מינוי ראיין - הצלה לרומני או הרמה להנחתה?

המועמד הטרי לסגן הנשיא, פול ראיין, נשלף כדי להלהיב את בסיס התמיכה השמרני של המפלגה הרפובליקנית. ממש כמו ג'ון מקיין לפניו, גם מיט רומני אינו חביבם של השמרנים. באחרונה היו סימנים בולטים לסדקים בתמיכה בו מבית, שבאו לידי ביטוי בביקורת של מגישי תוכניות רדיו ובעלי טורים מהימין ובוויכוח פומבי על זהות המועמד לסגנו. התוצאה היא שכמו המועמדת של מקיין בזמנו, שרה פיילין, ראיין נבחר בלית ברירה, כדי לרצות את אותו בסיס תמיכה רפובליקני. ובשני המקרים נטלו המועמדים סיכון לא קטן. פיילין וראיין הם פוליטיקאים צעירים ונמרצים, אבל בזה נגמר הדמיון בין השניים.

פיילין הפכה לבדיחה שעדין נפוצה ברחבי אלסקה. אורחים שמגיעים לצפון הקפוא ושואלים מה יש לעשות כאן,

נענים ש"מכאן אפשר לראות את רוסיה", ברמיזה לדברי פיילין כשנשאלה לגבי מדיניות חוץ והשיבה שהיא יכולה לראות את רוסיה מחלונה. מוויסקונסין אפשר אמנם לראות את קנדה, אבל ראיין לא מתכוון לדבר שטויות. כמו פיילין, הוא אינו מבין בנושאי חוץ. אבל בניגוד לה, הוא אדם מעמיק ובחודשים האחרונים, כשצצה האפשרות שהוא ייבחר לסגנו של המועמד הרפובליקני, החל ציר בית הנבחרים בן ה-42 לקבל תדרוכים בנושאי חוץ וביטחון.

מדוע הוא לא מבין בנושאי חוץ? ציר בית נבחרים בקונגרס האמריקני עומד לבחירה פעם בשנתיים (בניגוד לסנאטורים העומדים לבחירה פעם בשש שנים) והוא נתון למעשה במערכת בחירות בלתי פוסקת. את השבוע הוא עושה בוושינגטון, אבל לקראת סוף השבוע הוא עולה על מטוס למחוז הבחירה שלו וחורש אותו. הנושאים היחידים שמעניינים את הבוחרים במערב התיכון הם ענייני פנים וכלכלה – ובהם התמחה ראיין.

הוא קנה את פרסומו כמי שעמד בראש החזית הרפובליקנית בבית הנבחרים נגד מדיניות הרווחה הסוציאלית של הנשיא ברק אובמה. הוא נשא את דגל הקיצוץ ועמדותיו הכלכליות הספרטניות התאימו כמו כפפה ליד של אנשי תנועת מסיבת התה, הדורשים צמצום דרמטי בתקציבי הממשל הפדרלי בוושינגטון לחינוך, בריאות ורווחה, ותובעים קיצוץ מקביל במסים.

רומני, שנדחף ימינה במהלך הבחירות המקדימות, ניסה ליישר למרכז מאז שהבטיח את בחירתו כמועמד הרפובליקני לנשיאות. בכך ניסה להשיג תמיכה של מצביעים עצמאים שהם בדרך כלל אלה שמכריעים את הבחירות. אבל הנפילה של רומני בשבועיים האחרונים עשתה את שלה. הנפילה כללה מסע דיפלומטי בעייתי לאירופה ולישראל, שבמקום לקשור לו הילה של מנהיג בינלאומי, איים לסמן אותו כפולט שטויות סדרתי. כשחזר רומני לארה"ב הוא גילה שמטה אובמה ממשיך להכתיב את נושא השיחה והכותרות המשיכו להתמקד ברומני כתומך במיליונרים במקום במעמד הביניים ומוצא לעצמו מקלטי מס בשווייץ ובאיי קיימן.

שלושה סקרים שהופיעו בסוף השבוע הצביעו על עלייה של אובמה לפער של 7-9 נקודות. רומני אפילו לא חיכה לסיום אולימפיאדת לונדון ומיהר להציג את ראיין כסגנו.

הקמפיין של רומני הציג מייד את הבחירה של ראיין כ"צעד לשינוי המשחק", והודה כך כי המשחק הנוכחי לא טוב לרומני. אבל הבחירה בראיין דוחפת את רומני ימינה ומסכנת את התמיכה בו מצד לבנים מבוגרים וגמלאים, החוששים לאבד את ביטוח הבריאות ואת הזכויות הסוציאליות האחרות שלהם.

סביר שההכרזה על ראיין אכן תשנה את סדר היום הציבורי והכותרות יפסיקו לדבר על החזרי המס של רומני ויתחילו לעסוק במצב הכלכלה

ובדיון רציני במועמד שמסוגל לשקמה.

ראיין הוא חוד החנית השמרני במאבק הפוליטי שתכליתו לשים קץ ל"ממשלה הגדולה", המספקת ביטוח לאומי וביטוח בריאות, דואגת לחינוך ומעניקה סיוע לקידום מיעוטים וסטודנטים. ראיין רוצה לשלם פחות מסים ושהממשלה לא "תעשה טובות" ותמעיט בהענקת שירותים שאינם ביטחון. השמרנים אוהבים את זה, אבל ראיין הוא "הרמה להנחתה" לקמפיין של אובמה שממחר בבוקר יפחיד את מעמד הביניים ובני החמישים פלוס. כפי שכבר עשו פעילים בשנה שעברה כשפרסמו סרטון שמראה את ראיין וחבריו "דוחפים את סבתא מהצוק", כך ינסה מטה אובמה לגרום לגמלאים לרתיעה מהאיש הזה שמאיים לחסל את ביטוח הבריאות שלהם, ה"מדיקר".