ריבקין: "עשיתי היסטוריה שלא אשכח כל החיים"
המתעמלת הישראלית שסיימה במקום השביעי בגמר הקרב רב הוסיפה: "מגיע לי לשאת את הדגל בטקס הסיום". המאמנת: "קיפחו את נטע בציון"
הצטיינות בהתעמלות. את אולימפיאדת לונדון 2012, ישראל לא ממש תזכור לטובה עקב אי הזכייה במדליה אולימפית לראשונה מאז סיאול 1988. אך נקודת האור במשלחת שלנו הגיעה ללא ספק מענף ההתעמלות שם זכינו לארבעה גמרים: שטילוב בקרקע ובקרב רב ובהתעמלות האמנותית זכינו לגמר הערב (שבת) של נטע ריבקין ומחר (א') לגמר של נבחרת הבנות.
ההישג של ריבקין היה ללא ספק מוצלח ביותר כאשר המקום השביעי בו זכתה היה לגבוה ביותר עבור נציגה ישראלית באולימפיאדה ועקף את זה של אירה ריסנזון באולימפיאדת בייג'ינג 2008. בסיום התחרות נראו חיוכים, חיבוקים והופרחו נשיקות לכל עבר, כאשר כבונוס התבשרה ריבקין כי קיבלה את הכבוד לשאת את דגל המדינה בטקס הנעילה של לונדון 2012 שיתקיים ביום ראשון בערב.
"עצם העובדה שהייתי בגמר זה משהו שלא אשכח כל החיים שלי", אמרה ריבקין בסיום. "ניסיתי לעשות את המקסימום שלי ואני שמחה שהצלחתי ושהצבתי את התוצאה הכי טובה של ישראל וזה סוג של היסטוריה. אני מרוצה מכך שאני מקום 7 באולימפיאדה כי זו היתה תחרות לא פשוטה.
בלי המאמנת שלי ושאר והצוות לא הייתי מגיעה לכל ההישגים. הם השקיעו את כל כולם ועזרו לי במשך כל הארבע שנים האחרונות".
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
ריבקין הוסיפה: "לפני התרגיל כדור הייתי באובר ריכוז, אבל לא היו מחשבות שליליות לאחר הנפילה שלו בתרגיל במוקדמות. עכשיו לקראת אולימפיאדת ריו 2016 אני צריכה קצת הפסקה ולנוח, אבל אמשיך להתאמן ונראה מה יהיה". על נשיאת הדגל בטקס הסיום הוסיפה המתעמלת: "זה כבוד גדול ומאוד מרגש. כרגע אמרו לי על כך ואני וחושבת שזה מגיע לי ולא יכולתי לבקש יותר מזה".
מאמנה של ריבקין, אלה סמפולוב, סיכמה: "ערערנו לאחר תרגיל הסרט, כי הרגשתי שהגיע לה יותר, הסתכלתי באלמנטים וזה היה שווה יותר, אבל זה לא התקבל וגם ככה זה לא היה משנה את המיקום. עשינו זאת כדי להראות שאנחנו מכירים את החוקה וחזקים באלמנטים. בשני התרגילים הראשונים הרגשתי שקיפחו את נטע בציון".
לפנייה לכתב/ת 
