שתף קטע נבחר

המדינה לבג"ץ: יש לפנות את מגרון במועד

אחרי כמה דחיות, הפרקליטות הודיעה לבג"ץ כי יש לפנות את חלק מהמאחז עד 28 בחודש למרות טענות תושביו לרכישת הקרקע. במקביל, תיבדק חוקיות הרכישה לחלק מאדמת המאחז, אך גם היא לא תוכל לשמש למגורים

הוסר ככל הנראה המכשול האחרון לפינוי מאחז מגרון : הפרקליטות הודיעה היום (ב') בתשובה שהוגשה לבג"ץ כי המדינה סבורה כי יש לפנות את המאחז מיושביו למרות טענות תושביו לרכישת הקרקע. עמדת המדינה הועברה כבר בשעות הלילה לחברי ועדת השרים לענייני התיישבות. בנוגע לחלק מאדמת המאחז, מבקשת המדינה להמשיך ולבדוק את חוקיות הרכישה לכאורה, אך בכל מקרה גם קרקע זו לא תוכל לשמש למגורים ותפונה מיושביה.

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

נער חשוד בלינץ': 'הוא קילל את אמא שלי, שימות'

"הרב עובדיה יוסף קיבל עדכון על הגרעין האיראני"

מתקרבים לדורס? קרוב של ברבי עוכב לחקירה

 

"אין היתכנות משפטית ותכנונית להמשך מגוריהם של העותרים במגרון בעת זו ולהותרת המבנים במגרון על כנם, ועל כן כיבודו של פסק הדין בבג"ץ מחייב את פינויה כעת של מגרון, בהתאם לפסק הדין", נאמר בתשובת המדינה לטענות תושבי מגרון שלפיהן אין לפנותם עקב כך שרכשו את מרבית האדמה המרכיבה את מאחז מגרון.

 

לצד זאת, המדינה מציינת כי בנוגע למבנים שמצויים על חלק מהקרקע שמרכיבה את המאחז, פני הדברים שונים והיא מבקשת כאמור להמשיך ולבחון את חוקיות רכישתה. המדינה מבקשת ארכה למשך שלושה חודשים בנוגע לחלקה זו, אך מציינת כי בכל מקרה לא ייתכנו מגורים במקום, אלא רק שימושים אחרים.

 

"בכל מקרה לא ייתכנו מגורים במקום". מאחז מגרון (צילום: Lowshot.com ) (צילום: Lowshot.com )
"בכל מקרה לא ייתכנו מגורים במקום". מאחז מגרון(צילום: Lowshot.com )

 

בג"ץ פסק בעבר כי יש לפנות את המאחז מכיוון שהוא נבנה על קרקע פלסטינית. בתחילת השנה ביקשה המדינה ארכה לפינוי עד סוף שנת 2015, בעקבות הסדר שאליו הגיעו הדרג המדיני ומתיישבי המאחז. לפי ההסדר, הייתה אמורה לקום שכונה חדשה ב"גבעת היקב" שאליה יועברו תושבי מגרון. בג"ץ דחה את ההסדר והורה לפנות את הקרקע עד לאחד באוגוסט השנה.

 

בעקבות כך החליטה המדינה על הקמת אתר זמני ב"גבעת היקב", שבו יתגוררו תושבי מגרון עד לסיום בניית מבני הקבע. בהמשך טענו תושבי מגרון כי רכשו כחוק את מרבית קרקעות המאחז וכי הצורך בפינוי התייתר. המנהל האזרחי העריך באופן ראשוני כי הרכישה נראית כדין ומנגד טענו העותרים לפינוי כי המהלך בוצע במרמה.

 

המדינה מסבירה בתשובה שהגישה היום שבכל אופן פסק הדין שהורה לפנות את המאחז מנה טעמים נוספים שמחייבים את פינוי מגרון מעבר לסוגיית הבעלות על הקרקע: הקמת המאחז ללא אישור, פעולות הרחבה תוך התעלמות מצווי הריסה וכן אכיפת החוק. כך מציינת המדינה כי בלי קשר לרכישה, "כל המבנים במגרון הם בלתי-חוקיים, שהוצאו נגדם צווי הריסה כבר לפני שנים ארוכות".

 

"פגיעה יומיומית בקניין פרטי פלסטיני" 

המדינה מציינת גם בנימוקיה כי מסיור שערכה ועדת השרים לענייני התיישבות לפני מספר ימים עלה כי "אין כיום דרך גישה ציבורית, שאינה עוברת על חלקות פרטיות, המאפשרת נסיעה לחלקות". כך מסבירה המדינה כי קבלת בקשת תושבי מגרון להמשיך ולהתגורר במקום משמעה מעבר בקרקעות פלסטינים בדרך: "פגיעה יומיומית בקניין פרטי פלסטיני בשטח המאחז מגרון ובסביבתו".

 

המדינה מציינת כי אם חל שינוי שצריך לשנות את החלטת בג"ץ לפנות את המאחז, הרי שהוא צריך להיות מוכח על ידי תושבי מגרון וכי בכל מקרה יש לפנות את החלקות שלגביהן אין טענה שתושבי מגרון רכשו אותן, עד למועד הדיון ב-28 בחודש.

 

כך מסכמת המדינה כי גם אם יוכשרו עסקאות הרכישה - אין בכך כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי שמצדיק שלא להחיל את פסק הדין על מי שמתגורר כיום על חלקות אלה".

 

לצד זאת מציינת המדינה כי המתיישבים גם טרם קיבלו רישיונות עסקה והיתרי עסקה על האדמה וכי בנסיבות האלה ביו"ש הם אינם נחשבים בעלי זכויות בקרקע. יחד עם זאת מציינת המדינה כי אם יתברר בהמשך כי אכן הרכישה הייתה כחוק, ניתן יהיה לבחון הסדרה שלהן שלא למטרות התיישבות בחלק מהקרקע.

 

"תגובה נעדרת לוגיקה משפטית בסיסית" 

מתנועת רגבים נמסר בתגובה כי "אם הפרסומים לגבי תגובת המדינה שתוגש היום לבג"ץ נכונים, אזי התגובה מאששת את המשפט הידוע שלפיו 'מקרים קשים מייצרים משפט רע'.

מדובר בתגובה נעדרת לוגיקה משפטית בסיסית, שעושה צחוק מוועדת השרים להתיישבות ומזלזלת באינטליגנציה של הציבור. למקרא התגובה קשה להימלט מהתחושה שבפרקליטות המדינה ירו את החץ והחליטו כבר ברגע הראשון שיש לפנות את מגרון ורק אחר כך סימנו את המטרה ויצרו פלפולציה משפטית עקומה ומופרכת שתכשיר את השרץ".

 

במאחז מגרון אמרו בתגובה כי "השאלה 'מי כאן המדינה?' מתחדדת היום מאוד. שופטי בג"ץ עומדים היום בפני הכרעה קשה - האם לאמץ החלטת ממשלה אחראית בתוקף המעוניינת להשאיר במקומו יישוב שנרכש, או ללכת לצדה של הפרקליטות ולגרור את ממשלת ישראל לפינוי בכוח של אזרחים הגונים ונאמנים ולפנות יישוב שלם בגלל שביל קטן".

 

מ"שלום עכשיו" נמסר בתגובה כי "הממשלה שוב נכנעת למכבש הלחצים של אנשי מגרון. ולאחר השקעה של קרוב ל-100 מיליון שקלים על שני אתרים חלופיים, היא נמנעת מלהתחייב לקיים את פסיקת בג"ץ ולפנות את המאחז כליל. תשובת המדינה היא עלבון לשלטון החוק ומביישת את כותביה".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים