הילדה הזרה שאומצה ע"י פלסטינים מחכה לנס

מאחורי כל גירוש מסתתר סיפור, אך ספק אם יש עוד הרבה סיפורים כמו של ק', בת 8 מהפיליפינים. כשהייתה בת כמה חודשים הושארה במנזר בירושלים ומטפלת פלסטינית אימצה אותה באופן לא חוקי. אמה הביולוגית שנעצרה לאחרונה לפני גירוש יחד עם שתי בנות אחרות שלה, סיפרה עליה לפקחים וכעת הן נלחמות כדי להישאר בארץ. השופט אברהם יעקב האריך בצהריים (יום ג') את צו הביניים שמונע את גירוש בנות המשפחה. זאת עד להחלטת משרד הפנים, שתגובש לאחר שיקבלו חוות דעת מאנשי מקצוע בתחום הרווחה.

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

בדיון שהתקיים בחודש שעבר החליט השופט אהרון מקובר לשחרר את בנות המשפחה ובהן גם הילדה ק'. היא שבה לבית המשפחה במזרח ירושלים, ואילו האם הפיליפינית ושתי בנותיה האחרות שבו לביתן בתל אביב. השופט לא קיבל החלטה בשאלת הגירוש וקבע כי יתנהל דיון נוסף בנושא. בדיון הוטל גם צו איסור פרסום על הפרשה לאחר ש-ynet פרסם לראשונה את פרטיה. הצו הוסר אתמול באופן חלקי לבקשת כלי התקשורת.

לקראת הדיון בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה סיפרה ל-ynet ס', הפלסטינית שמטפלת בילדה: "הייתי מאושרת שהילדה חזרה אליי. אני לא רוצה לדמיין אפילו שהשופט יקבל החלטה שתיקח אותה ממני. היא הבת שלי, הדם והחיים שלי". לדבריה, "אחרי שהיא הייתה במתקן הכליאה כמה ימים ק' לא רצתה להגיע היום לבית המשפט, אבל הרגעתי אותה ואמרתי לה שאף אחד לא ייקח אותה".

המדינה דורשת גירוש מיידי של המשפחה בעוד פרקליטתה של האם הפיליפינית, עו"ד יעל כץ מסטבאום, עתרה בדרישה להעביר את ההחלטה לגורמי הרווחה ולמנוע גירוש מיידי. לעתירה הצטרף גם עו"ד מרווין ניסן כהן כמייצג המשפחה ממזרח ירושלים שאף היא דורשת למנוע את גירוש הילדה ק'. 
 

האם הביולוגית, עובדת זרה מהפיליפינים השוהה בישראל שלא כחוק עם בנותיה הקטנות - פעוטה בת שנה וחצי ותינוקת בת חודש - נעצרה על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה, לאחר שאשרת השהייה שלה בישראל פגה. כשהובלה למתקן הרשות בחולון, סיפרה לאנשי הרשות כי יש לה ילדה נוספת, שנולדה בישראל ונמצאת אצל משפחה פלסטינית שבניה הם תושבי קבע המתגוררים במזרח ירושלים. אנשי הרשות יצרו קשר עם המשפחה שבה גדלה ק' וביקשו כי יגיעו עמה למתקן הרשות בחולון.

"היא הבת שלי, הדם והחיים שלי", היום בבית המשפט(צילום: אמיר לוי)

התברר כי האם, שהייתה מצויה בקשיים כלכליים, שיכנה את ק' בהיותה תינוקת בת כמה חודשים במנזר בירושלים שמשמש כפנימייה. במנזר עבדה באותה העת ס', מטפלת מאותה משפחה פלסטינית שהייתה אז בת 20. היא נקשרה לתינוקת ולאחר כמה חודשים, בהסכמת האם, אימצה אותה ללא הליך חוקי או רשמי, לקחה אותה לבית משפחתה ויחד עם הוריה גידלה אותה. לדברי כל המעורבים, במשך כל אותן שנים האם הביולוגית ביקרה את הילדה באופן סדיר כשזו יודעת שהאורחת היא אמה.  

"היא הפכה לחלק מאיתנו ומדברת ערבית"

בעת המעצר במתקן בחולון אוחדה ק' עם אמה ואחיותיה. ברשות האוכלוסין וההגירה אמרו כי האיחוד התבצע בעקבות החלטה של פקידת סעד בעניינה. לאחר מספר ימי מעצר במתקן הרשות בנתב"ג, שוחררו הארבע לבתיהן בהוראת בית המשפט.

בנות המשפחה הפלסטינית בדיון קודם בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

"היא הדם שלי, יותר מהבת שלי", סיפרה האם המאמצת ס', בת 26. "היא קוראת לי 'אמא'. אני לא יכולה לדמיין שייקחו אותה לפיליפינים. גידלתי אותה מהלב ומהנשמה. המקום שלה כאן, אני אמות לפני שייקחו אותה. היא הפכה לחלק מאיתנו, היא מדברת ערבית". 

עו"ד כץ מסטבאום המייצגת את האם, טענה בבית המשפט כי ילדים זרים כמוה קיבלו מעמד בישראל מכורח החלטת הממשלה מאוגוסט 2010. "במקרה הזה החלטה על מתן מעמד בעייתית יותר, משום שהילדה שהתה בבית משפחה במזרח ירושלים בהסכמת האם. לכן ההליכים שנדרשו להחלת המעמד לא ננקטו". 

"דורשים את טובת הילדה"

עו"ד כץ מסטבאום הוסיפה: "הדרישה שלנו היא שרשויות הרווחה ייכנסו לתמונה ויבצעו את ההליכים הידועים להם לטובת הילדה, כך שהילדה תשוחרר יחד עם אמה ואחיותיה ולא תופרד מהמשפחה הפלסטינית שגידלה אותה ולא תגורש מישראל. אנחנו מבקשים שפקידת סעד שיש לה כישורים מקצועיים תיכנס לתמונה ותלווה את התיק באופן רשמי".

לדבריה, "צריך לזכור שמדובר בילדה שקשורה מאוד למשפחתה הפלסטינית שנהנית ממעמד קבע בישראל. אלה אנשים מקסימים שטיפלו בילדה לאורך כל השנים. מבחינת ההורים ובני המשפחה מדובר בבת ממשפחה נוספת לכל דבר ועניין. הם טיפלו בה כל השנים ללא קבלת תמורה. הדבר היחיד שחשוב להם הוא טובת הילדה". 

דוברת רשות האוכלוסין וההגירה, סבין חדד, הסבירה כי "ההחלטה לאחד את הילדה עם משפחתה התקבלה רק לאחר שראתה פקידת סעד של משרד הרווחה, שהחליטה שאין שום מניעה לאחדה עם אמה ואחיותיה". לדבריה, ההעברה למשפחה במזרח ירושלים נעשתה שלא כחוק ולא במסגרת הליך אימוץ חוקי. "האב הביולוגי שוהה בפיליפינים ובמהלך השנים הילדה נפגשה עם האם ואחיותיה באופן סדיר. ההרחקה של המשפחה נעשית בהתאם לחוק משום שהאם שוהה בישראל באופן בלתי חוקי כבר כמה שנים". לדברי חדד, "בכל מקרה הילדה לא עומדת בקריטריונים שקבעה הממשלה לקבלת מעמד בישראל".