10 סיבות לצאת מהדיכאון ולהתגבר על לב שבור

נשבר לך הלב. הוא היה החבר הכי טוב שלך עד לפני רגע, ועכשיו אין לך אפילו מושג מה שלומו. היית בטוחה שאתם נשמות תאומות שנפגשו אחרי מיליון גלגולים, ועכשיו הנשמה שלך כואבת וחסרה. הוא מילא את כל השעות שלך, את כל החיוכים שלך, הוא היה מושלם בשבילך, ורצית סוף כמו באגדות, ועכשיו הוא לא פה.

עוד בנושא:

סגור לרגל שיפוצים: להתגבר על לב שבור

לב שבור הוא לב שלם: עדיין מאוהב באקסית

הכינו את הממחטות: שירי פרידה עצובים במיוחד

בשנייה הראשונה, כשהבנת שזה נגמר, כמעט הפסקת לנשום. בבוקר הראשון קמת, פקחת את העיניים, פתאום נזכרת ורצית לחזור לישון. אחרי שבוע נשארת עצובה, אבל הלכת לעבודה. והזמן חולף, עוד יום ועוד יום, את יודעת שאת צריכה להתגבר, את מבינה שאת רוצה לשמוח, אבל אף אחד לא מבין אותך, גם לא החברה הכי טובה, ואת די בטוחה שזה לא יעבור לעולם.

את יודעת שלב שבור הוא לב שלם, את יודעת שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. וחשוך, כמה חשוך לך. את מרגישה לבד, ותשמעי, אין דרך טובה לנסח את זה, את ממש לבד. אבל (ידעת שזה יגיע, נכון?), אולי שכחת עוד כמה דברים בתוך כל השחור שחור הזה.

אולי את לא זוכרת למה כדאי לך להתגבר. ובשביל זה, לא אני כאן, אלא הפסיכולוגית שלך כאן. אני כאן, לעומת זאת, בשביל לתת לך סיכום ומסקנות של מחקר מקיף וארוך שנים, של מיטב המוחות והפרופסורות. כלומר, החברות שלי ואני.

קחי את זה איך שאת רוצה. תעברי הלאה, אל תקראי, תקראי ואחרי זה תרביצי לעצמך שאת לא מאמינה שבזבזת על זה 5 דקות שלמות, תקראי לזה עצות בשקל, תקראי לזה שטויות במיץ עגבניות.

סביר להניח שאת צודקת, כי אין לי באמת יומרה להביא לך את השמש לחלון. אבל אחותי, אם את חושבת שסוף העולם הגיע ואת מרוחה על הרצפה כמו עלובת החיים, תקראי, מה אכפת לך? מקסימום תחזרי לרצפה. היא תחכה לך.

אה, וכל הדיכאון הזה של ההקדמה? זה הכול כדי שתרדי עוד קצת למטה. כי כמו שאני רואה את זה, החיים הם רכבת הרים. אני לא מכירה מישהו ששמח כל הזמן, עצוב כל הזמן, כועס כל הזמן או שונא כל הזמן. רוב האנשים עוברים את החיים בעליות ובירידות, ומי שמנצח בעייני הוא זה שמחזיק חזק. אז תחזיקי חזק הרכבת צנחה, ולאט-לאט היא תתחיל לעלות. בנימה חגיגית זו, הנה למה כדאי לך לקחת את עצמך בידיים:

1. דיכאון לא טוב לעור הפנים

אני יודעת, אני יודעת, כואב לך ועצוב לך. אוקיי, זה לגמרי מקובל, זה אפילו שלב הכרחי. אבל תקשיבי, ההבעה הזו של העצב? היא עושה קמטים, בחיי. עיניי הפאפי שלך שנוטות למטה, מתכסות אט-אט בקווים שלא היו שם עד לא מזמן. באמצע המצח מתווסף לו מין צל כהה ודק שהולך ומעמיק.

נכון, גם צחוק עושה קמטים, אבל לא כאלה מכוערים, אלא יותר חינניים ושובבים. חוץ מזה, המחקר לא עוסק בלמה לא כדאי לך להיות שמחה, אז מה זה קשור עכשיו? את באמת רוצה להיות גם שבורת לב וגם מקומטת בשנים האחרונות שעוד נשאר לך להתגאות ביופי שלך? חכי קצת עם הבוטוקס, במילא תצטרכי את זה עוד כמה שנים.

יש לך מספיק זמן לבוטוקס. חבל להתקמט כבר עכשיו(צילום: index open)

2. הכבד שלך צועק הצילו

הכאב העמום הזה שמציק לך בבטן מאז שנפרדתם? לא, מאמי, זה לא בגלל שאכלת כרובית בצהריים. בחלל הבטן יש שני איברים די חשובים, שמישהו חשוב גם נתן להם שמות: כבד וריאות. הכבד עובד כמו מפגר לנקות את כל האלכוהול שאת שותה, והריאות מנסות למצוא אוויר בין כל הניקוטין. אני יודעת שלא כולן אלכוהוליסטיות ונרקומניות, אבל ממצאי המחקר הבהירו לי שיש לנו נטייה קיצונית להגביר הרגלים רעים שהיו לנו קודם. לא אמרתי לך להפסיק, תירגעי. רק אני מזכירה לך, שזה הכי לא בסטייל גם להיות עם לב שבור וגם להיראות כמו... ובכן, כמו שאת נראית עכשיו.

3. הלאה הבכיינות

בכי זה דבר טוב. זה מנקה, זה משחרר, זה מאפשר. זה מאפשר לך בעיקר לקום בבוקר עם עיניים של רקון במקרה הטוב. גם הקונסילר הכי יקר לא מסתיר את מה שעשית בלילה, וכולם במשרד יודעים שנפרדתם, אז אין לך ממש דרך לצאת מזה בתירוץ שלא ישנת בלילה כי בילית במסיבה. פחחחח. אם את בשלב שכבר מסתכלים עלייך ברחמים, כלומר במידה ש"קלינקס" יכולים לתת לך מנייה בלי להרגיש פראיירים, תפסיקי לבכות.

זה היה חמוד בהתחלה. עכשיו זה כבר פתטי. די לרחמים העצמיים(צילום: shutterstock)

4. גם בודדה וגם שמנה

מכירה את הבחורות האלה שמפסיקות לאכול כשהן עצובות? את אחת מהן? תמותי. תפסיקי לקנות את הלוקש הזה, דיכאון זה משמין. נקודה. אולי בהתחלה לא יהיה לך תיאבון ותהיי בטוחה שירדת שתי מידות בג'ינס כי לא אכלת כלום אתמול בערב, אבל לא. כאב לב מתמשך בדרך כלל יגרום לך לטחון כמו פרה את כל המקרר, אחרי שהשלב האקוטי יעבור. אני כמעט שומעת אותך אומרת עכשיו: "מה אכפת לי? גם ככה אין לי את מי להרשים עכשיו". תפסיקי מיד להעמיד פנים שלא השמנת מאז שאתם ביחד כי הרגשת בטוחה. עכשיו הזמן להתחיל להבין שזה לא בשבילו, זה בשבילך. גם להיות לבד וגם דובה? לא מתאים.

5. ההורים מרחמים על ילדי הגן

אבא ואימא. אאוצ', עוד נקודה כואבת. את חייבת להודות, זה קצת כיף להיות עצובה. הרחמים העצמיים מזכים אותך ב...ובכן, ברחמים. אבא משחרר קצת כסף, אמא מפסיקה לבקש ממך שתסדרי את החדר. אגב, יש מצב שהיא לא שמה לב שאת כבר לא גרה בבית כבר עשר שנים בערך? זה כיף, מפנקים אותך, דואגים לך, קונים לך.

אבל בחייאת, הם דואגים לך רצח. מספיק רע להם שכל הילדים של החברים שלהם ממלאים אולמות, והם לא מבינים למה הבת הנפלאה שלהם עדיין לא מצאה חתן, גם לדעת שאת עצובה כל הזמן? אגב, כשהם חוזרים מעוד אירוע ומספרים לך שהיה גועל נפש והמוזיקה תמיד נורא רועשת, תאמיני לי, הם היו חותמים עכשיו על חתונה בול אותו דבר. הם גידלו אותך יפה עד עכשיו, תתני להם קצת נחת, כפוית טובה.

6. יש לך משהו עצוב בעיניים

אסי כהן, זוכרת? "אמרו לך פעם שיש לך משהו עצוב בעיניים?" איזה רומנטי. איזה הורס, איך הוא יודע להגיד את הדבר הנכון. תקשיבי טוב-טוב, זו לא באמת מחמאה. יש לך משהו עצוב בעיניים? יותר הגיוני שיש לך משהו שחור בעיניים כי נמרחה לך המסקרה. את לא מעדיפה לשמוע "העיניים שלך מחייכות כמו השמש בסן טרופז" או "אבא שלך בטוח חשמלאי כי העיניים שלך מאירות את החדר"? טוב, אולי לא בדיוק בניסוח הזה, אבל המשהו העצוב שלך לא באמת מושך גברים.

בסדר, את לא רוצה למשוך עכשיו גברים. נגיד שאני מאמינה. זה גם לא מושך נשים, או כלבים, או כל יצור חי אחר. יש איזשהו קשקוש תחת שאומר שכשאדם עצוב, יש לו אנרגיה שלילית והוא מקרין את זה לעולם. אז זהו, שזה לא קשקוש תחת, כי זה די מדכא להיות בחברתך לאחרונה. הסתייגות קטנה: אם אסי כהן בעצמו אומר לך שיש לך משהו עצוב בעיניים, זה כבר סיפור אחר. תהנהני בחיוב, זה אסי כהן.

אם הוא אומר לך שיש לך מבט עצוב בעיניים, תקשיבי לו. כהן(צילום: קרן נתנזון)

7. בלוקבאסטר מבקשים את הסרט שלהם בחזרה

בריג'יט ג'ונס והטישו? רייצ'ל בוכה כי רוס שכב עם מישהי אחרת? קארי ברדשו כשמיסטר ביג הבריז לה והיא יצאה לירח דבש עם החברות שלה? זוכרת? יופי. עכשיו צאי מהסרט. את לא כוכבת קולנוע, האומללות שלך לא מזכה אותך במיליוני דולרים, בסרט שאת חיה בו הוא לא יחזור פתאום ויגיד שהוא עשה את טעות חייו. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

8. את לא המסכנה היחידה בעולם

הוא לא יחזור. נקודה. למה כן, למה לא, למה כן, למה אחותך צולעת. הוא לא חזר עד עכשיו והוא גם לא יחזור. ולמה? ככה. זה לא משנה למה, והעובדה שאת חושבת שאם תשדרי מסרים נסתרים לקוסמוס הוא יקלוט אותם וירוץ אליך, את טועה. חברה שלי ניסתה את זה. את יכולה להתעודד בעובדה שיש צרות גדולות יותר. אולי קשה לך לראות את זה עכשיו, וזה בסדר, אבל יש אנשים חולים, זקנים בודדים, בני נוער במצוקה, להמשיך?

בואי נעצור, אנחנו נופלות שוב לבכי. עיניי רקון, מזכירה לך. אז איך להתמודד עם זה שהוא לא יחזור? מה זאת אומרת איך, תקללי אותו ואת היום שהוא נולד. תעשי את זה בשקט, כדי שהקוסמוס לא יישמע.

9. נראה לי שלא הפנמת, אז שוב. הוא לא יחזור.

10. הבית שלך נראה פיצוץ

המבנה הזה שפעם קראו לו הבית שלך? שמת לב שהסלון נראה כמו אחרי הירושימה, המקרר כמו אחרי צ'רנוביל, אין לך תחתונים נקיים בארון ויש מצב שהיום בבוקר שתית את הקפה עם שמנת 38 אחוז כי שכחת לקנות חלב? בגדול, הגועל נפש הזה די תואם את המצב שלך. אחלה, זה לא תירוץ. הטינופת שלך מביאה מחלות, ועוד שנייה באים ממחלקת התברואה, ואם תהית, ממש לא מעניין אותם שנשבר לך הלב.

אלה היו 10 סיבות. שיקרתי. יש עוד אחת, ולא סתם היא אחרונה ומחוץ לרשימה. איך לומר בעדינות? הביציות שלך מתייבשות. אם את עדיין רוצה ילדים ועדיין רוצה משפחה ועדיין מקווה שזו תהיה משפחה מהסוג הישן, אין לך הרבה זמן כדי לקום על הרגליים. את כבר לא פרגית בת 25, מה שלגמרי בסדר מבחינתך, אבל אימא טבע היא כנראה מהממת בת 18, אחרת היא הייתה נותנת לנו עוד כמה שנים של שקט. אז כן, כשהמיתולוגי ואת נפרדתם, היית בת 25, והצד השני של השלושים נראה לך כמו משהו שקורה לנשים אחרות כשהן לא שמות לב. אופס.

שנה חדשה בפתח

אני לא בטוחה שבאמת קמת מהרצפה, בשיא הכנות, אני די בטוחה שלא קמת. יכול להיות שזה קצת יותר מורכב. אבל אם עשית אפילו צעד בכיוון והרמת את הראש, שאפו. חשוב לי שתדעי, אם המעבר יהיה חד, עלולים לחשוד בך שפיתחת מאניה דפרסיה. רק את יודעת שזה ממש לא נכון, שפשוט קיבלת החלטה. רק את יודעת שנמאס לך, וזה בסדר, פשוט אל תפתחי את הדלת לאנשים עם החלוקים הלבנים.

ועכשיו כשהגעת למסקנה שכדאי לך, צריך גם למצוא את הדרך, וזה חביבתי, כבר נושא לגמרי אחר, אבל קודם כל, תאמיני. אחרי שבכית, ריחמת על עצמך למוות, הבית שלך נראה כמו אחרי פצצה איראנית, החברים שלך מתחמקים ממך כי יש הערב ריקודי עם, והיית הכי מסכנה בעולם, הגיע הזמן לקום.

אז תעשי קצת דיאטה, תחזרי לספורט (שופינג זה לא ספורט), תרימי את המבט. השמש עדיין כאן, איתה נשארו עוד כמה חסדי עולם, שנה חדשה ואולי מרגשת עומדת בדלת, תתאפרי, תתלבשי, ותאמיני, קיבינימט. את נהדרת.

שנה טובה!

יש לכם טיפים נוספים שיכולים לעזור במקרה של שברון לב? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים