דב מורן מציג: מקלדת עם גלגלי עזר
האיש שהביא לנו את הדיסק און קי ושלא הלך לו עם המודו, מבטיח להביא לנו מהפכה ראשונה מזה 150 שנה בעולם ההקלדות. כמה מהפכנית היא הסמארטייפ, והאם ייפסקו שגיאות ההקלדה? התשובה בגוף התושבה
שתי בשורות טובות מגיעות מהמקלדת שהציג דב מורן, ועליה הוקלדה כתבה זו. היא באמת מציגה לנו את מה שאנחנו כותבים על מסך קטן (לא תמיד, אבל נגיע לזה). הבשורה השנייה: חברת לוג'יטק לא צריכה לפחד או להתפלל בכנסייה – המקלדת עוד רחוקה מלהיות מפכה אמיתית כפי שמורן מבקש להציג אותה.
מורן, האיש שלפעמים מצליח ולפעמים נכשל (כמו כל בן אנוש, אגב), מנסה את מזלו, כשרונו ויזמתו שוב עם מקלדת ה-Smartype שלטענתו מביאה שינוי ענק במקלדות לראשונה ב-150 השנים האחרונות. שווה להתעכב על ההצהרה הזאת, מכיוון שהביקורת כאן על מורן היא לא רק על המוצרים שלו, והתעוזה שלו לנסות ולהשקיע (ואת זה אנחנו מעריכים), אלא גם על הדרך שבה הוא מוכר את הדברים או מציג אותם. גם אלמלא המגרעות של המקלדת, שעליהן נעמוד בהמשך, זה לא דומה למעבר בין טלפון חוגה לסמארטפון, או מעבר מטלוויזיית שפופרת שחור-לבן קטנה למסך HD ענק ושטוח. ואלה דוגמאות מסרטון התדמית של המקלדת. לא אנחנו עשינו את ההשוואה.
מהפכה? לא
גם המקלדות עצמן הפכו לאלחוטיות, דקות, ארגונומיות, מגיבות ביעילות יותר להקלדה, הוספו להן כפתורי מולטימדיה וגיימינג ועוד (עדיין נותר המסתורין של כפתור SysRq). בנוסף, ישנה גם אבולציה של "מקלדות" באמצעי קלט אחרים כמו כמו מסכי מגע ואפשריות מתקדמות בהם (כמו החלקת היד של אנדרואיד), זיהוי קולי שהופך להיות הרבה יותר מתוחכם, וזיהוי מחוות גוף – שתהווה מהפכה הרבה יותר גדולה.בסמארטייפ (ועכשיו זו דוגמה שלי) מדובר במעבר מאופניים, לאופניים עם גלגלי עזר. ואין כל רע בגלגלי עזר, או מסך עזר – הוא בהחלט יכול לעזור בהקלדה והוא נחוץ לקהל רב של משתמשים. אבל הוא לא מטיס אותי לחלל (שוב, דוגמה שלי).
המקלדת עצמה, בניגוד לתמונה באתר ועל האריזה, איננה אלחוטית. על האריזה מצוין שהיא "חוטית". אין פה הטעיה, אבל אפשר היה להראות זאת גם בתמונה. נראה שזה משתי סיבות עיקריות. הראשונה – מקלדת אלחוטית עם מסך כזה תשאב את הסוללה תוך זמן קצר וממילא יהיה צריך להטעין אותה. סיבה שניה היא מדובר במקלדת שמיועדת למחשבים שולחניים ככל הנראה. זאת משום שבלפטופים המסך גם ככה צמוד למקלדת, בטאבלטים זה עולם אחר של הקלדה, ובטוסטר משולשים לא צריך מקלדת בכלל (אבל כן צריך כפתור הדלקה וכיבוי, מה נהיה עם זה? דב מורן – זה באמת משהו שיעשה לך מיליונים).
ישר מהקופסה?
המקלדת מתהדרת בכיתוב "Out of the box" ובהתקנה של שלושה צעדים פשוטים. כנראה יש לנו גישה אחרת להגדרה של "מחוץ לקופסה", כי ממש לא כך הוא הדבר. הדרייברים לא נמצאים בדיסק שמצורף או על המקלדת עצמה בכרטיס זכרון פנימי, אלא צריך בפעם הראשונה לגלוש לאתר ולהוריד אותם ובנוסף, צריך להתקין תשתית שנקראת דוט נט. התהליך, כמעט מתנהל מעצמו למעט כמה לחיצות ואישורים שלנו. אך אם קהל היעד הוא אנשים שהם לא טכנולוגיים או מאמצים מוקדמים, זה יכול להיות מתסכל ומציק. מי שלא דובר אנגלית יתקשה למצוא את ההוראות בעברית שנמצאות באתר. אם תוכנית השיווק של מורן היא לשווק בישראל, ראוי היה שהאתר היה גם בעברית.
אבל התקנו והצלחנו ואנחנו מאמינים. עכשיו, למה מופיע לי על המסך מזג האוויר בירושלים, הודעה שאין לי אימיילים, ורצף תמונות אקראי שלא בחרתי להציג? התשובה היא שצמד הכפתורים הסודי Ctrl ו Alt מעביר אותי ממסך האפליקציות למסך ההקלדה. זה אמנם מופיע בהוראות, אבל זה לא אינטואיטיבי, וכל מקרה, אם זו תכונת הדגל של המקלדת המהפכנית, למה לא לקחת אותי ישר לשם?
קטנה ומטושטשת
הגענו ומצאנו. נסיינים שונים העידו כי המקלדת קטנה מדי. היא מיועדת למחשב שולחני, כאמור, אבל היא בגודל של מקלדת של נטבוק – 30 ס"מ רוחבה, לעומת 50 ס"מ של המקלדת השולחנית שלנו. זה אמנם הופך את העיצוב לאלגנטי ויפה, אבל זה דורש הסתגלות כשמקלידים. אין לוח מספרים בצד, וכפתורי ה-Home וחבריו נדחסו אל כפתורי החצים הממש קטנים.
המסך עצמו לא סתם מראה לנו נתונים של הקלדה ישירות מהמקשים, אלא מגדיל באופן מלאכותי את התצוגה של המסך. בצד שמאל נראה בחלון קטן על איזה יישום אנחנו עובדים. מצד ימין, אפשר לראות מה אנחנו מקלידים שזה טוב כי אפשר לראות גם את הפונט והצבע, וגם לדעת מה נמצא לפני ואחרי הטקסט שאנחנו מקלידים. אבל לעתים זה מטושטש ומרוח. אם אנחנו זזים מהיר מדי משורה לשורה (או סתם לוחצים על מקש החץ פעמיים ימינה ברצף), אנחנו נקבל אליפסה אפורה על המסך וכן נצטרך להרים את הראש בשביל לראות איפה הסמן שלנו נעלם.
אותה אליפסה אפורה הופיעה לנו גם בדפדפן כרום, וכאשר ניסינו להקליד את הביקורת הזאת לתוך מסמך בשירות Google Drive. גם תוכנת אופן אופיס, החלופה החינמית לחבילת אופיס של מיקרוסופט, לא אפשרה לנו לראות מה אנחנו מקלידים. כמעט מיותר לציין ששגיאות ההקלדה שלנו היו רבות ומביכות בגלל זה.
אפשרויות ואפליקציות
המסך בהיר דיו, אבל את בהירות המסך אי אפשר לשנות, בהתאם לתנאי התאורה בחדר. אפשר לשנות את הזום (כלומר להגדיל את האותיות) בחלון האפשרויות של המקלדת. שם מופיע מד זום שנוכל לגרור ימינה ושמאלה בשביל להגדיל ולהקטין את התצוגה. אין שם מספרים או אחוזים, ואין תצוגה על מסך המקלדת בזמן אמת, שתעזור לנו להעריך אם הטקסט גדול מספיק. זה ניסוי וטעייה.
בחלון האפשרויות נמצא גם את הגדרות מזג האוויר, שמאפשר לנו לדעת מה מזג האוויר במגוון ערים בארץ. עוד נמצא את הגדרות המייל שלנו. אפשר להכניס את AOL שהוא לא ממש חם בקרב ישראלים, יאהו, וג'ימייל או להגדיר באופן ידני את המייל – זה בשביל לקבל התראות במסך המקלדת. בשביל להחליף את גלריית התמונות המיותרת (כי למה שנרצה לצפות בתמונות שלנו בגודל של בול דואר?) אפשר לבחור תיקיה שממנה יוצגו תמונות. אי אפשר לבטל את הגלריה ובשביל לעקוף את זה, צריך לבחור תיקיה שאין בה תמונות כלל.
הסמארטייפ מבטיחה עולם של אפליקציות. באתר יש צילומי מסך של אפלקציות עתידיות של טוויטר ופייסבוק. נכון לעכשיו, העולם הזה כולל אפליקציה אחת בלבד (מגז האוויר, השעון וכדומה), וצריך שהחברה של המקלדת תפתח בעצמה, או שיהיו מפתחים שירגישו שיש לדבר הזה בשוק בשביל באמת להפוך את זה ל"עולם".
לקנות ולהקליד?
בהתנסות קצרה המקלדת מלהיבה ונוחה. אבל אם רוצים לקנות אותה ב-400 שקל (פי ארבעה ממקלדת רגילה אלחוטית) כדאי לשבת בחנות ולנסות אותה, ולשחק איתה, ולעבוד איתה על תוכנות שונות במחשב. ואם תיגמלו משגיאות ההקלדה (אני עוד בדרך לשם, מטביח!), אז תורידו את גלגלי העזר ותקחו לכם מקלדת גדולה ונוחה.
