ארמסטרונג מת, הרובוט הפך לגיבור הבא
בעולם ממשיכים לבכות את האדם הראשון שדרך על הירח, ובינתיים יורשיו לא נראים באופק. "כל מה שאדם יכול לעשות, גם רובוט יכול", אומר אסטרונום ממכון ויצמן. "זה סיום תקופה"
מותו של ניל ארמסטרונג, שהיה בן האנוש הראשון שדרך על הירח, העלה מחדש את סוגיית הטיסות המאוישות לחלל. בחלוף הזמן, בני אדם מעדיפים לשלוט מכדור הארץ על הנעשה בפלנטות אחרות, מאשר לצאת אליהן. האסטרונום אילן מנוליס, שמשמש כמנהל מצפה הכוכבים במכון ויצמן ברחובות, מסביר כי "משימות חלל מאוישות עולות פי 10 עד 20 ממשימה רובוטית. היום אנחנו בעידן שבו יש צמצום דרמטי בתקציבי חלל בעולם ולכן מעדיפים רובוטים".
צעד עצום לאנושות
/ ראש סוכנות החלל, פרופ' יצחק בן ישראל, סופד
מנוליס הוסיף כי "כל מה שאדם יכול לעשות גם רובוט יכול לעשות, אולי מלבד שאין תחליף ליכולת האלתור של אדם. אבל עדיין לא צריך לדאוג לרובוט בכל מה שקשור לאספקת מזון ושינה". מנוליס מציין כי חש עצב רב עם קבלת הדיווחים על מותו של ארמסטרונג. "הוא היה סמל וזה סיומה של תקופה", הוא מספר. "אין לנו הרבה אייקונים תרבותיים והנדסיים כמוהו. הוא סמל משתי סיבות: הוא היה הראשון שהציב את כף רגלו על הירח והיה מספיק חכם להגיד את המשפט האלמותי המפורסם".
יש הרואים בארמסטרונג וחבריו כגיבורי תרבות. מנוליס מסביר כי "ארמסטרונג היה סמל תרבותי יותר ממדעי. הוא ואנשי הצוות שלו שהו על קרקעית הירח יותר משעתיים וחצי ולא הספיקו לעשות דברים מדהימים מבחינה מדעית, כמו הצוותים שבאו אחרי וביצעו פעולות בעלות ערך גדול מבחינה מדעית. מבחינה תרבותית, הפעולה של ארמסטרונג וצוותו הייתה הישג חברתי-פוליטי בעיצומה של תחרות קשה בין ארצות הברית לברית המועצות בשאלה מי ינחת ראשון על הירח".
בנוגע לעתיד מנוליס מציין כי "התוכניות הן להציב אדם שוב על הירח ב-2025 ובמאדים ככל הנראה ב-2035. ויש סיכוי שהאדם הזה יהיה סיני, כי סין כן משקיעה משאבים גדולים בנושא. המשאבים העולמיים בנושא הולכים וקטנים. לאמריקנים כיום אין יכולת להוציא אסטרונאוטים לחלל, הם משלמים עשרות מיליונים להוציא אסטרונאוטים לחלל בעזרת הרוסים".
מנוליס אמר עוד כי "האמריקנים הוציאו גם לידיים פרטיות תוכניות שיגור אסטרונאוטים לחלל לשלוש חברות. ההערכה היא שעד 2018 לפחות לא יהיה אסטרונאוט אמריקני". על האפשרות שאזרחים מן המניין יטוסו בעתיד לירח אומר מנוליס כי "יש חברות שמדברות על כך ומתכננות, אבל פרקטית מה שעומד על הפרק כרגע זו אפשרות להטיס מטוס-טיל שיוציא את התיירים, יעשה סיבוב אחד בלבד וינחית אותם חזרה". 
| אסטרונאוט |
חללית |
שנה |
| ניל ארמסטרונג | אפולו 11 | 1969 |
| באז אולדרין | אפולו 11 | 1969 |
| צ'רלס "פיט" קונראד | אפולו 12 | 1969 |
| אלן בין | אפולו 12 | 1969 |
| אלן שפארד | אפולו 14 | 1971 |
| אדגר מיצ'ל | אפולו 14 | 1971 |
| דיוויד סקוט | אפולו 15 | 1971 |
| ג'יימס ארווין | אפולו 15 | 1971 |
| ג'ון יאנג | אפולו 16 | 1972 |
| צ'רלס דיוק | אפולו 16 | 1972 |
| יוג'ין סרנן | אפולו 17 | 1972 |
| הריסון "ג'ק" שמיט | אפולו 17 | 1972 |
טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון "פישר", מדגיש את חשיבותו של ארמסטרונג מבחינה היסטורית. "היו אסטרונאוטים אחרים שהפכו לידועים והיו בולטים בתקשורת, הוא היה שקט יותר ופחות שש להתפרסם. הוא הפך לפרופסור, חינך את הדור הבא של המהנדסים והראשוניות מבחינת העשייה שלו הייתה מכרעת. אף אחד לא זוכר מי היה במקום השני בריצות הגדולות באולימפיאדה האחרונה, אבל כולם זוכרים אותו. הוא היה הראשון שדרך על אדמת הירח".
"רובוטים מבצעים את מרבית המשימות"
בנוגע לטיסות מאוישות לחלל אומר ענבר כי "נכון שארצות הברית כבר שנה לא טסה, אבל עדיין ממשיכות טיסות של רוסיה וסין. המעבורת האמריקנית פרשה פרישה ידועה מראש עקב היוקר שלה וגם בגלל היבט של בטיחות, שעלה בין היתר לאחר אסון קולומביה. הנשיא אובמה גם ביטל את תוכנית בוש להמשך הטיסות".
גם ענבר מדגיש את השינוי שחל בנושא. לדבריו, "היום יש רובוטים שיכולים לבצע את מרבית המשימות של האדם והם יותר זולים וגם לא צריך להשקיע משאבים להחזירם, אבל רובוט עדיין יכול לסבול מתקלות טיפשיות, שאדם היה מתגבר עליהן. הסיקור על נחיתת הרובוט במאדים היה גדול מאוד, אבל אם היו נוחתים אנשים על מאדים, אפשר לדמיין מה היה גודל הסיקור".
פרט לארמסטרונג, רק 11 אנשים נוספים צעדו על הירח. 12 האסטרונאוטים, כולם אמריקנים, הגיעו לירח בשש המראות של מעבורות החלל אפולו בשנים 1969-1972. בדצמבר 1972 היו יוג'ין קרנן והריסון שמיט לאחרונים שהלכו על הירח, ומאז - כמעט 40 שנה - כף רגל של אדם לא דרכה שם.
לפנייה לכתב/ת 
