שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

לאכול בלי להזיע: סיור אוכל בירושלים

תבלינים, פיש אנד צ'יפס, גלידות ביתיות ואוויר קריר ונעים - רפי אהרונוביץ' קפץ לירושלים, נהנה מהבריזה ומהאוכל, חזר הביתה מלא רשמים והכין גם פולנטה עם המון פטריות

חברינו הזוג ב' מבלים את חופשת הקיץ הקבועה שלהם בירושלים, וכך גם השנה הגיעה אלינו ההזמנה הקבועה: בואו לירושלים. מיד העברתי את האפרכסת (טוב, את הסלולרי, אבל אפרכסת יוצרת יותר אווירה) לגברת. החלטות הרות גורל כאלה גדולות עליי. אני מחליט בעניינים הרי גורל, כגון: האם תוקפים את אירן, נכנסים בסוריה או מעלים את המע"מ. בדברים הקטנים, כגון: לאיפה נוסעים, מתי אוכלים ואיזו חולצה מתאימה לאיזה מכנסיים - מחליטה הגברת.

 

עוד בערוץ האוכל:

 

"נוסעים לירושלים", הכריזה הגברת. "חם", אמרתי. "אבל יבש ואין לחות", השיבה. "בערבים יהיה לך קר", החזרתי. "אני אתלבש ואתה תיהנה". "ואוכל?", "יש כבר תוכנית, אתה רק בוא!". אז באתי.

 

חבר'ה, 50 דקות נסיעה מביאות אותך למשהו שלתל אביבים נראה יותר חו"ל אפילו מיפו.

 

תחנת חובה ראשונה, השוק. בורקס וקפה מעולה ב"קפה אווה". זה מעין מוסד. נראה כמו חנות תבלינים: קטניות, פסטה איטלקית צבעונית במשקל, תערובת גרגרי פלפל בכל הצבעים, חליטות, ולא תאמינו, שלושה שולחנות קטנים וקפה אחד הטובים ששתיתי. אפילו אותו אייס קפה מהמכונה ששתתה הגברת היה מעולה, כזה עם חיזוק משמעותי של קפה אמיתי. תענוג.

 

תבלינים וגם כוס קפה ב"קפה אווה" (צילום: רפי אהרונוביץ' ) (צילום: רפי אהרונוביץ' )
תבלינים וגם כוס קפה ב"קפה אווה"(צילום: רפי אהרונוביץ' )

 

סיירנו קצת בסמטאות שכבר כתבו עליהן הכל, אבל עדיין יש שם כמה דברים שהם בגדר חובה: מספר תאנים טריות מהזן הבלאדי; מספר בייגלה עבאדי במשקל, עם עדיפות ברורה לשרופים, שלהם אחריות ישירה לחלק גדול ממשקלי העודף; שני ביסים מהחלווה עם הקפה וחיש מהר מגיע הצהריים.

 

פיש אנד צ'יפס בתוך השוק מדג קוד טרי עם ציפוי פיקנטי, צ'יפס מדהים ואיולי. הפתעה טובה בהחלט. אם הייתי יכול, הייתי גר פה שבוע מעל השוק ובודק אותו היטב בכל שעות היום. תמיד כשאני מגיע לשם בבוקר אומרים לי אתה חייב לבוא בערב, ולהיפך. אז באמת כנראה שאני צריך להגיע לשם לשבוע.

 

מגורים: מלון הר ציון. מי שלא ראה את נוף העיר העתיקה הנשקף מהלובי של המלון דרך החלונות הפנורמיים המקושתים, לא יבין את הקסם של להשתכן במלון הזה. כל היופי מקיף אותך סביב 24 שעות. התרעננות קלה בחדר, שכשוך בבריכה מוקפת הירוק, ואיזו הפתעה - מזג האוויר מתחיל להתקרר. רוח קרירה (!!!) מנשבת. אנחנו נכנסו לחמאם הטורקי, עברנו מירוק קר בשמנים, ג'קוזי מול הנוף, תה צמחים והערב יורד לאיטו. אבטיח עם גבינה (כבר איזה 3 שעות לא אכלנו כלום) ואוויר, אוויר, אוויר.

 

כמו בחו"ל - פיש אנד צ'יפס בירושלים (צילום: רפי אהרונוביץ' ) (צילום: רפי אהרונוביץ' )
כמו בחו"ל - פיש אנד צ'יפס בירושלים(צילום: רפי אהרונוביץ' )
 

 

מרוב אוויר נפתח לנו התיאבון ולד' השמן יש יום הולדת, אז בערב כמובן למסעדה. 'הסדנא' - קרובה מאוד למלון, במתחם הרכבת המתחדש. ואתם ידידיי כבר יודעים, אבל רישמו לעצמכם שנית, אין כמו לאכול קרוב למקום הלינה, כשאתם בחופש.

 

המסעדה המרווחת הייתה די עמוסה. השירות התחיל מאוד ידידותי אבל הוכרע על ידי העומס לדעתי. נתחיל דווקא מהסוף. הקינוחים לא היו מתוחכמים אבל טובים מאוד. במקום הראשון - גלידת וניל טובה (אם היא מתוצרת עצמית או לא, פחות חשוב, חשוב שהיא הייתה טובה) ועליה ממרח שוקולד ובוטנים קלויים. גם קראמבל השזיפים הענק היה חמצמץ במידה וטעים אף הוא, קינוח שמספיק ל-3-4 ירושלמים רעבים או ל-2 תל אביביים.

 

לעיקרית רציתי שפונדרה על פירה וזכיתי למבטי תמיהה מהמלצרית, "בחום הזה?". לך תסביר לך שחם זה תל אביב. ירושלים זה אוויר סביב לה. אבל לא התווכחתי והזמנתי נקניקיות מ-3 סוגים, על פירה כמובן. הן היו צלויות מעט יותר מדי, יבשות משהו. הטובה ביותר הייתה זאת מהבשר הלבן. התוספות - שאיחרו מאוד להגיע - הוגשו על חשבון הבית.

 

בעיקריות המנה הכי טובה הייתה תערובת גדושה של פירות ים מטוגנים, שהוגשה על נייר אפייה. לצערי לא אני הזמנתי אותה, אבל טעמתי.

 

מבין הראשונות הכי טובים היו דגיגים קטנים מטוגנים ומנה של קוביות גבינת מנצ'גו מטוגנת בבלילה ופירורי לחם. שוט של סטולי וסלט עגבניות עם פלפל חריף היוו פתיחה טובה. האווירה המוצלחת חיפתה על המעט החסר באוכל, אבל סוג המוזיקה ועוצמתה בשעה בה היינו התאימו יותר לצעירים מאשר לצעירים ברוחם. מה שבטוח, שבקיץ הבא אני חוזר לחופשה ארוכה באוויר של ירושלים.

  

בבית, אחרי יומיים, שוב ארוחת שאריות. נשארה לנו פולנטה מערב קודם. היא התקשתה מעט והתייבשה קלות, אבל באותו היום ראיתי אצל הירקן 3 מדפים מלאים בכל סוגי הפטריות. אז עשינו שפע של פטריות, יין לבן ובצלצלי פנינה על פולנטה - זו יכולה להיות תוספת או ארוחה לא כבדה בפני עצמה.

 

פולנטה מאתמול עם שפע פטריות

המרכיבים (ל-6 סועדים):

4-5 חבילות פטריות מכל הסוגים (אני השתמשתי בחורש, יער ושימאג'י)

150 גרם פרושוטו פרוס לרצועות דקות

חבילה של כ-500 גרם בצלצלי פנינה (לא להתעצל, לוקח זמן לקלף אבל זה מה זה טעים)

מעט שמן זית לטיגון

5 שיני שום קצוצות

מעט אגוז מוסקט מגורר

פלפל לבן ומלח

1/2 כוס יין לבן יבש

100 גרם פרמזן מגוררת

4-5 ביצים

כ-3-4 כוסות פולנטה מוכנה מאתמול

 

אופן ההכנה: 

  1. מטגנים בווק או מחבת עמוקה, במעט שמן זית, את בצלי הפנינה הקלופים בשלמותם. מוסיפים מעט מלח, מנמיכים את האש ומכסים, מטגנים כ-15-20 דקות עד שהם מתחלים להתרכך.
  2. מוסיפים את הפטריות חתוכות גס ואת כל התבלינים ושוב מעט מלח (שכן המטרה היא לספוג את הנוזלים מהפטריות) ומטגנים תוך כדי ערבוב כ-10 דקות, עד שכמעט כבר אין נוזלים מיותרים במחבת.
  3. מגבירים את האש, מוסיפים את היין הלבן ומבשלים ביחד כ-6-7 דקות בחום גבוה. משפרים תיבול, מוציאים ומניחים בצד. במחבת גדולה ועמוקה, במעט שמן זית, מפוררים ביד את הפולנטה ומטגנים אותה תוך כדי ערבוב מכל צידיה. לאחר מספר דקות מוסיפים את הפרושוטו ומערבבים 2 דקות נוספות. מוסיפים את הפטריות ושוברים פנימה את הביצים (כן, כמו בשקשוקה), מפזרים מלמעלה מעט פלפל לבן ואת הפרמזן, מנמיכים את האש ומבשלים מספר דקות בחום נמוך עד שהביצים מתקשות לטעמנו.
  4. מגישים עם יין לבן קר.

 

המון פטריות ופולנטה מאתמול (צילום: רפי אהרונוביץ' ) (צילום: רפי אהרונוביץ' )
המון פטריות ופולנטה מאתמול(צילום: רפי אהרונוביץ' )

 

 


 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפי אהרונוביץ'
כמה שיותר, יותר טוב - פטריות לפולנטה
צילום: רפי אהרונוביץ'
צילום: רפי אהרונוביץ'
הנוף הנשקף ממלון הר ציון
צילום: רפי אהרונוביץ'
מומלצים