שטייניץ: סומכים רק על עצמנו, ועל אבינו בשמיים

מליאת הכנסת התכנסה היום (ב') לדיון פגרה מיוחד ואישרה בקריאה ראשונה את הגזירות הכלכליות החדשות, או בשמן הרשמי: הצעת חוק לצמצום הגירעון ולהתמודדות עם המשבר בכלכלה העולמית. רגע לפני הדיון נכנעה הממשלה ללחצים וביטלה חלק מההעלאה במס ההכנסה, אך לא הוסיפה למס החברות. בסיכום הדיון נאם שר האוצר יובל שטייניץ, שהזכיר את הפיגוע בגבול מצרים ואמר: "כמו בתחום הבטחוני כך בכלכלי בעת משבר איו לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו - וגם על אבינו שבשמיים".

בהצבעה במליאה תמכו בהצעת שר האוצר 40 חברי כנסת, ו-27 התנגדו. מעט לפני כינוס המליאה הוחלט שהעלאת מס הכנסה ב-1% תתחיל משכר של 14,000 שקל ומעלה, ולא מ-8,881 שקל כפי שתוכנן. דרישתו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), להעלות במקביל את מס החברות ב-1% לא התקבלה בפשרה.

לדברי שטייניץ, "המסגרת כולה נשמרת, אנחנו מביאים היום לכנסת עם כמה שינויים פנימיים, חבילה של 14 מילארד שקל (לכיסוי הגירעיון)". שר האוצר הסביר: "גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית אין לנו לא את נאט"ו ולא את האיחוד האירופי ואת גוש האירו - שלא כמו אירלנד ופורטוגל, שלא כמו ספרד ויוון ואיטליה - אין לנו רשת ביטחון של מאות מילארדי דולרים".

רוב הח"כים נעדרים. דיון הגזירות במליאה(צילום: מורן אזולאי)

שטייניץ התייחס לפשרה שאליה הגיעו בנוגע לתוספת מס שתיגבה רק לבעלי משכורת של 14 אלף שקלים ומעלה: "השכבות החלשות ומעמד הביניים הנמוך - לגביו לא יהיה שינוי במס הכנסה. התיקונים הללו מגיעים לאותה תוצאה בדיוק מבחינת כלכלית ומבחינת החבילה כולה. הם מקלים על מעמד הביניים הנמוך והחלשים תמורת תוספת קלה בנטל למעמד הגבוה ולמעמד העליון, ולכן אלו תיקונים סבירים ואפילו נכונים". לסירוב האוצר וראש הממשלה להעלות את מס החברות - הוא לא התייחס. לדבריו, "ההחלטה היום משרתת את כלכלת ישראל ושומרת על אזרחי ישראל. היא מופת למשילות כלכלית ראויה".

"מי אכל ארוחת חינם ולא שילם?"

בפתח הדיון נכחו במליאה עשרה חברי כנסת בלבד, ושר אחד בלבד: יעקב נאמן. המליאה הריקה היוותה במה נוחה לנציגי האופוזיציה לתקוף את מדיניות הממשלה. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה: "מי מהצופים עכשיו בערוץ הכנסת אכל ארוחת חינם ולא שילם? אני רוצה לדעת".

היא תהתה: "כמה אפשר ללעוג לציבור ולירוק בפניו?". לאחר מכן הקריאה סטטוס שטלי עוז-אלבו כתבה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שזכה ליותר מ-58 אלף לייקים. היא הבהירה: "אני רוצה להסביר מה זה מס צודק ולא צודק. מס צודק: מס פרוגרסיבי שמטילים הרבה מס על מי יש לו הרבה ומעט על מי יש לו מעט וכלום על מי שיש לו כלום. זה מס צודק וחכם, אותו מנגנון נפלא שהמציאה החברה האנושית".

לשינוי הקל בגזירות הגיבה בהודעה נפרדת, שבה מסרה כי היא "משבחת את יו"ר ועדת העבודה ויו"ר ועדת הכספים" על הפשרה שהשיגו בנוגע למס ההכנסה, אך "מי שמשתכרים 42 אלף שקל ומעלה לא ישלמו אפילו שקל נוסף. נתניהו יודע, בציניות רבה, כי מס היסף של 2% על מי שהכנסותיו עולות על 67 אלף שקל בחודש הוא קשה ומורכב לגבייה, וכי בפועל, שעה שמעמד הביניים ישלם כאן ועכשיו הן בגלל עליית המע"מ והן בגלל ההעלאה במס הכנסה, לא תיפגע שערה משערות ראשם של משתכרי משכורות העתק, שימשיכו לאכול את ארוחת החינם שמחלק נתניהו". 

"העלו את מס החברות"

ח"כ זהבה גלאון אמרה בדיון: "אני שומעת את ראש הממשלה ואת שר האוצר כאילו אנו עומדים על סִפה של מלחמת עולם כלכלית. וראש הממשלה בנימין נתניהו מסביר שאין ארוחות חינם והתוכנית הכרחית לשמור על יציבות. זו זריית חול בעיניים. הכול תוצאה של מדיניות ממשלתית שמשרתת את האינטרסים של שתי קבוצות מרכזיות בקואליציה של נתניהו - חרדים ומתנחלים ובעלי ההון בישראל שהולכים לשדוד את כספי הציבור. הם הולכים לשלם שלושה מיליארד שקל במקום 30 מיליארד שקל. במקום שישלמו מס כפי שהחוק קובע הולכים לאפשר להם לגזול את הקופה הציבורית".

היא אף הציגה אופציות שיחליפו קיצוץ כה חד בתקציב: "למשל אפשר להציג רפורמה צודקת שמגדילה את חלקם של המסים הישירים ובו זמנית מטיבה עם בעלי העסקים הקטנים וההכנסות הנמוכות. לדוגמה- אני שמעתי שח"כ מציע להעלות את מס החברות ב-1%. למה לא לנקוט במס חברות דיפרנציאלי וכך לגבות פי שניים מהקיצוץ הרוחבי?".   

צעדת עגלות ריקות מחוץ למשכן הכנסת(צילם: גיל יוחנן)

המפגינים חסמו לסירוגין את הכניסה למשכן(צילם: גיל יוחנן)

במקביל הפגינו מול הכנסת עשרות סטודנטים ופעילי תנועת "דרור ישראל" נגד התוכנית הכלכלית של הממשלה. זאת לאחר שצעדו במחאה מבית המשפט העליון. המפגינים, שהביאו עמם עגלות סופרמרקט, קוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו: "אל תשאיר את העגלות שלנו ריקות" וחסמו לסירוגין באופן חלקי את הכניסה למשכן. 

הקיצוץ, שעיקרו העלאה של 1% במע"מ, יכלול גם קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בהיקף של 900-700 מיליון שקל, שהם 5%, ובד בבד יתוגבר כוח האדם ברשות המסים ב-600 תקנים נוספים. הצבא, הקצבאות ובתי הספר הוחרגו מהקיצוץ. משרדי הביטחון, החינוך והרווחה יקבלו הנחיה ממשרד האוצר לקצץ רק בתקציב המטה שלהם ולא בפעילות בתי הספר, מערכת הביטחון ושירותי הרווחה.