כשאני לא בוגדת בו, אני בוגדת בעצמי

120 קמ"ש בכביש עירוני. הבן זונה שמלפני לא זז לנתיב הימני. עוד שאכטה מהווג שלי. מועכת בסיבוב את הבדל במאפרה. השמאלית בעצבנות על המהבהב של האור הגבוה. מגיעה, מחנה ונכנסת. הצצה אחרונה במראה של המעלית. מנקה קצת איפור שנמרח, בודקת מהצד, מכניסה את הבטן. מציצה מאחורה, מושכת את החוטיני קצת מעל הקו הנמוך של המיני, שיציץ. מחייכת. מתחילה להתרגש...

דינג. קומה 12. הדלתות המבריקות והחלקות נפתחות שתיהן בבת אחת, כמו זוג רגליים מפוסקות. מוכנות לסיים איתי ולקבל לתוכן את הדבר הבא. בפנים חשוך ורועש.

מימין אני קולטת בזוית את הגבוה השרירי. לפני חודשיים עשיתי אותו בשירותים, ואחר כך את החבר שלו בחדר המדרגות. משמאל יושב האבא ההוא מהגן, אותו עשיתי במדורה של סוף הגן, מאחורי המקלחות בחוף.

רחוק על הספות מזהה את הקרצייה שהתעקש לדעת איך קוראים לי, וגם רצה שאשאר איתו לישון. הההאאא! על הבר מקדימה, יושב ההוא המסוכן, שאם אני מסתכלת לו יותר מידי זמן בעיניים, אני יכולה לצלול עמוק מידי פנימה.

הולכת לכיוון הבר השני, שני שוטים של ייגרמסטייר וסיגריה נוספת לסרוק את הסביבה. הנודניק קולט אותי וניגש. אני מסובבת לו את החוטיני ומדליקה עוד אחת מהמצית של הברמן.

על הבמה זמרת הבית. אחת הטובות! הטריפה אותו כמו שרק נשים יודעות. היחידה שרציתי פעמיים. בפעם השנייה היא הביאה את החברה שלה. זה כבר היה מעייף. ההוא מהמשרד מתקרב. אותו אני הודפת, אני לא עד כדי כך מטומטמת. הוא מזמין לי דרינק, אני מורידה אותו בגרון כמה שיותר מהר, וקמה.

ליד הקיר אני מסמנת אותו. עד סוף הערב הוא שלי. מעבירה יד בשיער. הפה יבש. הדופק מטיס לי את האלכוהול בפולסים לפריפריות. אין מה לגשת. מכירה את המשחק. רק שולחת את המבט הזה המיוחד, עם הריסים הארוכים שמגיעים עד אליו, עוטפים אותו ומושכים אותו בלי שידע אפילו, עד לתוכי.

3:00 בבוקר

מתחת לבית, בחנייה, אני תופסת את שקית הבגדים שבספסל האחורי, על הבוסטר של הבכור. מורידה את החוטיני מתחת להגה, מושכת את הג'ינס למעלה, ורק אז פותחת את הריצ'רץ' של המיני. הלב שלי דופק אותי מבפנים. במטלית סטרילית ולחה מנקה שאריות של איפור ואת הריח שלו. חושבת שבעצם גבר, אף פעם לא יריח שזה לא שלו, אבל לא לוקחת סיכון.

אם הוא מגלה הוא הורג אותי. אם הוא מגלה אני הורגת אותו, וכמו בפיגוע התאבדות יהיו נפגעים רבים. אלו שקרובים יפגעו קשה. השאר רק נפגעי הלם. כשאני בוגדת בו אני חיה. כשאני לא בוגדת בו, אני בוגדת בעצמי.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק

הסיפור פורסם במסגרת תחרות "50 גוונים". יש לכם סיפורים על סקס ופנטזיות מיניות? שלחו אלינו לערוץ ואולי תוכלו לזכות בעותק המתורגם של רב המכר "50 גוונים של אפור"