מה שווה יותר - חדר נוסף בדירה או מכונית?

מה יותר חשוב לילד; אהבת הורים או רווחה כלכלית? סביר שרוב הקוראים יגידו שאהבת הורים. אבל אולי אנחנו צדקניים? אולי אנחנו אומרים את זה כי עוני אצלנו הוא לא העוני שיש בסודן? ולילד סודני רעב, מה עדיף, אוכל או אהבה? קשה להחליט. קשה לקבוע.

קריאה נוספת על האסכולה האוסטרית:

• פילוסופיה כלכלית: על אלים ועל מסקנות הגיוניות
• האופציה האוסטרית: לשאוף לסדר בכלכלה
• לעוד טורים מאת אושי שהם-קראוס
  

ואיך זה קשור לכלכלה? ובכן, זה קשור מאוד. שאלת הערך של דברים ובמיוחד של מוצרים מאוד משמעותית לתפישה הכלכלית שכל אחד מחזיק.

הנה, מרקס למשל, חשב שיש כל מני סוגים של ערכים. כמו אריסטו שחי הרבה מאוד זמן לפניו, הוא חשב שלכל מוצר יש ערך שימוש וערך חליפין.

ערך שימוש של לחם, למשל, הוא הערך שנגרם מהשובע שלי; מהתחושות שיוצרת האכילה ומהמצב הבריאותי שלי בפועל לאחר האכילה. ערך חליפין, לעומת זאת, הוא הערך של הדבר ברגע שהוא מובא לשוק. אז, כשאדם מנסה למכור את המוצר שלו, המוצר נכנס למעין תחרות עם מוצרים אחרים והמחיר שלו נקבע בהתאם לחוקים של היצע וביקוש.

ומה יכול להיות הערך האובייקטיבי של מוצר? האם יש למוצר ערך "טבעי"? ערך "אמיתי" ומוחלט? שאלה טובה. אולי הערך האובייקטיבי של מוצר שווה לערך של המוצרים שמרכיבים אותו? הנה, הערך האובייקטיבי של כיכר לחם מורכב מהערך של החיטה שיש בתוכו, המלח, הסוכר.

אבל רגע, אנחנו מסתבכים, הערך האובייקטיבי (אם יש כזה בכלל) של הלחם מורכב מערך השימוש של המוצרים שמרכיבים אותו, או מערך החליפין שלהם? אולי מהערך הטבעי שלהם עצמם? אבל רגע, מה הערך של החיטה? היא צומחת בשדה. אבל האיכר קנה זרעים, לא? אז ממה מורכב הערך שלהם? ועוד דבר, גם העבודה של האופה שווה, לא? הרי יש לה ערך כלשהו. וגם את החיטה מגדל מישהו.

אז אולי הערך מורכב מהעבודה שהושקעה בעשיית הדבר? מרקס חושב משהו כזה וגם אדם סמית. אבל לא כולם מסכימים.

הערך הסובייקטיבי

אנשי האסכולה האוסטרית שעליהם אנחנו מדברים בטורים האחרונים לא מאמינים בערך אובייקטיבי. הטענה המרכזית של קרל מנגר, מייסד האסכולה האוסטרית, והתלמידים שלו, היא שערך הוא תופעה סובייקטיבית במהותה. אין דבר כזה "ערך אובייקטיבי". למה? כי כל אדם מעריך אחרת את הדברים.

ניקח למשל את הלחם שעליו דיברנו קודם. עבורי הוא שווה הרבה. ועבורך הוא שווה מעט. אי אפשר בכלל להשוות. אין אמת מידה משותפת להשוואה; אני לא יכול להכנס לראש שלך ולהרגיש עד כמה בא לך לחם עכשיו. יותר מזה, החשיבות של הלחם משתנה גם אצלי מפעם לפעם. כשאני רעב, ממש בא לי לחם וכשאני שבע לא אכפת לי לכרסם קצת, אבל אני לא ממש חושק בלחם.

בואו נסכם לרגע. לפי הכלכלנים של האסכולה האוסטרית, קשה עד בלתי אפשרי להשוות באופן אובייקטיבי בין דברים, כי הם מבוססים על צרכים סובייקטיביים של בני אדם שונים. נחזור לתחילת הטור.

מה חשוב יותר דירה גדולה או החזקת מכונית נוספת? אין תשובה אובייקטיבית. כל אדם בכל תקופה של חייו יתן תשובה שונה. מה שווה יותר לחם או יהלום? אין תשובה אובייקטיבית. כשאתה אדם שבע תעדיף יהלום שתוכל למכור ולממש בהרבה כסף וכשאתה אסיר במחנה נאצי ועל סף מוות מרעב, כנראה שתעדיף לחם.

אז איך עושים כלכלה?

אם כך, אנחנו שואלים את מנגר, איך אפשר לדעת משהו בכלכלה? הרי כלכלה מבוססת, בין היתר, על נסיונות לכמת (מלשון כמות) ערכים ולבחון את ההשתמעויות שעולות מהבדלי ערכים של דברים. איך זה, אנחנו שואלים, שבני אדם מצליחים למכור אחד לשני מוצרים, הרי כל אחד מעריך כל מוצר בצורה אחרת?

יש לכך תשובה, יגיד לנו מנגר. אנחנו יכולים לבחון את הערך הרגעי שאני מעניק למוצר מסוים באופן אמפירי, כלומר באמצעות בדיקה של ההתנהגות שלי במציאות.

נסביר. שני אנשים הולכים כרגע לשוק. לכל אחד מהם מאה שקלים בארנק וגוף ונפש שמלאים ברצונות וצרכים סובייקטיביים, כל אחד מהם רוצה או צריך משהו שונה מהשני. איך נדע? איך נוכל להשוות?

אחד מהם ניגש לדוכן העגבניות. הוא רואה שהמחיר הוא חמישה עשר שקלים לקילו. ליד דוכן העגבניות ממוקם דוכן תפוחי האדמה ומימין יש ערימות של אננסים יקרים שעולים חמישים שקלים לקילו. ובכן, הביטוי המיידי במציאות של הרצונות הסובייקטיביים של אותו אדם תבוא לידי ביטוי כספי במפת הצריכה שלו.

אנסה להסביר את עצמי. בסופו של דבר ההעדפות הרגעיות של האדם תתבטאנה במה באופן שבו הוא ינסה להגשים אותן בפועל. הם יתבטאו בבחירה שלו בפירות מסוימים. הוא יקנה רק אננס אחד. אבל יקנה קילו עגבניות.

ומה זה אומר? זה אומר שהרצון שלו גורם לו להיות מוכן לוותר על סכום כסף מסוים על אננס. הסכום שעולה אננס אחד, אבל לא יותר. לעומת זאת לעגבניות יש כרגע יותר ערך עבורו. הוא מוכן להקריב קניה של עוד שלושה אננסים לטובת קניה של יותר עגבניות.

האיש השני לעומת זאת, לא קנה אננס בכלל. הוא קנה עגבניה אחת ובכל יתר הכסף, הוא קנה תפוחי אדמה. אז מה?

זה אומר שעגבניה יותר שווה מאננס? לא. אבל יכול להיות שהמחיר של אננס יקר יותר מהמחיר של עגבניה.

ואיך זה קורה? למה זה קורה? על העקרון שנקרא עקרון התועלת השולית הפוחתת שגילה מנגר האוסטרי (ויחד איתו גילה את העקרון הזה גם ג'בונס האנגלי) נספר בטור הבא.