שתף קטע נבחר

החדש של שירי מימון: יותר מדי, מעט מדי

למרות שיתופי הפעולה עם רמי קלינשטיין, קובי אפללו, איה כורם ועידן רייכל - האלבום החדש של שירי מימון כולל מעט מדי שירים טובים. אבל ההפתעה הגדולה מגיעה דווקא בשיר שהיא עצמה כתבה. וזו בשורה מאוד משמחת עבורה

חודש ספטמבר הוא כידוע המועד המסורתי של יציאת "אלבומי החג". אותם אלבומים של אמנים ישראלים גדולים שאמורים (או אמורים היו בעבר) לשמש כמתנות-חג לעם היושב בציון ומציין את השנה החדשה. כך יהיה במקרה של אלבומים רבים שיצאו וייצאו עד ערב ראש השנה, כך היה במקרה של אלבום הבכורה של שירי מימון שיצא בדיוק היום (2 בספטמבר) לפני שבע שנים - כך גם במקרה של "שלג בשרב", אלבום האולפן החדש שלה שיצא בסוף השבוע.

 

מימון לקחה את הקריירה שלה בשבע השנים האחרונות למחוזות מעניינים, מגוונים ולא אחידים. אחרי הופעתה המוצלחת במיוחד באירוויזיון (והטובה ביותר של ישראל בשנים האחרונות בתחרות) ושני אלבומים בעברית, היא פנתה לאלבום בינלאומי שלא היה הצלחה גדולה ולשיתוף הפעולה האדיר עם שמעון בוסקילה שהניב מופע ואלבום מצליח ביותר.

 

עכשיו היא שוב חוזרת לאלבום אולפן קלאסי - אבל למרבה הצער, את הפריחה המרשימה של הקריירה שלה בשנים האחרונות היא לא הצליחה לתרגם לאלבום מעניין ומגוון מספיק. את הראש הפתוח והיצירתי שהפגינה בשיתוף הפעולה עם בוסקילה, היא השאירה הפעם בבית. במקום זאת, קיבלנו אלבום שירי-מימוני טיפוסי, די בנאלי, עם קול גדול - ונקודות אור מעטות.

 

למה קליינשטיין?

"שלג בשרב" נפתח בשיר הנושא של האלבום, להיט ענק ומלא פאתוס שכתב עבורה יואב גינאי והלחין תומר הדדי (שהלחין גם את "מילים" של הראל סקעת). המשך האלבום, כאילו נשען על אותו מגה-להיט, אבל אחד אחד מאבדים השירים מעוצמתם.

 

באופן מפתיע, תותחי תעשיית המוזיקה הישראלית הכי גדולים שיש - אשר לקחו חלק באלבום הזה, הצליחו להנמיך את מימון למקום ממנו באה, כלומר לימי "השקט שנשאר", ואף אחד מהם לא הביא אותה אל מקום שטרם שמענו ממנה. בראשם, יעקב גלעד שהיה שותף לבחירת השירים, אבל לא רק.

  

 

זה קורה עם קובי אפללו שכתב והלחין עבורה את "כמה את יפה", שיר מסיקה-פלס שכמותו שמעתם עשרות אם לא מאות פעמים, בטח ובטח באלבומיו של אפללו עצמו. מקרה זהה הוא השיר הנושק לו - "געגוע" שכתבה איה כורם והלחין לא אחר מאשר רמי קליינשטיין. ממלכת בנאליה, תשמעו, זה בדיוק כאן. אפילו עידן רייכל הגדול, שהשיר שכתב והלחין עבור מימון חותם את האלבום, לא מצליח להציל את המצב ב"בסוף יום".

 

שתי נקודות אור, פרט ל"שלג בשרב" שכבר הזכרנו, בכל זאת נמצאות באלבום: האחת היא "לאשה שהיתה", שיר אינטליגנטי של נועם חורב, ללחן מעולה א-לה דפש מוד וניו אורדר. מדובר גם בשיר הקצבי היחיד, פחות או יותר, באלבום הבנאלי הזה, מה שעוד יותר מבליט אותו לטובה.

 

ואחרון חביב הוא "אשאר אותך לספר", שיר שכתבה - לא תאמינו, שירי

מימון. התוצאה של הניסוי, ההשתעשעות או איך שלא תקראו לזה, מוצלחת במיוחד ומרגשת עד מאוד. מדובר לא רק בבשורה טובה, אלא אולי גם בשיעור שמימון צריכה לקחת מכאן הלאה.

 

אולי אם היו משקיעים קצת פחות בשמות ענקיים שיגיעו ויכתבו עבורה, וקצת יותר בה, התוצאה היתה טובה יותר. אבל אם זה המצב, כאשר שיר שהיא עצמה כתבה הוא אחד הבודדים הממש טובים כאן, המצב טוב, ומימון - שעל קולה האדיר אין צורך להכביר במילים, בהחלט יכולה להיות אופטימית לגבי המשך הקריירה שלה - גם כיוצרת.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום דודי חסון
שירי מימון. ממלכת בנאליה
צילום דודי חסון
לאתר ההטבות
מומלצים