מורגלים להזנחה: אין מיגון בשכונות ותיקות במרכז

בכל רחבי העולם מדברים על אפשרות שישראל תתקוף במתקני הגרעין באיראן, בסוריה מאיימים "להשמיד את הגרעין הישראלי ב-20 טילים" וכאן אצלנו, בשכונות ברחבי גוש דן שנבנו לפני עשרות שנים, עלולים רבים למצוא עצמם ללא מיגון ראוי בשעת מלחמה. הרשויות מצדן מציינות בגאווה שהן פועלות במרץ למגן את תושביהן, אך גם ברשויות וגם בפיקוד העורף מודים שקיימים פערי מקלוט. סיור שערכנו בשכונות ותיקות בערי גוש דן ממחיש את הסכנות שאורבות לתושבים.

חשופים בעורף - לכל הכתבות ב-ynet בעמוד מיוחד

מיכאל מתגורר זה 20 שנה בשכונת הקרוואנים בבת-ים. כל מבקר בשכונה יוכל להיות מופתע מההזנחה הקשה בה. עשרות משפחות גרות כאן ללא מקלט או מרחב מוגן. "יש פה אנשים במצב סוציו-אקונומי לא פשוט ואין להם תנאי מינימום במקרה של מלחמה. אם ייפלו כאן טילים ותפרוץ פה שריפה תהיה פה קטסטרופה והכול יעלה באש".

מיכאל אמר עוד כי "בנו גן יפה לעוברים והשבים בצמוד לכביש מחוץ לשכונה, אבל שתי בטונדות להסתתר אף אחד לא חשב לשים. איפה פיקוד העורף בדיוק?" בעיריית בת-ים אמרו בתגובה כי "הגורמים הרלוונטיים פועלים למצוא מענה לכל הסוגיות וכך גם לשכונת הקרוואנים ובמרחק 150 עד 200 מטר עומד לרשות התושבים מקלט ערוך ומוכן באצטדיון העירוני".

אחרי שקיבלנו את תגובת העירייה החלטנו לבדוק במדויק כמה זמן לוקח לאדם מבוגר להגיע מהכניסה לשכונת הקרוואנים ועד לאצטדיון הסמוך. התשובה? שלוש דקות בריצה קלה. במילים אחרות, עד שתושבי השכונה יספיקו לברוח למקום המבטחים, הטיל כבר ישיג אותם בנקל.

"תהיה פה קטסטרופה". שכונת הקרוואנים בבת ים(צילום: גלעד מורג)

בדיקה העלתה כי בעיר קיים גם מחסור בערכות מגן. מהבדיקה עולה כי רק 61 אחוז מתושבי העיר מצוידים בערכות. למרות הדברים, בעיריית בת-ים אומרים כי "לפי סקר מיגון שערכה העירייה, לכ-91 אחוז מתושבי העיר יש פתרון מיגון. אם תידרש שהייה ממושכת במקלטים, התושבים יונחו לשהות במקלטים ציבוריים או במקלטי מוסדות החינוך".

עוד אמרו בעירייה כי "בבת-ים יש מקלטים ציבוריים בשטח כולל של כ-3,000 מ"ר. מקלטים אלו זכו לציונים גבוהים בביקורת של פיקוד העורף. יש מקלטים במוסדות חינוך בשטח כולל של 10,000 מ"ר. המפעל המשמעותי היחיד הוא מפעל לייצור שמרים באזור התעשייה, אשר עומד בביקורת בטיחותית שוטפת ויש לו הנחיות פעולה ברורות בחירום".

בסיור שערכנו בשכונת הגפן ברמת-גן, מצאנו בתים רבים ללא מקלט קרוב. אמנון ביגלמן, יו"ר ועד השכונה טוען כי "אנחנו בפירוש לא מוכנים מבחינת מרחבים מוגנים בשכונה. יש פה בתים ישנים שפשוט לא בנו בהם מקלטים. כבר חווינו מתקפת טילים במלחמת המפרץ הראשונה ומאז היו הזדמנויות להוסיף מקלטים. יש גם מקלטים פרטיים שהבעלים השכירו את המקום כבית לכל דבר וישנם אנשים שפשוט אינם יודעים לאן ללכת במקרה חירום ולא קיבלו כל הסבר מהעירייה".

ברחוב חירות בעיר פגשנו את משה שסיפר כי "כל הבניינים פה מסביב ללא מקלטים, אין לנו לאן ללכת. המקלט הציבורי רחוק מאוד. לאן אני אמור ללכת? אני ממש לא יודע". ברחבי השכונה ישנם 4,000 בתי אב לערך. בשעת חירום ישרתו את תושבי השכונה שני מקלטים ציבוריים – אחד מהם ברחוב השקדיה המשמש גם את ילדי בית הספר "גבעולים".

"אין לנו לאן ללכת". שכונת הגפן ברמת גן(צילום: גלעד מורג)

סיור במקלט מראה שהמקום נקי ומתוחזק יפה. השירותים, המים והחשמל עובדים, אבל ציוד כמו ערכות עזרה ראשונה ומזרנים לא מצאנו שם. "במקרה של דקה וחצי התראה מנפילת טיל, ספק אם יהיה זמן לצייד את המקום שאמור לאכלס מאות אנשים", אומר ביגלמן. "ראוי לצייד את המקלט כבר עכשיו".

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה כי "בשכונה יש שני מקלטים ומקלט נוסף נמצא בבית הספר שנקר. המזרנים מרוכזים במחסנים ובשעת חירום יחולקו למרכזי הקליטה בעיר.

 המקלטים אינם לצורכי שינה, לכך קיימים 20 מרכזי קליטה בעיר רמת גן, שבהם יש מקלטים ושם יוכלו אנשים לשהות".

בעירייה ציינו עוד כי נערך מיפוי של החניונים במתחם הבורסה שבהם ניתן לתת מיגון הולם לכל פערי המקלוט בעיר שעומדים על 35 אחוז. "למרות המרחק בזמן, התושבים של השכונה קרובים למתחם הבורסה, שיהווה חלק מפער המקלוט בשכונה". יצוין כי מתחם הבורסה מרוחק מן השכונה, כמו גם המקלט ב"שנקר". התושבים יצטרכו ללכת דקות ארוכות ברגל למקלטים, ובהתחשב בכך שחלק מתושבי השכונה הם קשישים, קשה להניח שיוכלו להגיע בזמן לנקודה הבטוחה.

להערכת עיריית רמת גן, ל-70 אחוז מהתושבים יש ערכות מגן. באתר האינטרנט של העירייה קיים פירוט על כל המקלטים בעיר ומיקומם. בעירייה אמרו עוד כי "בבניין הבורסה יש מקלוט מלא. בשעת חירום, חלק גדול מהאנשים אינם מגיעים לעבודה. אנו למודי ניסיון ממלחמת המפרץ הראשונה. ראש העיר צבי בר כיהן במלחמת המפרץ כראש עיר ומכהן עד היום. מפקד מחוז דן בפיקוד העורף הודיע כי העיר ערוכה ומוכנה לשעת חירום".

עיריית חולון מדווחת של-85 אחוז מהתושבים יש מרחב מוגן. 66 מקלטים ציבוריים ו-108 מקלטים ב-62 בתי ספר אמורים לתת מענה. לפי העירייה, המקלטים מבוקרים ומתוחזקים באופן שוטף במשך כל השנה. בביקורת שנערכה בינואר על ידי פיקוד העורף, קיבלה חולון ציון 95. בשנתיים האחרונות שופצו 40 מקלטים בבתי ספר ואותרו 16 מרתפים במוסדות החינוך שבהם אין מקלטים, ובשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, יש כוונה להפוך אותם למקלטים.

בעיריית חולון ציינו כי נושא תקצוב המקלוט הוא בעייתי מאוד וכך נוצרים פערי המקלוט. ניסן זכריה הוא חבר מועצת העיר ומתגורר בשכונת ג'סי כהן. הוא מביע חשש שברגע האמת, חלק מתושבי השכונה הוותיקה לא יוכלו לקבל מענה הולם. לדבריו, "יש פה בניינים שנבנו לפני עשרות שנים ובשכונה של 10,000 תושבים מה שיש לא יספיק לכולם. דיברו על חיזוק מבנים, אבל כלום לא קרה בשטח. הדף יכול להפיל בניינים".

ל-85 אחוז מהתושבים בחולון יש מרחב מוגן(צילום: EPA )

בעירייה אמרו בתגובה כי ברחבי השכונה פזורים 10 מקלטים ציבוריים ומקלטי מוסדות ציבור "שנותנים מענה מיגון לכ-3,075 תושבים. תושבים אלו יוכלו להגיע אליהם בתוך כדקה וחצי, לפי הנחיות פיקוד העורף. בנוסף, ל-5,710 תושבים יש מיגון באמצעות ממ"ד או מקלט בתחומי הבתים שלהם. לפיכך, פער המקלוט בשכונה עומד על 1,241 תושבים. בימים אלה מחפשת העירייה ביחד עם פיקוד העורף פתרונות מיגון נוספים כגון חניונים ומרתפים".

גבעתיים

עיריית גבעתיים מעריכה שלכ-80 אחוז מהתושבים יש מרחבים מוגנים. ברוב הבניינים הוותיקים, כמו למשל באזור שינקין ורמב"ם אין ממ"דים. בכל זאת, חלק מהבניינים נבנו שם קצת אחרי

 קום המדינה. העירייה מיפתה עשרות מרחבים מוגנים אזוריים ומפעילה כ-30 מקלטים ציבוריים. שטח המקלוט בבתי הספר בעיר אמור להיות מספק.

בשעת חירום פועלת העירייה ממרכז בקרה ושליטה תת-קרקעי שאותו היא חולקת עם מרכז ההפעלה הלאומי של משרד הפנים. המרכז מוגן גם מפני אב"כ ושם יפעלו מערכות מקבילות מתחת לאדמה של כל משרדי העירייה (חינוך, רווחה, תברואה, מידע לציבור וכולי) והאזרחים יוכלו לשהות ללא מסיכות בתוכו.

עיריית בני ברק נמנעה מלספק נתונים מדויקים על אודות מרחבים מוגנים שמיועדים לתושבים בשעת חירום. לפי העירייה, "בכל הבניינים החדשים למגורים ולמוסדות חינוך ישנה

הקפדה רבה על מיגון בהתאם להוראות. באשר למבנים ישנים, העיר הקימה בחלקם לפני עשרות רבות של שנים ולגביהם ישנם נהלים שהוכנו, בשיתוף פיקוד העורף, להפעלת חניונים גדולים לקליטת אוכלוסייה בשעת הצורך".

עוד נמסר מעיריית בני ברק כי "בבתי הספר ישנו מיגון מלא. בבתי ספר ישנים הוכנה תוכנית לימודים במשמרות, אם יתקיימו לימודים. ערכות אב"כ חולקו במספר מבצעים גדולים לאוכלוסייה, אם כי ישנה בעיה כפי שפיקוד העורף עצמו מודה מאחר שלחלק מבעלי הזקנים אין ערכות מתאימות".

גם בפיקוד העורף בחרו שלא לספק נתונים מדויקים והסתפקו באמירות כלליות בלבד. "אנו בשיתוף הרשויות המקומיות וארגוני החירום פועלים רבות כדי להכין את העורף הישראלי לשעת חירום במגוון תחומים. בנוסף לכך אנו עורכים אימונים לכל רשות, כולל הגופים המרכיבים אותה לשעת חירום, אחת לשלוש שנים", נמסר מפיקוד העורף.