מי אחראי על הסל שקרס ומחץ נער?
מומחים לתביעות נזיקין טוענים, כי נפגעים ממתקני שעשועים או בני משפחתם יוכלו לתבוע את הרשות המקומית, משרד החינוך, מנהל בית הספר, מתקין העמוד ואחראי הבטיחות. להערכתם, בית משפט לא יקבל הטלת אחריות על נער כיוון שנתלה על הסל
מותו של הנער אלון רונן, בן 15, שנהרג אתמול (ג') כשעמוד כדורסל קרס עליו במהלך משחק בחצר בית ספר "אביב" בעיר, מצטרף לשורת מקרים טארגית של בני נוער שנפצעו או קיפחו את חייהם ממתקני שעשועים בפעילויות כאלו ואחרות. מיהם הגורמים שעשויים לשאת בנזק במקרה של תביעה נגדם, ובאילו סכומים מדובר?
לדברי עו"ד גיל מיכלס, שמשרדו מתמחה בתביעות נזיקין, במקרים בהם הנפגעים או בני משפחתם רוצים להגיש תביעה, הכתובת היא הרשות המקומית, משרד החינוך, מנהל בית הספר, הגורם שהתקין או ייצר את העמוד, ואולי גם אחראי הבטיחות על המקום. לדבריו, מדובר בדרך כלל בתביעה בסכם שבין מיליון שקל לשני מיליון, בשל שיקולים שונים כגון גילו הצעיר של הנער, אובדן השתכרותו בעתיד, כאב וסבל למשפחה וכדומה.
לדברי עו"ד ענת גינזבורג, מומחית בתביעות נזיקין "הכתובת כבר הייתה על הקיר: עיריית תל אביב, אחראית על תחזוקת בתי הספר, לרבות חצר בית הספר, ומשרד החינוך אחראי על הפיקוח, לרבות פיקוח על הבטיחות בבתי הספר.
"לפי הוראות משרד החינוך, הקבועות בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, שערי כדורגל וכדורסל חייבים להיות מעוגנים לקרקע, בבסיס בטון, בעומק של 30 ס"מ מתחת לקרקע. ברור כי לו היה מתקן הכדורסל מותקן כנדרש, הטרגדיה הנוראית הזו הייתה נמנעת. אולם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך לא לומדים לקח ולכן מקרים קשים מסוג זה חוזרים על עצמם. רק לפני מספר חודשים נפצע קשה נער כתוצאה מקריסת עמוד תאורה בשבט צופים, סמוך ביותר לביה"ס היסודי בו קרס עמוד הכדורסל על הנער".
לדברי עו"ד גינזבורג, נראה כי בבוא העת, כשבית המשפט יצטרך להכריע בשאלת האחריות, היא תתחלק בין העירייה למשרד החינוך. לטענתה, ההערכה היא כי העירייה תישא באחריות ישירה כיוון שהתרשלה בתחזוקת בית הספר, ואילו משרד החינוך יישא באחריות פחותה מעט, כיוון שלא פיקח על העירייה.
עו"ד גינזבורג מסבירה, כי הרשויות עשויות לטעון בתגובה כי הנער "נתלה" על העמוד ולכן יש לראות בו אחראי למעשה. לדבריה, "שאלת האחריות למעשה אינה מעלה ואינה מורידה, שעה שזו דרכם של נערים 'להטביע' כדור, ואנו רואים פעמים רבות ששחקנים שמטביעים לסל נתלים על העמוד. אם הוא מחובר היטב לקרקע - הוא לא צריך לקרוס. אני מניחה שטענה זו תידחה על ידי השופט".
"העמודים הללו חייבים לעמוד בעומס"
עו"ד מיכלס מוסיף: "תאונה כזו אסור שתתרחש גם אם הנער נתלה על הסל. אין דרכם של עמודי כדורסל לקרוס גם כאשר ניתלים עליהם. העמודים הללו צריכים וחייבים לעמוד בעומס שיוצר משקל גוף של אדם, שכן לא אחת נתלים עליהם שחקנים כבדי משקל במהלך הטבעת כדור".
לדברי עו"ד מיכלס "האחריות הפלילית והנזיקית במקרה זה עשויה ליפול על עיריית תל אביב, אבל גם על היצרן ועל מתקין העמוד, ככל שיתברר שיש רשלנות בהתקנתו.
"גם משרד החינוך ומנהל בית הספר לא יצאו נקייים אם יתברר שלא קבעו נוהלי שימוש מתאימים במגרש, וכך גם יועץ הבטיחות שאמור לבדוק ולאשר מדי שנה את בטיחות המתקנים בבתי הספר. בוודאי שאין להטיל אחריות כלשהי על הנער שנפגע".
עו"ד גינזבורג מוסיפה, כי לפני כשנתיים ניתן פסק דין בתיק שהיה בטיפולה, בו דחה בית המשפט העליון ערעור של המדינה וקבע כי משרד החינוך ועיריית טייבה יפצו נער בן 16 ששיחק כדורגל בבית ספר בעיר, נתלה לאות שמחה על השער, אולם השער קרס עליו ופצע אותו קשה. לדבריה, הסתבר שגם במקרה ההוא השער לא היה מחובר לקרקע.
"אנו נמצאים לקראת סיום חופשת הקיץ וחזרת הילדים למוסדות החינוך. משרד החינוך רשאי לא לתת רשיון לפתיחת בתי ספר וגני ילדים שאינם בטיחותיים", היא מדגישה.
לפנייה לכתב/ת 
