שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

יש חיה כזו: לחבר את ההומו-אורבניקוס לטבע

החום בקיץ לא פוסח גם על בעה"ח, שמעדיפים לפעול עם רדת החשכה ועבורם הלילה הופך ליום. כדי לפגוש אותם פשוט צריך לצאת מהעיר ולבוא להכיר. ביקור בשמורת הטבע של הר מירון

>> מחפשים פעילות לחופש? כנסו לעמוד הקיץ המיוחד של ערוץ התיירות

 

כמו לכם, גם לחיות ארצנו חם בקיץ. זו גם אחת הסיבות שהן עוברות למצב של פעילות לילה: אז יותר קריר, הסכנות מבעלי חיים, שפועלים בכל זאת ביום, קטנות וההתמצאות החושית שלהן מקנה להן יתרון על זו של האדם.

 

בשמורת הטבע הגבוהה במדינה, בהר מירון שבגליל העליון, יורד הלילה ואז מתחיל קונצרט של בעלי חיים בשילוב הטבע. כמו מעין תרועת חצוצרה שקוראת לחיילים להתכנס, כך מזמין החושך את בעלי החיים לצאת החוצה. אז צצות להן להקות של יונקים ומכרסמים, ציפורים וזוחלים, ולכמה שעות טובות ניתן לבקר בעולם החיות הלילי.

 

עמיר בלבן, אחראי תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, שמוציאה סיורי לילה בחודשי הקיץ והחגים, אומר בחיוך שמטרת הסיורים היא "לחבר את ההומו-אורבניקוס עם הטבע", כלומר להוציא את אנשי העיר מהמזגן והטלוויזיה אל הטבע - שם הם יחזו בסרט נשיונל ג'יאוגרפיק חי לגמרי.

 

ספיידרמן, מאחוריך

בסיורי הלילה יכולים המטיילים לפגוש את "חמשת הגדולים" של ישראל: חזיר בר, צבוע, תן, שועל ודורבן. אך גם אם לא תראו את כולם, בהחלט תפגוש כמה מבעלי החיים המעניינים שיש לשמורת מירון להציע. כך, למשל, עכבישי זאבן נפוצים בכל פסע ושעל בסיור ובגדלים שונים.

 

עוד טיולים בערוץ התיירות:

 

בעיקר מעניינת העכבישה, הגדולה מבן זוגה ב-75 אחוז, וכמו פאם-פטאל קשוחה נועצת את הארס שלה בזכר תוך כדי הזדווגות. לידה ספיידרמן נראה כמו יצור קטן על שמונה, לא יותר.


פאם-פטאל בפעולה. זאבנית מחפשת טרף (צילומים: זיו ריינשטיין)

 

עוד יצור ממחלקת העכבישאים שמגיח עם רדת הלילה, הוא הערסלן, שזכה לשמו עקב הערסלים שהוא טווה בכדי ללכוד את קורבנותיו. בין העלים, טווה

 הערסלן קורים שנוצרים בבלוטות טוויה מיוחדות, וכך חרקים נופלים מלמעלה כמו אל תוך ערסל.

 

לכידת החרק בערסל יוצרת נדנוד - מעין אזעקה - המבשר לעכביש כי טרפו נלכד. כעת לא נותר הרבה עד לארוחת הערב של העכביש הממזר: הוא נושך את החרק, מחדיר לו ארס למערכת העצבים ומשתק, אותה או שהוא נושך אותו בחזה ומשתק את מערכת התעופה של החרק המסכן. הארוחה הלילית מוכנה.


עכביש ממתין לטרף על מטווה קורים. ארוחת הערב תילכד בקרוב

 

פשוט חזירוּת!

ההליכה בין החורש הים-תיכוני של הר מירון מתבצעת בשקט לבל יוברחו החיות, כשרק תאורה מקיימת - אור כוכבים וירח משמשים כמאור - אבל גם פנס טוב על המצח יעזור "ללכוד" את עיני החיות.

 

בעיינים של כולנו, ובעיקר של החיות, ישנם אלפי תאים קטנים המחזירים אור כשהם מסונוורים. כך ניתן לזהות ממרחק יונקים ואפילו חרקים קטנים, כמו חיפושית יקרונית שדומה למעין ג'וק ושייכת למשפחת פרוקי הרגליים.

 

ונעבור ליצורים גדולים יותר. חזירי בר נמצאים בשפע באזור הר מירון, והם נעים בחבורות של זוג הורים וחזרזירים קטנים וכמעט כל מה שהם עושים הוא לחפש אוכל. לכן אסור להשאיר שאריות מזון בשטח או בפחים פתוחים וכדומה. בבית ספר שדה הר מירון, שבו עוברים החזירים לא פעם, מספרים שהם אף שוברים את שלשלאות הברזל שמאבטחות את הפחים עם שיניהם, בכדי להגיע למזון האנושי. פשוט חזירוּת!

 

חזיר הבר הוא אחד היונקים הכבדים בארץ, ומשקלו יכול להגיע גם עד 200 ק"ג. אם נתקלתם באחד בסיור, אל תעשו צעדים מיותרים, פשוט תנו לו לעבור עם צאצאיו ולהמשיך לחפש אוכל, שלא תהפכו לאחד.


הלילה הוא הזמן שלהם. חיפושית יקרונית מוארת ע"י פנס

 

לילה אצל הליליות

ינשופי הלילית המצויה הם עוד יצור שפועל בלילה (ומכאן גם מקור שמם), בעיקר בהרי הצפון, וחיים כזוג לאורך כל חייהם. הליליות אוהבים להתגורר

בתוך גזעים עבים וחלולים, ובשמורה, שבה לא תמיד ישנם גזעים מתאימים, התקינו עבורם חלופה לא רעה ובנו להם גומחות מעץ שבהן יוכלו להסתתר.

 

מי שעוד לא ישן בלילה, ולו לרגע אחד, הן נמלי הקציר שיוצרות שובל בלתי נגמר של כוח עבודה חרוץ, שתכליתו בניית קן למלכה-האם מתחת לאדמה.

 

הן מלקטות פיסות עלים, שרידי חיטה וגרעינים קטנים, ונושאות על גבן את השלל בטור חום שבולט לאורך עשרות מטרים בתאורת הפנס.


יצורים שכל לילה שלהם הוא לילה לבן. שיירת נמלי קציר בפעולה

 

הנמלים שייכות למשפחת הדבוראיים, אבל כך גם הצרעות, שאולי לא מעופפות להן בלילה כמו הארינמל (חרק שדומה לשפירית), אבל בהחלט נמצאות בהר מירון, לרוב בתוך כוכים קטנים ופתחים חשוכים. למשל, בתוך פתח צינור מים מברזל של מכבי אש. צריך פשוט לחפש אותן עם הפנס, ולראות איך הן מצטופפות ביחד במקום הכי לא צפוי שיש. 


צרעות בתוך ברז כיבוי אש בשמורת הר מירון 

 

הפרח שנשאר ער גם בלילה

שמורת הטבע של הר מירון הוכרזה כבר ב-1942, ימי המנדט הבריטי, כשמורת טבע ולמרות שחברת הצומח העיקרית בה היא של אלון מצוי ואלה ארצישראלית, הצמחייה באזור הירוק הזה, שזוכה לכ-900 מ"מ גשם בשנה, מגוונת ביותר.

 

אחד הצמחים היפים שניתן לראות בשמורה בקיץ, כבר בסוף פריחותו, הוא הצלף הקוצני. השיח שכה מוכר בארץ, מהווה מוקד משיכה לחרקים רבים, ביניהם חיפושיות ודבורים, היות והפרח הלבן שלו נשאר פתוח גם בלילה ומושך את מאביקי הלילה שמבקשים טיפה של צוף.


פורח גם בלילה. חיפושיות מחפשות צוף אצל הצלף הקוצני

 

עת יורד הלילה, מתעורר לו עולם שלם. עולם שסמוי (תרתי משמע) מהעין. פשוט צריך לעזוב לכמה שעות את המזגן ולצאת לטבע שמספק את ההופעה החיה הכי טובה שיש, ובדרך כלל גם ללא תשלום.

 

טיולי לילה נוספים, בעקבות יונקים, זוחלים וציפורים, ניתן לקיים בקיץ במספר נקודות בארץ, ביניהם סיורי עטלפים בהר מירון וסיור ציפורים לילי בירושלים. אל תשכחו להביא פנס, וזכרו: אל תפריעו לחיות - אנחנו האורחים בתיאטרון שלהם, לא להפך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסוואה לילית. זיקית בין ענפי האלון בשמורת הר מירון
צילום: זיו ריינשטיין
מומלצים