פְרָס למפתחי כיפת ברזל: "7 מדינות רוצות לקנות"
הסקפטיות בארה"ב ובישראל שהתחלפה בהתעניינות עולמית ברכישת מערכת ההגנה, לוח הזמנים הקצר שבו נאלצו המפתחים לעבוד והשאיפה לשדרג את יכולת היירוט. ראיון מיוחד עם אחד ממפתחי כיפת ברזל לרגל קבלת פרס ביטחון ישראל. "צריך להעתיק את הדרך בה משרד הביטחון שיתף איתנו פעולה"
שנה וחמישה חודשים אחרי היירוט המבצעי הראשון של כיפת ברזל - מפתחיה זוכים לכבוד הגדול ביותר: הנשיא שמעון פרס העניק הערב (יום ב') את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012 למפתחי מערכת ההגנה האווירית שהובילה למהפך במאזן הכוחות בין צה"ל לארגוני הטרור ברצועת עזה.
עוד בערוץ החדשות:
סירבו פקודה "כי אין אוכל" ורותקו לבסיס השריון
ירושלים: 9 נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן בשוק
המערכת, שרשמה לזכותה יותר מ-80 אחוזי הצלחה, מנעה מאז שנכנסה לפעולה פגיעה פיזית בתושבי הדרום וחסכה נזק של עשרות מיליוני שקלים לרכוש. לאור ההצלחה, הוחלט כי עד השנה הבאה יירכשו עוד שתי סוללות של המערכת, שיצטרפו לארבעה הקיימות.
את הפרס היוקרתי, שעל הכוונה להעניקו למפתחי המערכת פורסם לראשונה
ב-ynet, קיבלו המפתחים ממינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון, חברת רפאל וחיל האוויר.
בראיון ל-ynet, גילה ראש מנהלת אוויר והגנה אווירית ברפאל, יוסי דרוקר, כי עד כה התעניינו ברכישת המערכת שבע מדינות שונות מהמזרח הרחוק, דרום אמריקה ואירופה, וכמובן ארה"ב: "ההתעניינות מגיעה ממדינות עם חזית עימות אפשרית שדומה לישראל מבחינת גבול שבצדו השני יש אויב עם רקטות. האמריקנים התעניינו במערכת לטובת כוחות הפריסה שלהם בעיראק ובאפגניסטן, שם הם חשופים לירי בבסיסיהם. אנו במגעים עמם".
דרוקר מספר כי העבודה מול לוחמי וקציני הסוללות הייתה על בסיס יומי, ולפעמים גם תחת אש, כאשר מהנדסי רפאל ואלתא (מפתחת המכ"ם) קפצו לזירות הפריסה בדרום לתקן תקלות. "בפרויקט הזה יש ביורוקרטיה אפסית, כמעט ללא בזבוז זמן של דוחות ודיונים. אנשים שלנו ישבו לפעמים בסוללה חמש או עשר שעות וחיכו להפוגות כדי להסתער על הסוללה", אמר.
מערכת כיפת ברזל אמורה להיות שכבת ההגנה האווירית התחתונה על מדינת ישראל, כאשר מערכת שרביט קסמים, שנמצאת בפיתוח ותהפוך למבצעית רק בעוד כשנתיים, תספק שכבת הגנה אמצעית וחץ 2 את השכבה העליונה, חלק ממנה מחוץ לאטמוספירה.
אחרי שבשבועות האחרונים שדרגו באופן מרשים את המערכת, ושיפרו את היכולת להתמודד עם מטחי רקטות במקביל, דרוקר מסמן את היעד הבא של כיפת ברזל. "כל השיפורים שעשינו היו ברמת התוכנה, שזה דבר זול יחסית, ולא ברמה של פירוק טילים", הוא מספר, "המערכת עברה עד כה חמישה שדרוגי תוכנה, וכיום יש לה יכולת משופרת בהרבה להתמודד עם מטחי רקטות, באופן משמעותי ומורכב יותר מבעבר. המטרה הבאה שלנו היא להכניס כמה שיותר מטרות ליכולת היירוט של כיפת ברזל, באופן שיחסוך למדינה כסף רב".
"האמריקנים אמרו שהסיכוי למימוש המערכת נמוך"
דרוקר הזכיר עוד את לוח הזמנים הקצר שנתנו במשרד הביטחון לחברה לסיים את פיתוח המערכת, ולצורך ההשוואה מדגיש כי כמות הניסויים שביצעו ברפאל למערכת עד להפיכתה למבצעית, הייתה גדולה פי חמישה מכמות הניסויים שבוצעו בעבר בפיתוח טילי אוויר-אוויר עבור מטוסי הקרב של חיל האוויר.
"כל הגופים המקבילים צריכים להעתיק ממפא"ת את הדרך בה אנשי משרד
הביטחון שיתפו פעולה איתנו", אמר דרוקר. את הסקפטיות כלפי המערכת הוא לא שכח: "במהלך הפיתוח, צוות אמריקני של צבא ארה"ב הגיע לבחון מקרוב את עבודתנו, ובתום ביקורו הראשון, בתחילת 2008, אמר שהסיכוי לממש את המערכת נמוך מאוד. אחרי שנה וחצי הצוות חזר לישראל אמר שהסיכויים גבוהים אבל לא בלוח זמנים שהוצב. הייתי שמח אם הם היו חוזרים ומודים בטעותם".
דרוקר לא שוכח גם את הישראלים שהטילו ספק בהצלחת המערכת: "הייתה ללא הפסקה מתקפה של כוחותינו נגד הפרויקט, חלקה על-ידי אנשים תמימים שלא מבינים, אבל היו גם אינטרסנטים שהיו קשורים לתעשיות אחרות שהציעו את הלייזר. הם אמרו בתחילה שכיפת ברזל לא תגן על אשדוד או באר שבע ולא תהיה יעילה לטווחים הקצרים, מה שהוכח כשטויות במיץ עגבניות. אף אחד מהם, בהם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, לא מצא לנכון להתנצל ולהודות בטעותו".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
