שתף קטע נבחר

משחק פצצה - איראן ולבנון נפגשות

קצת לפני שישראל ורוסיה יעלו על הדשא מחר באצטדיון ר"ג, 200 קילומטר משם ייערך עימות לוהט בביירות: לבנון הקטנה והמפתיעה נגד הכוכבים של איראן. ושאלה אחת עדיין פתוחה: את מי יעודד נסראללה?

לכולנו ברור שהמשחק מחר (ג') בין ישראל לרוסיה הוא בעל חשיבות עצומה. לשתי הנבחרות. אבל 200 קילומטר מאצטדיון רמת גן ייערך משחק מרכזי לא פחות במוקדמות מונדיאל 2014, כשלבנון תארח את איראן בביירות.

 

אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:

 

היחסים בין לבנון לבין איראן אינם פשוטים. אנשי הדת השיעים בלבנון מגיעים מאיראן, שנהנית מאחיזה משמעותית במדינה הקטנה באמצעות ארגון חיזבאללה. ומאחר שלבנון מפולגת בין קבוצות אתניות מסוכסכות, היחס כלפי איראן אינו אחיד. כך, סליחה על ההקבלה, גם בכדורגל: בלבנון אפשר למצוא אוהדים רבים, שיעים כמובן, שמעודדים את איראן. אחרים מצפים למפלתה.

 

נבחרת איראן. כמעט הגיעה לשחק בצידון (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
נבחרת איראן. כמעט הגיעה לשחק בצידון(צילום: Gettyimages)
 

 

וכך, אחרי תשע שנים שבהן לא נפגשו, יתמודדו מחר לבנון ואיראן במסגרת השלב הרביעי והאחרון של מוקדמות המונדיאל באסיה. קרוב ל-48 אלף צופים יתקבצו במגרש הישן בשכונת ביר חסן בביירות, הנקרא על שמו של כמיל שמעון, הנשיא הנוצרי של לבנון בשנות ה-50. מחיר הכרטיסים בקופות (שממוקמות בחנויות ספורט בכל עיר גדולה בלבנון) נע בין 10,000 לירות לבנוניות (כ-26 שקלים) ל-100 אלף לירות (260 שקלים) ביציע האח"מים.

 

המשחק כמעט הועבר מביירות, מאחר שמחלה מסתורית תקפה את הדשא באצטדיון. החלופה הייתה אמורה להיות צידון. במקרה כזה, המרחק בין נבחרת איראן לנהריה, למשל, היה שווה בערך למרחק בין המשחק של נבחרת ישראל לנהריה. בכל מקרה, האיום האיראני נשאר, לפחות כרגע, קצת יותר רחוק מאיתנו.

 

נבחרת לבנון. מאחדת את העם המפולג (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
נבחרת לבנון. מאחדת את העם המפולג(צילום: Gettyimages)

 

בוקר טוב, לבנון  

יש הבדל עצום בין הכדורגל הלבנוני לאיראני. השחקנים הטובים ביותר בלבנון מרוויחים כ-3,000 שקל בחודש. האיראנים, לעומתם, מתגאים בליגיונרים אירופיים, ובשנה שעברה החתימו את קרלוס קירוש, לשעבר מאמן ריאל מדריד ונבחרת פורטוגל, תמורת שני מיליון דולר בשנה. "על הנייר ברור שאיראן טובה ומנוסה יותר", אמר הקפטן הלבנוני, רודה אנטר, שמשחק בסין וחוזר מפציעה, "אבל אנחנו יכולים לנצח. נעשה את זה בשביל לבנון מאוחדת".

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

לבנון מאוחדת. זאת בדיוק הייתה הכותרת בעיתונות הלבנונית אחרי הניצחון המדהים על דרום קוריאה החזקה בסיבוב הקודם. הקבוצות האתניות הרבות בלבנון תמכו כולן בנבחרת, ועיתונאים זרים שדיווחו מביירות דאגו לציין איך הכדורגל, בטח בזמן הצלחות, מאחד מדינה מפולגת. הניצחון הזה, הגדול ביותר אי פעם של לבנון, גם העלה את הנבחרת, בפעם הראשונה אי פעם, לבית המוקדמות האחרון לפני המונדיאל.

 

תיאו בוקר (מימין). הגרמני מגדיר עצמו כ"חצי לבנוני" (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
תיאו בוקר (מימין). הגרמני מגדיר עצמו כ"חצי לבנוני"(צילום: Gettyimages)

 

בשלב הזה יש שני בתים של חמש קבוצות. שתי הראשונות בכל בית יעלו למונדיאל. הקבוצות במקום השלישי ייפגשו למפגש ראש בראש, שהמנצחת בו תשחק נגד המדורגת חמישית בדרום אמריקה על הכרטיס הנוסף לברזיל. לבנון השיגה רק נקודה אחת משלושה משחקים עד כה, בבית שכולל את קוריאה, קטאר ואוזבקיסטן. איראן השיגה שלוש נקודות משני משחקים.

 

 

מי שאחראי להישג המפתיע של לבנון הוא המאמן הגרמני תיאו בוקר - אגדה של ממש במדינה. בוקר, ששיחק בדורטמונד ובשאלקה, התחתן עם אישה לבנונית, עבר לגור בביירות בשנות ה-80 ומגדיר עצמו "חצי לבנוני". זו הקדנציה שנייה שלו כמאמן הנבחרת. לא סתם מאמן זר, אלא אחד שדובר את השפה.

 

חוסיין דאקיק. שחקן בלבנון מרוויח 3,000 שקל בחודש בממוצע (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
חוסיין דאקיק. שחקן בלבנון מרוויח 3,000 שקל בחודש בממוצע(צילום: Gettyimages)

 

בוקר עשה לא מעט ניסויים במשחק ההכנה האחרון בשבוע שעבר, שבו הובסה לבנון 3:0 על ידי אוסטרליה החזקה. למזלו, גם האיראנים בכושר גרוע. הם הגיעו אתמול לביירות, אחרי מחנה אימונים של עשרה ימים בעמאן, בירת ירדן, שם סיימו ב-0:0 מול הנבחרת המקומית.

 

שבעה שחקנים בולטים באיראן פצועים או מושעים. אחד הפצועים, אגב, הוא אשקאן דג'ראח, שבעבר סירב להגיע עם נבחרת גרמניה הצעירה למשחק מול ישראל. מאז עבר דג'ראח לייצג את איראן, וגם חתם החודש בפולהאם האנגלית. ההיעדרויות הרבות גורמות להרבה כאבי ראש אצל קירוש, שמשחק בדרך כלל 4־3־3, ונשאר עם שלושה חלוצים בלבד בכל הסגל.

 

קרלוס קירוש. "לא מכיר שום מקום עם כזו תשוקה" (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
קרלוס קירוש. "לא מכיר שום מקום עם כזו תשוקה"(צילום: Gettyimages)

 

"איראן היא המדינה שבה הכי אוהבים כדורגל", טען קירוש בראיון בשבוע שעבר, "אני לא מכיר שום מקום עם כזו תשוקה. לא מזמן היו 100 אלף צופים בדרבי של טהרן. רובם ישנו לילה מחוץ לאצטדיון בשביל כרטיס, וההתאחדות הביאה להם ארוחת בוקר. האוהדים נואשים להצלחה ורוצים לראות את הנבחרת במונדיאל בברזיל. אני חושב שיש לנו סיכוי מצוין לנצח בביירות, אבל אסור להקל ראש בלבנון. הכתפיים שלי כבדות מתקוותם של 75 מיליון איראנים. האחריות כבדה מאוד".

 

שובה של מלחמת איראן-עיראק

צודק, קירוש. לא רק בלבנון ובאיראן יעקבו אחרי המשחק מחר, אלא בכל האזור. וכדרך קבע, כמו כל דרבי של המזרח התיכון וגרורותיו, האירוע מושך תגובות רבות מרחבי העולם הערבי. עד כדי כך שבפיפ"א נאלצו למחוק תגובות מעמוד המשחק באתר הארגון, ביניהם של עיראקים שהקניטו בעקביות את שכניהם מאיראן. "חשבתי שהעיראקים חברים שלנו, אבל עכשיו אני מבין שלא", כתב אוהד איראני בתגובה.

 

חסן נסראללה. יצפה מהבונקר במשחק? (צילום: EPA) (צילום: EPA)
חסן נסראללה. יצפה מהבונקר במשחק?(צילום: EPA)

 

השחקנים, כמובן, נמנעים מהערות פוליטיות. "חסרים לנו הרבה שחקנים, אבל אנחנו גם הרבה יותר טובים", אמר החלוץ האיראני רזה חלטבארי, "אני מקווה שאלוהים יברך אותנו בניצחון נגד לבנון ונחזור מביירות עם שלוש נקודות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים