גאים בבירה: אלפים צעדו בגאווה בירושלים

ירושלים נצבעה היום (ה') בכל צבעי הקשת עם התחלתו של מצעד הגאווה בבירה. אלפי בני אדם הגיעו לגן העצמאות בעיר לקראת תחילת המצעד שיתקיים תחת הכותרת "עשור לצעידה בירושלים". המצעד הסתיים בעצרת בגן הפעמון. מאות שוטרים ולוחמי מג"ב אבטחו את האירוע. הרחובות במסלול הצעדה נסגרו לסירוגין. מוקדם יותר נצבע שלט הכניסה לעיר בצבעי הגאווה ובעירייה טרם איתרו את האחראים מעשה. 

כתבות נוספות ב-ynet חדשות

• נכשל: שליח האו"ם לסוריה, קופי אנאן, התפטר
• אזהרה לישראלים: סכנת חטיפה. צאו מיד מסיני
• התגמול הצפון קוריאני ללוזרים - מחנות עבודה
  

מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים, אלינור סידי, אמרה לפני שהצועדים יצאו לדרך: "זוהי הזדמנות לערער בכל השינויים שירושלים עברה בעשר השנים האחרונות. אנחנו כבר לא רואים תופעות כמו ב-2005 וב-2006 של הסתה, דקירות ומהומות כנגד הצועדים, אך למרות השינויים יש עוד הרבה מה לעשות למען זכויות בני ובנות הקהילה".

בלונים ודגלים, הערב בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

ידי הוסיפה, ש"למרות שנערכו היום הפגנות כנגד המצעד, אין התראות מיוחדות על פי המשטרה". היא התייחסה גם לחיי הקהילה במהלך השנה ואמרה "עדיין לא הגענו לנורמליזציה, יש עדיין תופעות אלימות מחוסר קבלה, עדיין קשה יותר להיות הומו או לסבית בירושלים מאשר בתל אביב".

גאווה בעיר הקודש(צילום: גיל יוחנן)

בין הצועדים היה גם אדם רוסו (26), שנדקר ונפצע באורח בינוני בזמן המצעד ב-2005. בשיחה עם ynet סיפר: "השתתפתי בכל המצעדים מאז. עבורי מדובר בשגרה. שבע שנים אחרי שאני כבר צועד והפוסט טראומה לא קיימת, אולי ברגעים אחרים", לדבריו, "מעבר למצעד אנחנו חיים כאן בעיר הזאת לאורך כל השנה. ציפו מאיתנו להפסיק להיות גאים במי שאנחנו. אני מבין את הבקשה הזאת ויכול להבטיח שזה יקרה ביום שבו יפסיקו לצפות מאיתנו להתבייש במי שאנחנו. אני מרגיש שהיום הזה מתקרב".

ליאב שניידר, בן 26, הבעלים של פאב "המקווה" שמשמש מקום מפגש לקהילה הגאה בעיר, אמר כי "אנשים זקוקים לאלטרנטיבה בתוך ירושלים. לא צריך לנסוע לתל אביב. אנחנו קהילה מגובשת ולכן אני לא מרגיש קושי מיוחד ליצור כאן חיי תרבות".

מצעדי הגאווה היו מאז ומעולם נושא למחלוקת בישראל, ודאי שבעיר הבירה. גם בחוגים החרדים

 נערכו למצעד והביעו את מחאתם. לפני חודשיים נערך המצעד בתל-אביב ובחודש שעבר בחיפה. בשני המקרים לא אירעו תקריות מיוחדות או התנגדויות לצועדים, שחוללו במוזיקה רועשת שהושמעה מעל גבי משאיות וגם הביעו מחאה באמצעות שלטים נגד המצב.

במצעד בחיפה כוונה המחאה גם נגד חברי כנסת כמו אנסטסיה מיכאלי או אורי אריאל שהתבטאו נגד אנשי הקהילה, אם בתיוגם ככאלה שנאנסו בילדותם וחוו טראומה ואם בקריאה שלא לגייסם לצה"ל משום שהם עלולים להפריע לאחרים להילחם.