בכותנות לילה. כיבדו אותנו בתה מתוק מתוך ספלים חלודים. "יצאנו לראות מה שהוקם. ראשית כל בית הילדים שהיה גאוות המתיישבים. זבובים ורוחות פרצים נשבו על היצורים חסרי האונים וחסרי האמהות... בחצר הראו לנו את האוהל בו היינו צריכים ללון. שאלתי את הנהג אם יוכל להביא אותנו עוד הלילה לנצרת. הנהג הסכים, אבל רמז לי על הסכנה של שודדים ערביים המתקיפים לעיתים קרובות מכוניות בודדות. הכל היה עדיף בעיני מאשר לישון על רצפת אוהל". "מגבית ההתגייסות" צבי דר חיפש ליצור קשר עם השכנים הערבים. הוא נתן בהם אמון והם החזירו ביחס של כבוד. כאשר פרץ המרד הערבי ב-1936, לא הבין צבי על מה ולמה. בשנות המרד הקים הישוב את מפעל "כופר הישוב" - מגבית בארץ לבניית תשתית ביטחונית להגנת היישוב היהודי כנגד הפרעות. זמן קצר לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר הצבא הגרמני התקרב למצרים, הוחלט במוסדות להתכונן לרע מכל. המפקדה הארצית של "ההגנה" ביקשה תוספת של 200 אלף לירות א"י. לכן הוחלט בשנת 1942 להקים את "מגבית ההתגייסות", שהיווה את המשכו של "כופר היישוב". צבי דר נקרא להיות נציג הסקטור ההסתדרותי של המגבית. היה זה תפקידו הביטחוני הראשון של צבי במסגרת ארצית. בשנת 1944 נקרא צבי להחליף את ד"ר קארל לנדאו שנפטר, בתפקיד מנהל מפעל וולקן של סולל בונה. בשנת 1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, ביקש שר הביטחון, דוד בן גוריון, את צבי דר להגביר את ייצור המרגמות והפצצות ביחד עם מפעלי תעש. הייתה זו היכרותו האינטנסיבית של צבי עם דוד בן גוריון. לא פלא שבשנת 1950 ביקש דוד בן גוריון את צבי דר לארגן מחדש את התעשייה הצבאית ולעמוד בראשה. 1. 1925, צבי משוחח עם שכנים ערבים ליד חפציבה. 2. מפעלי התעש היו פזורים ברחבי הארץ עוד בטרם המדינה, הם נקראו אז מפל"ן (מפעלים לייצור נשק) בארגונו וניהולו של חיים סלבין. בתחילה במחתרת ועם קום המדינה, ביקש בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, לארגנם מחדש במסגרת מפעל אחד. היכרותו עם צבי דר הביאה את צבי למשימה. צבי לא היה מהנדס, פיזקאי או כימאי. כישרונו היה בניהול וביחסי אנוש עם העובדים. עוד בהיותו בבית החרושת וולקן, ייצר יחסים מצוינים עם העובדים, ועם זאת הגדיל מאוד את תפוקת המפעל כשהכניס בו נורמות ופרמיות, לפעמים בניגוד לדעתו של אבא חושי, שעמד בראש מועצת פועלי חיפה. כך גם ארגן את מפעלי התע"ש - חטיבות ייצור שונות תחת גג אחד. בתצלום: ביקור דוד בן גוריון בתע"ש. מימינו: צבי דר, דוד הכהן ופולה. 4-3. עובדי התע"ש בחברתו של צבי. הוא ידע לקשור יחסים אישיים עם העובדים אבל גם דרש מהם איכות ביצועים. 4. 5. צבי מארח את נשיא המדינה ורעייתו. מימין: האלוף מאיר עמית, צבי דר, רחל ינאית בן צבי , יצחק בן צבי, שמעון פרס מנכ"ל משרד הביטחון. 6. סיסמה על הקיר: "תת מקלע עוזי עומד בהתחרות בין-לאומית". צבי דרש מעובדי התע"ש להביא את מוצרי התע"ש לרמת איכות ומחיר שתתחרה ביצרני העולם. 7. צבי ליד משלוח ייצוא של תע"ש. 8. איכות התוצרת של תע"ש, עמידה במחירים ובזמני הספקה וקשרים אישיים אותם יצר צבי עם הגורמים הנכונים באירופה הביאה את התע"ש לייצא את התמ"ק עוזי למדינות נאט"ו בהן הייתה כבר תעשיית נשק משוכללת כמו FN הבלגית, להולנד ולגרמניה שם מצא פרנץ את פרנץ. כמה ששפה משותפת עוזרת. בתצלום: הקדשה של פרנץ יוזף שטראוס, שר הביטחון הגרמני ומגדולי ידידיה של ישראל שהביא לחיזוק צה"ל לפני מלחמת ששת הימים, לפרנץ לדרר - צבי דר. 9. ראש הממשלה לוי אשכול, וראשי מערכת הביטחון: שמעון פרס, ואשר בן-נתן, לימים מנכ"ל המשרד, עם צבי דר. 10. צבי עורך סיור לראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ושמעון פרס במפעל לייצור תחמושת תותחים. 12-11. סיור בתע"ש, צבי דר מדריך את לוי אשכול, שמעון פרס ואשר בן נתן. 12. 13. בשנים אלו נוצר גם הקשר של תע"ש עם צבא איראן (בטרם שלטון האייטולות). בתצלום: צבי יושב במרכז, מימינו קציני צבא פרסים, מאחור עומד יעקב נמרודי עם אשתו ובנו עופר. 14. ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, בביקור בתע"ש , אוחז "חלול". 15. צבי בשיחה עם מרים אשכול. 16. ביום העצמאות ה-20 למדינת ישראל - 1968, היה צבי לחתן פרס ביטחון ישראל. 17. צבי בקרב משפחתו. אשתו תמר עברה ב"טרנספר" הגדול מבית אלפא לרמת יוחנן, וצבי בכל תקופת היותו מנהל התגורר בבית צנוע ברמת יוחנן וגם שמר על קשר עם חבריו בחפציבה. במרכז: צבי ואשתו, ומצדדיו ילדיו, אמנון וחווה, והנכדה גליה. צבי נפטר בטרם עת ממחלה בשנת 1969 וביקש לשוב לחפציבה שם נקבר. לכל הכתבות במדור טיול לעבר

אחים לנשק: שמעון פרס ולוי אשכול במפעלי תעש

צבי דר עמד בראש התעשייה הצבאית, כשהוחש ייצור הנשק בשנות ה-50. לימים ביקרו במפעל הציוני גם לוי אשכול ושמעון פרס, כמנכ"ל משרד הביטחון, ובדקו את 'נשק יום הדין הישראלי'

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן