בגדתי ביפעת עם נעמה. כמה מעט ידעתי

יפעת לא הייתה בבית, אז חשבתי שאולי אנצל את הזמן לביקור קצר אצל נעמה. את נעמה אני מכיר מהלימודים. יפה כזו ועושה רושם של ביישנית, אבל תאמינו לי שהיא ממש לא. חשבתי שאני אפתיע אותה, הרי ידעתי איפה היא גרה והייתי בטוח שהיא תשמח לראות אותי.

בחוץ ירד גשם, אך החלטתי שאני אלך ברגל. יצאתי החוצה והתחלתי ללכת. השעה הייתה כבר שעת ערב מאוחרת והיה די קר. הבית של נעמה נמצא במרחק של רבע שעה הליכה ממני, אך לא יכולתי לחכות והתחלתי לרוץ. כעבור כמה דקות כבר עמדתי מחוץ לבית הפרטי בו נעמה גרה עם כמה שותפים. עמדתי מחוץ לחצר הבית והתקשרתי לנעמה. היא ענתה אחרי שני צלצולים. אמרתי לה שאני אשמח לקפוץ לבקר אותה, אבל היא אמרה לי שהיא מרגישה לא כל כך טוב ועדיף ביום אחר.

נדהמתי, לא חשבתי שזו תהיה התשובה שלה, הרי היא אף פעם לא בזבזה הזדמנות כשהייתה לנו אחת. אמרתי לה שאני עומד מחוץ לבית שלה ושבאתי במיוחד, אבל היא אמרה שהיא באמת מעדיפה בפעם אחרת. נעמה נתקה את השיחה ואני נשארתי לעמוד בחוץ, לא יודע מה לעשות עם עצמי.

לכל סיר יש מכסה?

הדלת למרפסת הסגורה של הבית הייתה פתוחה, והמרפסת הייתה חשוכה. בלי שום מחשבה, החלטתי להיכנס. עמדתי במרפסת החשוכה וחשבתי מה לעשות, לפחות היה לי חם יותר מבחוץ.

דרך הדלת הפנימית ראיתי את אחד משותפיה מבשל במטבח, דבר שגרם לי למעט לחץ. הבטתי מסביבי וראיתי שהמרפסת שימשה את נעמה ושותפיה כמחסן. עיניי נפלו על מכסה שקוף של סיר. הרמתי את המכסה וניסיתי להעריך את קוטרו.

לפני כמה ימים בעת שסידרתי את המטבח, נשמט מידי המכסה של אחד הסירים שלנו. יפעת כעסה עלי בתחילה, אך הבינה שלא עשיתי זאת בכוונה. נשבעתי לעצמי שאני אמצא אחד חלופי, הרי מה שווה סיר ללא מכסה? הרמתי צלחת מהערימה השכנה ומדדתי את קוטר המכסה לפיה. הייתה זו התאמה מושלמת, בדיוק הגודל שאני צריך.

חשבתי לעצמי שהביקור הזה לא היה חסר ערך לחלוטין, לפחות מצאתי מכסה לסיר. שיערתי שהם לא ירגישו בחוסר, לאור הציוד הרב שהיה זרוק לו במרפסת. בעודי מחזיר את הצלחת למקום, נקשתי באמצעותה בטעות על קנקן זכוכית שעמד על השולחן. השותף במטבח הביט לכיוון המרפסת דרך החרך בדלת. החלטתי שאין טעם לברוח ונכנסתי למטבח. ברכתי אותו לשלום ושאלתי אם נעמה בבית. הוא אמר שכן ושהוא יקרא לה, וכמובן שאני מוזמן לקחת משהו לשתות בינתיים, אם אני רוצה.

הוא לא הספיק לשים את המגבת במקומה, ולפתע נעמה הופיעה במורד המדרגות מהקומה השנייה. היא הייתה עירומה לחלוטין. שערה החום היה מעט פרוע, ועורה הזהוב נראה מעט לח. היא עמדה שם ושנינו עמדנו מרותקים למחזה הנפלא. זאת לחלוטין לא הפעם הראשונה שראיתי את נעמה ככה, אך נשמתי נעתקה מחדש. שדיה המושלמים כאילו נפנפו לי לשלום בכל פעם ששריר כלשהו בגופה זז. ערוותה החלקה למשעי נראתה כמו פרח נדיר ויפהפה. ועכשיו, היצור המדהים הזה החל לצעוד לעברי בצעדים עדינים. נעמה חיבקה אותי בחום ולחשה באוזני "לא יכולת לחכות, הא? גם אני...".

נעמה ואני מנהלים רומן מזה כמה חודשים. מאז נפגשנו ברחוב בעת שטיילתי עם הכלב, לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה. בכל פעם שיפעת יצאה לעבוד, ניצלתי את הזמן ונפגשתי עם נעמה. למרות שאני אוהב מאד את יפעת, אני פשוט לא יכול להתגבר על נעמה. פעמים רבות חשבתי כמה זה היה יכול להיות מושלם אם פשוט הייתי יכול להיות עם שתיהן בו זמנית.

"מדוע אמרת לי בפעם אחרת?" שאלתי בלחישה. נעמה היססה מעט והשיבה לבסוף: "אני מקווה שתבין את זה, אבל אנחנו לא בדיוק זוג ואתה לא היחיד שלי..." אמרה. זה לא ממש הפתיע אותי ותמיד תהיתי איך בחורה כמוה לא במערכת יחסים. היא הביטה בי ונראה כי היא מתלבטת בקשר למשהו. "אתה יודע מה? יש לי הרגשה שזה דווקא אולי יסתדר כל העסק הזה", אמרה לבסוף וסימנה לי לבוא אחריה.

מאוהבת בשניכם

עליתי במדרגות כשנעמה לפני, ישבנה המושלם מסמל לי לאן ללכת. היא סימנה לי לחכות שנייה מחוץ לחדר שלה. שמעתי מבפנים התלחשויות וכעבור כמה שניות נעמה קראה לי פנימה. נכנסתי לחדר ונשארתי המום. על המיטה ישבה יפעת, עירומה לחלוטין גם כן, ונראתה בדיוק כפי שהיא נראית אחרי שאנו שוכבים. גם היא הייתה המומה. נעמה הציגה אותנו אחד לשני, אבל ניכר שתוך כמה שניות היא הבינה בדיוק במה מדובר.

מחשבות רבות רצו לי בראש, אך בשום שלב לא הרגשתי כעס כלפי יפעת, הרי בסופו של דבר אני גם בגדתי בה. נעמה הייתה הראשונה שהתעשתה.

"טוב... חשוב לי שתדעו שאני ממש מאוהבת בשניכם בנפרד. אתם גורמים לי להרגיש אשה יותר מכל דבר אחר בעולם. אני יודעת שזה אולי מסובך יותר ממה שאני רואה את זה, אבל אם שניכם בגדתם אחד בשני איתי, ועכשיו אתם יודעים על זה, מדוע לא לנצל את המצב המיוחד?

"תמיד חלמתי לשלב בין שני העולמות ולכן החלטתי לקרוא לך לחדר. יפעת הסכימה לזה מבלי לדעת שזה אתה, ונראה לי שאתה הצלחת להבין מה קורה. אם לא היה לכם אכפת, אז זה לא אפילו עדיף שזה אתם ולא מישהו אחר?".

באותו הלילה מצאנו את המכסה לסיר שחיפשנו. יפעת, נעמה ואני עברנו לגור יחדיו כעבור זמן מה, והיחסים בינינו מעולם לא היו טובים יותר. אז מה אם ממש קשה להסביר זאת לאנשים אחרים.

אהבתם את הסיפור? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

הסיפור פורסם במסגרת תחרות "50 גוונים".

יש לכם סיפורים על סקס ופנטזיות מיניות? שלחו אלינו לערוץ ואולי תוכלו לזכות בעותק המתורגם של רב המכר "50 גוונים של אפור"