שתף קטע נבחר

למען צמיחת המשק: אל תעלו את מס הרכב הצמוד

רכב צמוד הוא כלי עבודה. למרות זאת, באוצר מתכננים להטיל מסים נוספים על בעלי מכוניות. במקום למסות את מעמד הביניים כדאי להגדיל את החוב הממשלתי. מי שירוויח הם לא רק משלמי המסים - אלא המשק כולו

הרכב שלנו כבר לא נוסע רחוק. במשרד האוצר מתכננים להטיל מסים נוספים על אלו שעליהם התבשרנו אך לפני כחודש. אחד הרעיונות שהועלו מכעיס במיוחד ופוגע בלב מעמד הביניים - מס נוסף על כלי רכב צמוד.

 

לטורים נוספים של ד"ר אדם רויטר:

האם כדאי לקנות דולרים מחשש לתקיפה באיראן?

איך נילחם בהעלמות המס? נבטל את המזומן

הממשלה מחפשת פתרון לגירעון? שתגבה מסים

 

כלי רכב צמוד אינו מותרות, הוא כלי עבודה. 90% ממחזיקי הרכב הצמוד הם אנשי מעמד הביניים, אנשי היי-טק, אנשי תעשיות ביטחוניות, חברות גדולות במשק ועוד. אלו לא עשירים, וחמור מכך, אלו האנשים שנפגעו ממסים על רכב צמוד שהועלו בעשרות אחוזים רק לפני כשנה וחצי.

 

נכון, ממשלת ישראל נכנסת לתקופה של גירעונות בתקציביה, אבל כדי לכסות את האוברדרפט הזה יש גם פתרונות שאינם מחייבים מיסוי. הפתרון שאני מציע ושבבנק ישראל מתנגדים לו, הוא הגדלת החוב הממשלתי במעט.

 

העלאת מסים או הגדלת הגירעון?

לאחר שנים רבות של קיצוצים בכל תקציבי הממשלה (מלבד תקציב הביטחון שתמיד תופח ולא משנה באיזו שנה, גם כשטוב וגם כשרע, וכן תקציב החינוך שמצוי במגמת עלייה רב שנתית), קיצוצים נוספים בהוצאות המשרדים בעייתיים בלשון המעטה. גם כך הם כבר נותנים שירותים מופחתים והציבור הרחב סובל מכך ומשלם מכיסו, למשל על ההוצאות התופחות על בריאות. נותרו, אם כן, שתי החלופות הבאות - העלאת מסים או הגדלת חובות המדינה.

 

מה חשוב יותר, לשמור על מסים ברמה סבירה ולהעלות את חובות המדינה לאזרחיה ולחו"ל או להעלות מסים ולשמור על חוב מצומצם של המדינה? במילים פשוטות יותר, להעיק על הדור הנוכחי כדי לשמור על הדור הבא או לתת לדור הנוכחי לנשום ולגלגל את העול על הדור הבא?

 

בארה"ב החליטו כבר במשבר 2008: אבות יאכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה. במילים פשוטות, האמריקנים החליטו שלא להעלות מסים באופן ניכר ובמקום זאת ללוות והרבה. החובות שלקח על עצמו הדור הנוכחי בארה"ב כדי לשמור על רמת חייו הכלכלית הם כה גבוהים עד כי הם משעבדים לא רק את דור הבנים שלהם, אלא אפילו את דור הנכדים שלהם.

 

לאמריקנים כיום אין שום דרך לפרוע את ההיקף האדיר של חובותיהם. מדובר בסכומי חוב כה גדולים ביחס לתוצר האמריקני, עד שכלכלנים חוזים שגם בדור הבא ובדור שאחריו לא ניתן יהיה לחזור לרמות סבירות של חוב, לאור התוצר הנוכחי והעתידי שיוכל המשק האמריקני לייצר. תופעה דומה קיימת באירופה, אלא ששם הגידול היחסי בחוב בחלק מהמדינות נובע מירידה בתוצר שלהן.

 

האם על ישראל ללכת בעקבות האמריקנים וגם בעקבות רבות ממדינות אירופה, כלומר להגדיל את החוב מבלי להגדיל את המסים כמעט; או שמא על ישראל להגדיל בעיקר את המסים - ולשמור על מסגרת החוב ביחס לתוצר?

 

הדרך - שביל הזהב

התשובה, כמו בהרבה מקרים, צריכה להיות שביל הזהב - לא להעיק יותר מדי על הדור הנוכחי אך גם לא לשחרר את העול עד כדי כך שהדורות הבאים ייפלו מרוב עומס. כיצד עושים זאת ומהו אותו שביל זהב? ובכן, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשוות את עצמנו סטטיסטית למדינות אחרות בקבוצת המדינות שאנו משתייכים אליה כיום, והיא קבוצת 34 המדינות המפותחות בעולם החברות בארגון ה-OECD.

 

בכל הנוגע לנטל המס ישראל מצויה במקום טוב באמצע. משקל כלל המסים יחסית לתוצר בישראל הוא 33%  - מסים ישירים, עקיפים, ארנונה, ביטוח לאומי, מס בריאות, אגרות ועוד - נמוך בכ-3% תוצר מהממוצע של ה-OECD, ונמוך בכ-15% תוצר לעומת מדינות צפון אירופה. לכן, לכאורה, אפשר להעלות את נטל המס.

  

להלן גרף המייצג את כלל המסים ביחס לתוצר בישראל לעומת ה-OECD וארה"ב:

 

המקור: חיסונים פיננסים ()
המקור: חיסונים פיננסים

  

כיצד אנו נראים ביחס ל-OECD בכל הנוגע ליחס החוב-תוצר שלנו? גם שם לשמחתנו מצבנו לא רחוק מהממוצע של מדינות העולם המפותח. יחס החוב לתוצר הממוצע של מדינות ה-OECD עומד על 68% ושל ישראל עומד על 74%. מקרב מדינות ה-OECD בולטת לרעה זה שנים רבות יפן עם יחס של 220%, ארה"ב עם 103% וכמובן יוון עם 165%.

 

האיחוד האירופי על 27 מדינותיו עומד על יחס חוב תוצר של 83%. גם קנדה עם יחס של 83% ואפילו גרמניה עם 82%.

 

לאור זאת, ישראל, עם יחס חוב תוצר של 74%, יכולה להגדיל את הגירעון שלה ולממן אותו באמצעות הגדלה שולית בחוב הפנימי של המדינה. אני משוכנע שהגדלת החוב ביחס לתוצר באחוזים בודדים לא תפגע בדירוג האשראי הבינלאומי של המדינה. יתרה מזו, כיום הריביות הן כה נמוכות שהגדלת החוב בתנאים כאלה, תקל את נטל הריבית הממוצעת על כל החוב הממשלתי. 

 

להלן גרף המייצג את יחס חוב מול תוצר בישראל לעומת ה-OECD וארה"ב:

 

המקור: חיסונים פיננסים ()
המקור: חיסונים פיננסים

 

התוצר השנתי של ישראל עומד על 240 מיליארד דולר. לפי התוכנית הנוכחית, הגדלת הגירעון של הממשלה ומימונו שלא באמצעות מסים אלא באמצעת הגדלת החוב של הממשלה, תעלה את יחס החוב תוצר של ישראל ב-1% עד 1.5% בלבד.

 

נשאל האם העובדה שבשנת 2013 יחס החוב תוצר של ישראל יהיה 75% או אפילו 76% במקום 74% כיום הינה בעייתית בעיניים כלכליות? ממש לא.

 

האם זו בעיה קשה ששיעור עלייה זה יבוא במקום העלאות מסים והגדלת העול על הציבור? לדעתי נהפוך הוא: מכיוון שמצב המשק אינו כפי שהיה, עדיף שהממשלה תשמור ואף תגדיל את הוצאותיה והביקושים שלה ישמרו על צמיחה גבוהה יותר, לעומת מצב בו הממשלה תקצץ בתקציבה ותטיל מסים גבוהים על הציבור ואז הביקושים והצמיחה יהיו נמוכים יותר.

 

העלאת המסים על הציבור תקטין את הצמיחה, על כך אין חולקים, והקטנת הצמיחה הינה מדרון חלקלק הרבה יותר מעלייה מינורית של החוב הממשלתי.

 

ד"ר אדם רויטר - יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים

 

גם אתם חושבים שלא צריך להוסיף מסים על הרכב הצמוד? מדברים על זה בפייסבוק של ynet כלכלה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רכב צמוד אינו מותרות
צילום: shutterstock
ד"ר אדם רויטר
מומלצים