נתיבות לא מוגנת: 'אזרחים סוג ב', בלי כיפת ברזל'

גם המזל שפקד הלילה (יום א') את נתיבות, כשטיל גראד פגע בבית מגורים אך איש לא נפגע במקום, לא סייע לשנות את תחושתם של התושבים בנוגע ליחס המפלה שמופנה כלפיהם לטענתם. "לגלות ככה שסוללת כיפת ברזל כבר לא מגנה על העיר - זה נותן לנו הרגשה של אזרחים סוג ב'. אותנו לא סופרים. יכול להיות שבגלל איראן, בתל אביב צריכים אותה יותר". כך לדברי מאיר שטרית, תושב העיר, שהגיע לחזות במקום שספג את הפגיעה.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

אין לימודים באשדוד ובאר-שבע: "מתחיל להימאס"

רקטה שהתפוצצה בשדות נגב גרמה נזק לחממה

האירוע חידד את השאלה בקרב התושבים אם העיר ממוגנת מספיק. שטרית הוסיף: "הבנתי שהעבירו את כיפת ברזל מהעיר בגלל שחושבים שיש מקומות פגיעים יותר. אבל כבר מזמן הייתה צריכה להיות פה כיפת ברזל בכל עיר, למרות העובדה שאצלנו יש נפילה רק לעיתים רחוקות. עדיין יש פה סיכון". לדבריו, "עכשיו אנחנו מבינים מה עובר על תושבי שדרות ועוטף עזה, ואני בטוח שפה לא ייתנו לזה להפוך להרגל".

פגיעה ישירה בנתיבות(צילום: AP)

דורון, אב לשלושה ילדים בגילאי בית ספר ששלח את ילדיו למוסדות החינוך, שותף אף הוא לתחושה שהביעו קודמיו. "אנחנו, תושבי הדרום, כפי הנראה אזרחים סוג ב' במדינה הזאת. מה זאת אומרת 'כיפת ברזל מסתובבת בין הערים, בין האזורים'?", תהה. "שמעתי שיכול להיות שהיא בכלל הופנתה לאזור תל אביב. כבר מזמן הייתה צריכה להיות סוללה בכל עיר בדרום".

בנתיבות כאמור למדו הבוקר ברוב מוסדות החינוך, למעט בתי ספר וגני ילדים שאינם ממוגנים. "השגרה חשובה לילדים ואסור לפגוע בהם", כך אמר הבוקר תושב העיר בעקבות ההחלטה לקיים את הלימודים ברוב מוסדות החינוך בעיר כסדרם, אף שבמהלך הלילה פגעה רקטת גראד בבית בעיר. הרקטה גרמה לנזק רב ומספר בני אדם לקו בחרדה.

גראד על בית מגורים(צילום: AFP)

אומדים את הנזקים(צילום: AFP)

לעומת זאת, בבאר שבע, שספגה אף היא רקטת גראד במהלך הלילה, לא מתקיימים היום לימודים - וכך גם באשדוד. חגית דהן, אם לשניים ובעלת עסק באשדוד, סיפרה ל-ynet על מורכבות המצב: "אני נוטה להבין את ראש העיר, שאמור לשמור על ביטחון תושביה. אבל צריך להבין שיום כזה של ביטול לימודים מייצר פאניקה מיותרת". היא הסבירה: "אני מוצאת את עצמי כאם משקרת לילדים, מספרת שיש היום שביתה כדי לא להעלות שדים רדומים בשל המצב הבטחוני".

דהן סיפרה על חודשים של טיפול שעבר בנה הבכור, בן חמש, "אחרי לילות לבנים, חוסר יכולת לישון לבד, בפחד תמידי, אפילו כשהוא שומע סירנות של אמבולנסים בטלוויזיה, החלטנו לקחת אותו לטיפול למשך כמה חודשים ואני בספק עד כמה זה יעזור. ימים כאלה שבהם מפרים את השגרה מחזירים את הכול בחזרה". לדבריה, בגן יש ממ"ד, יש גננות מתורגלות ו"הכול יכול להיות הרבה יותר מסודר".

לטענתה, העובדה כי הילדים מסתובבים ללא השגחה ברחובות העיר, הרבה יותר מדאיגה מהסיכוי לפגיעת טילים במוסדות הלימוד: "זה הרבה יותר מפחיד כי אם יהיה 'צבע אדום', מה יעשו כל אותם ילדים שנמצאים בחוץ ולא במסגרת? צריך למצוא דרך חדשה להתמודד עם המצב הבטחוני".

עוד סיפרה, שכבעלת עסק שהיא מנהלת עם בעלה, הם חוששים שהמהלך יפגע בפרנסתם דווקא בשבוע שבו ציפו ליותר עבודה מהרגיל. "יש לי מחר ארוע ל-90 איש, ועכשיו התקשרו להגיד שלא בטוח שהוא יתקיים. זה מעמיד הכול בסימן שאלה. אני חושבת שצריך למצוא דרך שגרתית להתמודד עם הדברים, האיום לא יסתיים בקרוב ואנחנו חייבים להמשיך בחיינו".