שתף קטע נבחר

אחרי הסקס איתו הרגשתי זולה ומחוללת

הערב, לראשונה בחיי, הרגשתי את הגועל, הרגשתי שאני נותנת את הגוף שלי למישהו שאינו ראוי לו, למישהו שהוא לא אתה, ורק רציתי לברוח

אין לי אוויר. אני לא מצליחה לנשום ואין לי אוויר. ברחתי מהבית שלו כי כמעט נחנקתי. אמרתי לו שאני חייבת ללכת, רצתי במדרגות, כמעט נפלתי, לא הצלחתי לראות כלום מרוב הדמעות, והתאמצתי למצוא אוויר שייכנס לי לגוף, שאוכל לנשום לרגע. הייתי מלוכלכת ורציתי לשטוף ממני את הידיים שלו, רציתי לשטוף את כל הערב הזה, למחוק אותו, להעלים.

 

עוד בנושא:

ישנן בנות: איך להיראות סקסית ולא זולה  

איך אתם מרגישים בבוקר שאחרי סטוץ?

מכורים לסטוץ: לא רוצים זוגיות אבל מבקשים חיבוק

 

טעיתי כשחשבתי שאני יכולה לזייף

הוא החבר עם ההטבה שלי. הוא תמיד היה רגיש אליי והוא מעולם לא פגע בי או זלזל בי. הוא רק רצה לתת לי מה שביקשתי, כמו אז, כמו לפני שאתה הופעת. הוא בטח לא הבין מה קרה, או אולי הבין וידע שלא כדאי לו לשאול.

 

הייתי איתו הערב, אולי קראתי בשמך במקום בשמו, אולי הוא שמע ולא היה לי אכפת. מעולם לא הרגשתי זולה, מעולם לא הרגשתי שאני עושה משהו לא טוב, כי אתה יודע מה אומרים, יש אשה ויש לה צרכים.

 

הערב, לראשונה בחיי, הרגשתי את הגועל, הרגשתי זולה ועלובה, הרגשתי שאני נותנת את הגוף שלי למישהו שאינו ראוי לו, למישהו שהוא לא אתה. ורק רציתי לברוח, וכל הזמן חשבתי עד כמה הוא לא נעים לי. הוא פשוט לא יודע לגעת בי כמו שאתה נגעת.

 

בהתחלה ברחתי ממך אליו. יכול להיות שאם היית יודע - היית מקנא, אבל כנראה שאתה עסוק בריחות ובנשיקות אחרות משלי. ברחתי כי טעיתי כשחשבתי שאני יכולה לזייף. חשבתי, בטיפשותי, שאוכל להבריח את זיכרון הלילות איתך בלילה של סתם, בריגוש, בכיף. הוא היה עוד לפניך, אבל עכשיו הכול השתנה, כי היה לי אותך. מעולם לא הייתי עם מישהו כמו שהייתי איתך, ועכשיו כל כך ריק לי ואתה חסר ונדמה שאני עומדת להשתגע בלעדיך.

 

דברים עצובים

אני רוצה להגיע אליך, ואני לא יודעת איך. איזו קלישאה מהלכת אני, מסתובבת עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת. זה נדוש, זה לא מעניין, זה עצוב, ואנשים לא אוהבים לשמוע דברים עצובים. כי אין לי מלחמה איתך, אני לא כועסת עליך, אני לא מאשימה את כל הגברים שהם אימפוטנטיים וקמצנים, אני לא שונאת את כל הגברים שלא רצו להתחתן איתי ואני לא מקללת את כל הדייטים שניסו להכניס אותי למיטה ולא הסכמתי.

 

אני מבינה את העולם הזה, כמו שהוא, לפעמים מצחיק, לפעמים קשה מנשוא, לפעמים יש מלחמה בין גברים ונשים, לפעמים אנחנו מצליחים למצוא אהבת אמת. אני לא כל כך מבינה איך אפשר למצוא שתי אהבות אמת, כשאחד מתחתן והשני עומד להתגרש, ואז לוותר עליהן כאילו השלישית תגיח עוד רגע מעבר לפינה.

 

אני מנסה לכתוב אליך, כי ברור לי שתקרא את זה, ואני מנסה שלא, כי ברור לי שכבר היית צריך לחזור אליי עד עכשיו. כבר היית אמור להופיע בדלתי עם קופסת מתנה ולהבטיח לי שתקים איתי משפחה ותעשה איתי מיליון ילדים או יותר, אם רק ארצה. אבל אני לא מעניינת, כי אני סתם עוד בחורה עם לב שבור. כמה נדוש לכתוב על לב שבור?

 

אני לא יודעת איך להגיע אליך, כי אני מחכה שאתה תגיע אליי. ואיך תגיע אליי, אם אין לי שום דרך להסביר לך את הכאב שבחסרונך. איך תגיע אליי, כשאני זו שמאמינה בקארמה, במיוחד זו השלילית, והערב רציתי לעשות אהבה איתך, אבל אתה כבר לא איתי, אז חיפשתי איש אחר שיאהב אותי.

 

לא מספיק טובה

כמה רציתי להתקשר אליך, לבכות, שתכעס עליי שנהגתי אחרי ששתיתי, שתגיד לי שאתה צריך אותי להמשך חייך, ואתה כן רואה אותי איתך עוד 10 שנים מהיום, וזה אומר שבשביל זה אני צריכה להישאר בחיים.

 

רציתי להתקשר אליך ולצעוק עליך למה אתה מוותר עליי, רציתי לשאול אותך איך אתה מצליח לנשום ומה אתה עושה בכל הלילות האלו, כשאתה כבר לא מחבק אותי ואומר לי "יפה שלי, אני אוהב אותך. את יודעת שאני אוהב אותך, נכון?". ובמקום זה צעקתי באוטו לבד שאני לא מספיק טובה.

 

צעקתי לאלוהים שיחזיר אותך אליי, צעקתי שתשמע אותי מבינה, כמה קשה למצוא אהבת אמת בכל הרעש שמסביבי, ובכל זאת מצאתי אותך ואתה מצאת אותי, ואז הלכת. צעקתי על עצמי שהסכמתי להתפשט, שהסכמתי למה שהוא ביקש, שהסכמתי עם עצמי שכמה לילות איתו יצליחו להשכיח ממני את הידיים שלך.

 

אדוני השוטר

ובכיתי בשקט, מתוך שעצמתי את עיניי הדמעות כבר נפלו על השמלה החדשה שלי, ואז עצר אותי שוטר. כבר הייתי ליד הבית שלי והוא שאל אם הכול בסדר. רציתי לצרוח עליו שאיך הוא לא רואה שכלום לא בסדר. איך הוא לא רואה שחיללתי את הגוף שלי, שאיש אחד ראה אותי עירומה, ורק אתה ראית אותי עירומה באמת.

 

 

רציתי לצרוח עליו, אדוני השוטר, איך אתה לא רואה? רציתי לשאול אותו למה אתה לא מתקשר אליי ולמה אתה ממשיך בלעדיי, אפילו שאני יודעת שאתה מת רק לחבק אותי שוב.

 

רציתי לבקש ממנו, "אדוני השוטר, תגיד לו שיבוא אליי, תגיד לו שאם הוא כל כך עצוב, אם כמו אז, הוא יושב על הבר ואומר לחבר שלו שיעזוב אותו, כי הוא בדיכאון, אז זה סימן שהוא צריך למצוא דרך אחרת שנוכל להיות יחד".

 

אתה צריך למצוא דרך להחזיר אותי אליך, שאחזור לישון איתך, שנחזור לעשות אהבה כמו שני אנשים שאוהבים בנימי נפשם. רציתי לצעוק עליו, "אדוני השוטר! תעשה פה סדר ותחזיר אותו אליי".

 

ובמקום לצעוק עליו, עניתי שהכול בסדר, ושמחתי שהוא לא עשה לי בדיקת ינשוף, אפילו שידעתי שאני כנראה אצא בסדר, כי אני רק שתויה מרוב עצב. אך הוא רק איחל לי לילה טוב והמשיך בדרכו. ואז הגעתי הביתה, נשבעת שזה לא יקרה יותר. אני לא אנהג שיכורה, ואני לא אעשה אהבה עם איש שאינני אוהבת.

 

אהבתם את הטור? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לא הצלחתי לראות כלום מבעד לדמעות
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים