שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קולין פארל: "כיף לחזור לסרטי אקשן"
    קולין פארל מודל 2012 החליף את שערוריות הסקס והסמים בשייקים ירוקים. בראיון ל-ynet הוא מספר על ההכנות לרימייק של "זיכרון גורלי" ועל היחס שלו להוליווד: "זה פשוט לא בשבילי"

    קולין פארל מגיע לפגישה שלנו כשבידו בקבוק מיץ סחוט טרי וירוק במיוחד. "היום בתפריט יש לנו תרד, חסה, פטרוזיליה, מלפפון, סלרי, תפוח, לימון וג'ינג'ר", הוא מכריז.

     

    זה מאוד ירוק.

     

    "זה מאוד בריא לגוף. ואם לא היה לזה טעם סביר, לא הייתי שותה".

     

     

     

    בקלות אפשר לשכוח שבעבר הממש לא רחוק, הבחור הזה בן ה-36 עם השייק הטבעוני ניהל אורח חיים שערורייתי במיוחד: החל בפרסום קלטת סקס שלו ושל בת זוגו באינטרנט, דרך נהיגה בשיכרות, הברזות מצילומים וקיום יחסי מין עם קטינה וכלה בגמילה מסמים (רשימה חלקית בלבד).

     

    עכשיו עושה הרושם שהוא באמת חוזר למוטב, וזה מתבטא בין היתר בהופעתו ברימייק ל"זיכרון גורלי" - התפקיד הראשי הראשון שלו בשובר קופות מאז "מיאמי וייס" ב-2006. באותה שנה, פארל גם אישפז את עצמו בגמילה.

     

    "זיכרו גורלי" מודל 2012. "לא יודע למה אין עירום"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אבל השינוי הדרמטי לא גרם לו להתכחש לעבר, והוא ממש לא צריך שמישהו ישלוף לו את הזיכרון הגורלי הזה מהמוח. "אין לי שום צורך לקבל את הזמן הזה בחזרה", הוא אומר. "אם התקופה הזאת תיזכר או תישכח מהמוח שלי - לא כזה אכפת לי, מה שיהיה יהיה".

     

    אתה מרגיש שאתה בן אדם יותר טוב עכשיו?

     

    "אני מקווה שעצם הקיום שלי הופך אותי לבן אדם טוב, והעבודה שלי כשחקן היא נגזרת של הקיום שלי, אז זה מתבטא גם שם".

     

    היה לך קשה לחזור לפרונט, לשחק בתפקיד ראשי בסרט אקשן?

     

    "מוזר להיות הגיבור בסרט פעולה כשיש רתמה שמחוברת לגוף שלך, הביצים שלך נמעכות למעלה וזה עושה לך חבורות בגב התחתון תוך כדי שאתה רץ ומתנשף. זה קצת טפשי. אבל ברצינות, היו לי כמה סרטים גדולים לפני 'מיאמי וייס' שלא הצליחו כל כך מבחינה מסחרית, ואחר כך לא ממש קיבלתי הרבה הצעות לעשות סרטים גדולים. זו הפעם הראשונה שעשיתי עבודה פיזית קשה

    כל כך בתפקיד מזה תשע או עשר שנים, וכיף לחזור. ידעתי שזו תהיה תקופת צילומים ארוכה. עברתי הכנות לתפקיד במשך ארבעה חודשים - למדתי אמנויות לחימה, עבדתי עם הכפילים על הפעלולים. היה כיף".

     

    בסרט החדש נחמד מאוד להסתכל עליך בלי חולצה, אבל אני חייב לציין שלארנולד ראו יותר בסרט המקורי.

     

    "באמת אין עירום בסרט, לא יודע למה. זה לא שישבנו סביב שולחן והחלטנו שלא יראו בשר. אני בטוח שההחלטה התקבלה בשלב כלשהו ולא חשתי צורך להתנגד. חוץ מזה, ידענו שאנחנו רוצים סרט שלא יהיה מוגבל לגילאי 18 ומעלה, אז היה לנו חשוב לשמור על הכללים. אני חושב שהימים שבהם אפשר היה לעשות סרט, מוגבל בגיל בתקציב של 80 או 90 מיליון דולר חלפו להם. זה לא אומר שהסרט יהיה טוב יותר או רע יותר, אבל מובן שיהיו כאלה שזה יחסר להם, כי הם רוצים לראות את זה".

     

    "פיליפ ק. דיק תמיד יישאר רלוונטי"

    פארל, במקור מאירלנד, בן לאם עקרת בית ולאב שחקן כדורגל, החל את קריירת המשחק שלו אחרי שנכשל באודישנים ללהקת הבנים האירית "בויזון" ולוהק לסדרה הבריטית "Ballykissangel" של ה-BBC. הוא למד תיאטרון ובמקביל עבד כמלצר וצבע. עם סיום הלימודים, דברים התחילו לזוז. הוא שיחק בין היתר לצד ברוס וויליס ב"בחירתו של הארט" ולצד בן אפלק ב"דרדוויל", וב-2003 כבר קיבל את התפקיד הראשי הראשון שלו ב"השתול", שהתקבל יפה מצד המבקרים והוגדר כהצלחה קופתית. אבל כולם זוכרים לו דווקא את הופעתו לצד טום קרוז ב"דוח מיוחד", שכמו "זיכרון גורלי" מבוסס על סיפור מאת פיליפ ק. דיק.

     

    "זיכרון גורלי". הסיפורים תמיד רלוונטיים (מתוך הסרט)
    "זיכרון גורלי". הסיפורים תמיד רלוונטיים(מתוך הסרט)

     

    "אני חושב שהאיש הוא גאון", מעיד פארל על בחירתו בתסריט החדש. "גם מבחינת הרעיונות שהיו לו, וגם מבחינת הטכנולוגיה שהוא יצר בסיפורים שלו, וכל השאלה הזאת שקשורה בהתפתחותה - האם האנושות שולטת בה, או שמא ההיפך הוא הנכון. או הרעיון שהממשלות שולטות יותר באנשים, שאין להם חופש כמו פעם. הדברים האלו שעולים בסיפורים שלו יישארו רלוונטיים כל עוד האנושות מתקיימת. בסופו של דבר, האינטראקציה בינינו לבין עצמנו כבני אדם לא משתנה, אנחנו רק מתלבשים אחרת".

     

    מה הסרט שאתה הכי גאה בו?

     

    "אני לא חושב במונחים של גאווה על הסרטים שלי. אולי 'אלכסנדר', מפני שזה מתחבר לאיזושהי חוויה שעברתי במקביל. הצילומים נמשכו הרבה זמן ויש לי זיכרונות נעימים מהתקופה. נדדנו על פני שלוש יבשות כדי לצלם את זה עם צוות של 160 איש. גם פגשתי את אם בני תוך כדי הצילומים, אז זה סרט שמבחינתי מאוד חשוב בקריירה שלי".

     

    זה מאוד שונה מהסרט החדש.

     

    "אני רוצה להאמין שאני שחקן שונה בכל דבר שאני עושה, למרות שאני ניגש לכל תפקיד באותה צורה. מבחינתי זה תמיד היחס של התפקיד לאיפה שאני נמצא מבחינה פסיכולוגית ורגשית ברגע שבו אני פוגש את התסריט. זה גם קשור למה שהתסריט דורש ממך ומה נכון לדמות ולסיטואציות שבהן היא נמצאת. בגלל זה כיף לי לעשות דברים שונים זה מזה, במקום לעבור בין תפקידים שהם בעיקרון זהים זה לזה".

     

    ככה אתה בוחר את הסרטים שלך? לפי איך שאתה יכול להציג את עצמך בתוכם?

     

    "זה תלוי. יש משהו שמדבר אליך, משהו שאתה רוצה לעשות בזמן מסוים, ולפעמים מתאים לי לעשות משהו שעל פניו אולי נראה שטחי או קליל יותר. 'זיכרון גורלי', למשל, הגיע בזמן מושלם מבחינתי. אז כן, זה סרט שעלה 35 מיליון דולר, אבל אחרי זה הלכתי לעשות סרט שעלה 12 מיליון. אז אין לי ממש איזו דרך עקבית. התסריט חייב לדבר אלי, או שזה יגיע מרצון לעבוד עם במאי מסויים. הרבה פעמים אני קורא תסריט וכבר בעמוד העשירי השפתיים שלי זזות עם הטקסט. אם זה קורה - הסיכויים שלו בהחלט עולים".

     

    לפחות יש לך האפשרות לבחור.

     

    "אתה יודע, יש לי הרבה חברים שחקנים שפשוט מנסים למצוא עבודה. אז אם אתה מתברך בזה שיש לך עבודה, זה כבר מדהים. הקטע הזה שאני צריך לבחור תסריט - זה מגוחך. אתה יודע לכמה שחקנים בעולם יש בכלל זכות בחירה? רוב השחקנים הולכים, עושים אודישן, מקבלים את העבודה ועושים אותה. זה דבר גדול בעיני, להיות במקום שבו אני נמצא".

     

    קולין פארל. "הייתי מתחרפן אם הייתי מגיע לכאן בשביל להצליח" (צילום: רויטרס)
    קולין פארל. "הייתי מתחרפן אם הייתי מגיע לכאן בשביל להצליח"(צילום: רויטרס)

     

    פארל מדבר בחופשיות, ועושה הרושם שהוא לא מתבייש לנקוב בעושר ובתהילה של הוליווד כסיבה לעברו בתור הילד הרע של התעשייה. "מסיבה כלשהי מצאתי את עצמי במסלול המהיר", הוא אומר. "לא באתי ללוס אנג'לס ומלצרתי. עשיתי את זה בדבלין. הגעתי עם סוכן שליווה אותי עוד מאירלנד אחרי שעשיתי שם קצת טלוויזיה.

    באתי לעיר לשלושה שבועות, קיימתי שש פגישות ביום, שהיתי בהולידיי אין בסנטה מוניקה, אבל אני לא חושב שהייתי מסוגל לבוא לכאן ולמלצר שנה ולחכות שזה יקרה.

     

    "אני לא שופט את ההתנהלות של העיר הזאת, אבל זה פשוט לא בשבילי. יש כאן כל כך הרבה תחרות וכמיהה לתהילה, וכל העניינים הגרוטסקיים שבאים עם זה. כל הלימוזינות האלה, ושלטי החוצות, וה-TMZ. זה כל כך נוכח פה שאם הייתי מגיע לכאן כדי להצליח, זה היה מחרפן אותי".

     

    ועדיין, הרבה אנשים רוצים את התהילה הזו.

     

    "אם אתה רוצה תהילה רק בשביל להיות מפורסם, גם אם תגיע לשם לא תהיה מאושר - כי מקור התשוקה לפרסום הוא לא ממש אמיתי, ולא מחזיק מעמד כשאתה זוכה בה. משחק בשבילי זה עבודה, או מקום להעביר בו את הזמן כתחביב".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קולין פארל: "כיף לחזור לסרטי אקשן""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים