הגברים הישראלים צריכים ללמוד מהאירופאים
התיירים הרבים שהגיעו לרגל הקיץ גרמו לנו לתהות מה יש בהם, בגברים האירופאים האלה, שעולה על הישראלים. מור ניסתה לבדוק האם גם בדייטינג, תוצרת חוץ טעימה יותר
הקיץ הלוהט הביא עמו שטף של תיירים "צהובים-אדמדמים" אל חופי תל אביב, ואני לא יכולה שלא לתהות על טיבן של מערכות יחסים שמתנהלות עם גברים אירופאים. החבילה כול כך שונה מבחינה של מנטאליות, תרבות, נימוסים או סתם דברים קטנים, וקשה שלא לתהות: האם תוצרת חוץ אכן טעימה יותר?
עוד בנושא:
מה יש בישראל שכולם פה שונאים את כולם?
ישראלים הם מאהבים בלתי נסבלים. והישראליות?
האם הנשים הישראליות הן הקשוחות בעולם?
יש משהו מאוד קסום בדבר שהוא שונה מאתנו, כל דבר. אפילו הטובלרון שאנחנו קונים בדיוטי-פרי מרגיש לנו כמו משהו זר, אחר ומרענן - וכך גם גברים אירופאים. אין ספק שהמבטא הזר, העיניים הבהירות והחליפה (כן החליפה), עושים לנו את זה, ובגדול.
הגבר האירופאי הופך לעיתים לגבר מטרוסקסואל ומטופח שמשקיע במראהו החיצוני בגלל שהוא מודע לעצמו ולצו האפנה העדכני, ולעיתים אף מגדיל ועושה פדיקור או אפילו לייזר. אך האם הגבר האירופאי הוא בהכרח גם מאהב טוב יותר מהישראלי המצוי?
ג'ון הגרמני: סבלני, רגיש ומתעניין
תותי (שם בדוי), בת 27 מיהוד, מספרת על רומן הקיץ שלה עם ג'ון מגרמניה: "הכרנו במקרה בטיול לכרתים, ולא יכולנו להיפרד האחד מהשנייה. לאורך כל התקופה שיצאנו הוא תמיד היה מאוד מכבד, מנומס ורגיש.
גם כשהוא בא לבקר אותי בארץ. אמנם הוא הגיע לתקופה קצרה, אך תמיד הוא ידע להישאר גברי ואסרטיבי ועם זאת סבלני ורגיש, מעולם לא מיני מדי או תוקפני בהתייחסות שלו כלפיי. הוא שאל כל דבר לפניי, ולא נחפז למסקנות משלא הבין אותי".
עוד מספרת תותי, שלמרות הבדלי השפה והתרבות, היה בו משהו מאוד שונה ממה שהיא הכירה עד היום, משהו קסום שהחזיר אותה לימים קדומים יותר, כשהרומנטיקה נחגגה במחוכים ונשפים, כשהחיזור נחשב לאמנות וליידי הייתה ליידי.
"הבלגי תמיד דאג לספק אותי במיטה"
גילי (שם בדוי) בת 31, טוענת כי בן זוגה הבלגי, איתו היא יוצאת כבר חמש שנים, חשף אותה לערכים במערכת יחסים שטרם הכירה לפניי: "כשהתחלנו לצאת הוא תמיד היה מתקשר ביום שאחרי, סתם בשביל לומר שהוא ממש נהנה ערב לפני כן. הוא פשוט לקח את הדברים בעדינות, ולא לחץ עליי. הוא לא הפסיק לטפח אותי וגם המשחק המקדים היה בהתאם. כששכבנו הוא תמיד דאג לספק אותי לפניי שסיפק את עצמו. עד היום אני מרגישה שאני חיה ברומן מהאגדות".
לפנק, לפנק, לפנק
אין ספק שהגברים האירופאים יודעים לפנק את האשה שלהם. הם מאהבים רומנטיים אשר לא מזניחים את עצמם ולא שוכחים לשמור על הפרפרים, שרבים מאתנו שכחו מקיומם. הנשים הצרפתיות לדוגמה, יודעות לשמור על טיפוחן האישי ואף נראות טוב יותר משנה לשנה – וכך גם מתנהלים הגברים הצרפתים.
כלומר, אין ספק שהמוטיב של הטיפוח מעשיר ומטפח גם את מערכת היחסים של שני הצדדים. כמו שזה משנה אם תיכנסי למיטה בטרנינג פשוט או בכותונת תחרה סקסית, ולא בשביל להוכיח משהו , אלא פשוט כדי להיות נשית מתמיד.
גברים ישראלים יותר בוטים מגברים אירופאים, שיש בזה גם דבר חיובי, כי סה"כ אנחנו נוטים להיות יותר פתוחים האחד עם השנייה, ואנחנו פחות שומרים בבטן את הרגשות שלנו, אבל הפתיחות הגבוהה הזו יכולה להתעצם, ולהוביל לחוצפה או להתנהגות אגרסיבית יותר של הגבר וגם של האשה. לבסוף, הגבולות בין המינים פה בארץ, רק הולכים ומטשטשים, ומשהו ברומנטיקה נעלם.
באופן כללי, ישראלים הם אנשים בוטים יותר שחיים בסדר יום מלחיץ, חם ועצבני (וגם הפקקים לא מוסיפים). בתוך סיר הלחץ הזה אנחנו צריכים גם להתמודד עם אתגרים יומיומיים אשר מגיחים אלינו מכל מקום אפשרי - עבודה, פיטורים, יוקר מחייה בלתי אפשרי, ובכל זאת להצליח לשרוד. פלא שהכול נופל על הזוגיות שלנו?
הכול כיף ומשחקים, עד שמתחילים להרגיש את הזיוף
אבל לא כל הנוצץ זהב: לפני מספר שנים יצאתי עם בחור אנגלי אשר כבש אותי עם המבטא כבר מההתחלה (אי אפשר להתעלם מהמבטא). הייתי נסיכה שפתחו לה דלתות והרעיפו עליה שלל מתנות ופרחים, אבל יותר מהכול הרגשתי מחוזרת, דבר אשר שכחתי להרגיש עם גברים ישראלים.
בשלב מסוים טסתי אליו לחופשה של חודש ימים וממש ניהלנו מערכת יחסים אשר התבררה בשלב מאוחר יותר כאסון. הנימוסים האנגליים תמיד היו שם עד שהם הכבידו עליי כישראלית. בשלב מסוים הרגשתי שאני מדברת עם "זר" שלא מדבר איתי בשפת האמת, ולא יכולתי שלא לפתח געגועים אל החספוס ה"חוצפתי" הזה שכל כך חסר שם.
בסופו של דבר, כל מה שרציתי לעשות היה לחזור לארץ כדי לאכול מנה הגונה של חומוס גרגירים עם טחינה מעל וביצה בצד, ולשמוע בחור רנדומאלי צועק לי ברחוב שאני אחלה חמודה.
געגועי למאהב הישן
אין ספק שהתפתחות מעמדה של האשה בשנים האחרונות הביא מצד אחד בשורות טובות לנשים אשר ייחלו לסטטוס הזה, אבל לצערי הדברים תמיד עובדים לשני הכיוונים, כך שהאשה המודרנית פלוס היא גם "האשה העצמאית", אשר מתרגלת לעשות הכול לבד (לעזאזל, היום אפשר גם ללדת בלי להזדקק לגבר), ובסופו של דבר, הגבולות שלנו עם המין השני מטשטשים, עד לבלבול בתפקידים המגדריים של המערכת הזוגית.
ברצוני לטעון שלמרות שאנחנו עובדות, עצמאיות ומשוחררות במידה כזאת או אחרת, רובנו עדיין נעריך מאד גינונים רומנטיים מיושנים, דוגמת פתיחת דלת המכונית תוך לחישה של "אחרייך", או טלפון אחרי הדייט שאומר: "נהניתי!".
רק תחשבי על הרגע בו קיבלת פרח מהמאהב שלך, או על השנייה שהגבר שלך כרע ברך רק בשביל לומר לך שהוא אוהב אותך – אלו הם רגעים שאין להם תחליף, וישכילו הבחורים הישראלים אם ישאו עיניים אל האירופאים ויעברו סדנת רענון רומנטית.
מסכימים עם מור? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
