שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    גם בכנרת: רק עשירים יכולים לחיות סמוך לחוף
    קיבוץ האון שעל שפת הכנרת צפוי לשנות את פניו ולהפוך לישוב יוקרתי עם וילות ודופלקסים בבניינים בני 4 קומות. הצעירים ששוכרים דירות במקום מוטרדים לא רק מכך שעליהם לעזוב, אלא גם מפני פגיעה קשה באופי המקום ובנגישות לקו החוף. "צעירים יצאו לפריפריה, וגילו שגם פה הדיור סמוך לחוף הוא לעשירים"

    מי שייסע בעוד זמן לא רב על כביש 92 בסמוך לקיבוץ האון , יתקשה לראות את קו של המים של הכנרת . הסיבה: תוכניות לבניית יישוב יוקרתי הכולל 252 יחידות דיור, בדופלקסים ווילות, שיוקמו במקום שכונת הסטודנטים ששוכנת במבנים הישנים בקיבוץ.

     

     

    תכנית זו מצטרפת לשלל היוזמות סביב האגם הלאומי, שמקשות על הגישה אליו ולעיתים אף מונעות אותה לחלוטין. אמנם הגישה לחוף חסומה כבר היום עבור מי שאינו תושב הקיבוץ, אך ישום התכנית הבנייה תהפוך את החוף, למעשה, לנחלתם הבלעדית של הדיירים החדשים, בעוד שמיקומו של שביל סובב כנרת לוט עדיין בערפל.

     

    השביל לחוף הקיבוץ. המים במרחק 50 מטר (צילום: מאור בוכניק)
    השביל לחוף הקיבוץ. המים במרחק 50 מטר(צילום: מאור בוכניק)

      

    חובות כבדים

    במשך 63 שנות קיומו של קיבוץ האון לא התעוררו בו כל כך הרבה תקוות כלכליות כמו אלה של העשור האחרון, בעקבות תוכניות הבנייה החדשות. אלה יהיו עוד שלב בדרך להפיכתו ליישוב קהילתי - החלטה שהתקבלה בממשלה בשנת 2002, לאור חובותיו הכבדים של הקיבוץ.

     

    תחילת הסיפור בשנות ה-80, אז הרחיב הקיבוץ את עסקיו הכלכליים והקים כפר נופש, תחנת דלק וחוות יענים, אולם בסיוע האינפלציה של אותן שנים הוא נקלע לחובות של כ-70 מיליון שקל. לאחר הסדר מחיקת חובות לקיבוצים, הוא נותר עם בור של כמעט 30 מיליון שקל.

     

    עם קבלת ההחלטה על פירוק הקיבוץ והפיכתו ליישוב קהילתי, החלה מכירת חיסול: כפר הנופש נמכר ב-2007 לאיש העסקים קובי מימון בכ-25 מיליון שקל, תחנת הדלק תעבור לקבוצת דור-אלון, וחוות היענים, שהוקמה לייצור בשר, משמשת כאתר תיירותי. היום עומדים חובות הקיבוץ על 40 מיליון שקל.

     

    קיבוץ האון (צילום: מאור בוכניק)
    קיבוץ האון(צילום: מאור בוכניק)

     

    250 בתים של 200 מ"ר

    בשנת 2008 יזם מינהל מקרקעי ישראל את תכנית "התחדשות - האון", שעתידה לנתק את הקיבוץ מהמכשירים באופן סופי. השטחים המיועדים לבנייה, קרוב ל-300 דונם, יעברו לידי המינהל תמורת 14 מיליון שקל.

     

    התכנית, שקיבלה את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית ("ולחוף"), כוללת הקמת 252 יחידות דיור, בגודל של כ-200 מ"ר כל אחת, על מגרשים בגודל של חצי דונם. בתוך כך יוקמו 16 בניינים בגובה 14 מטר, עם שני דופלקסים בכל אחד, ו-124 וילות צמודות קרקע, חלקן במרחק של כ-50 מטר מקו המים. מחירי הבתים עתידים לנוע בין 1.5 ל-2 מיליון שקל. בין הכביש הראשי ליישוב החדש יפרידו גדר אקוסטית גבוהה ושער חשמלי. 

     

    תוכנית הבנייה "התחדשות - האון" (צילום: מאור בוכניק)
    תוכנית הבנייה "התחדשות - האון"(צילום: מאור בוכניק)

     

    הכסף מהמינהל עתיד ישמש כדמי פנסיה חודשיים ל-56 חברי הקיבוץ, שנותרו במקום והביעו את הסכמתם לעניין. אבל בקיבוץ גם גרים כ-50 צעירים, שהדירות הישנות שהם שוכרים בו ייהרסו במסגרת התכנית החדשה.

     

    "התכנית הזו תיתן הזדמנות רק לבעלי ממון לקנות פה בית", קובל רוני דואק (34), תושב מגורי הסטודנטים, שעזב את המרכז לפני ארבע שנים לטובת לימודי אדריכלות במכללת עמק הירדן. את מגוריו הוא קבע בקיבוץ ובתום לימודיו הקים עסק עצמאי של עבודות נגרות.

     

    בחודש הבא צריך דואק לקפל את החפצים ולמצוא דירה חדשה, אך ניכר שההשפעה הציבורית של תכנית הבנייה מטרידה אותו לא פחות מהפגיעה האישית בו. "התכנית לא מתאימה לאזור, היא תבלוט בצורה גסה", הוא אומר. "התכנון שמתאים למקום הוא בנייה נמוכה של בתים קטנים ומרווח ביניהם. ויש אלטרנטיבה: אפשר לבנות 300 בתים של 50 עד 100 מ"ר. זה מציע מגוון שיכול לענות גם על צרכים של סטודנטים ושל זוגות צעירים או בודדים".

     

    "יש אלטרנטיבה"

    רוב הצעירים ששוכרים את הדירות הם סטודנטים שלומדים או למדו באזור, ואינם בני המקום. עוד הם טוענים כי לאחרונה ננקטו בקיבוץ צעדים שנועדו להגלות אותם מהמקום, באמצעות אי הארכת חוזה השכירות. דואק למשל, נדרש לעזוב לאחר שהקיבוץ סירב להאריך את חוזה השכירות שלו, מכיוון שהוא מעל גיל 30.

     

    גם נועה סוטיל (24) מספרת, כי התבקשה לפני שנה על ידי הקיבוץ לעזוב את המקום לאלתר. הסיבה: נישואיה. היום היא מתגוררת עם בעלה ברמת הגולן. כך גם מחויבים לעזוב כל מי שאינם סטודנטים, מי שמתגוררים כבר 3 שנים במקום וזוגות נשואים ששוקלים להקים משפחה.

     

    לטענת הצעירים, הסיבה לכך היא החשש שהם יסרבו להתפנות ביום שיגיעו הדחפורים לשטח את הקרקע. "הקיבוץ רוצה שיישארו כאן רק אנשים שבמהות שלהם הם זמניים. כדי שאף אחד לא ירים את הראש שלו ויעשה בעיות בפינוי", אומר דואק.

     

    שכונת הצעירים. בתים ישנים (צילום: מאור בוכניק)
    שכונת הצעירים. בתים ישנים(צילום: מאור בוכניק)

     

    "צריך להציל את החברים מחרפת רעב"

    מוטי קומרוב, מנהל הקהילה של הקיבוץ, תומך בתכנית הבנייה וסבור שיש לנקוט בכל האמצעים הנדרשים לפינוי השוכרים. "קיבוץ האון הגיע לסוף דרכו מסיבה חברתית וכלכלית", הוא מסביר. "כדי להציל את החברים הוותיקים מחרפת רעב, הגענו להסדר נושים ולהחזרת הקרקעות למנהל המקרקעין. ההסכם נחתם והכסף עבר לרשותנו".

     

    קומרוב טוען כי מנהל המקרקעין הסכים שבקיבוץ ישכירו בינתיים את הבתים במקום להרוס אותם, אבל תחת שני תנאים: שיגורו בהם רק סטודנטים ושהפינוי יהיה באוגוסט, כשנגמרת שנת הלימודים. בינתיים, במינהל הקפיאו לדבריו חלק מהתשלום שהובטח לחברי הקיבוץ, עד לקבלת הדירות ריקות. "אני לא רשאי לסכן את כספי חברי הקיבוץ ולהתיר למי שאינו סטודנט להישאר בדירה", הוא מסביר.

     

    אין גישה

    מה שעדין לא ברור, הוא מה יעלה בגורלו של שביל סובב כנרת - שהוקם מתוקף תכנית המתאר הארצית העוסקת במרחב הכנרת וחופיה (תמ"א 13). תכנית זו מורה "לאפשר מעבר חופשי ורצוף לציבור לאורך ולרוחב חופי הכנרת באמצעות שביל או טיילת, ברצועת 50 המטרים הצמודה לכנרת, ואשר עליה חלות הגבלות בנייה.

     

    שביל סובב כנרת לאופניים - לא עובר במרחק של 50 מטר מהמים על פי חוק (צילום: מאור בוכניק)
    שביל סובב כנרת לאופניים - לא עובר במרחק של 50 מטר מהמים על פי חוק(צילום: מאור בוכניק)

     

    עו"ד אורי מצקל, שהשתתף במאבק לביטול התשלום בכניסה לחוף פלמחים, מייצג כעת את קבוצת המתנגדים לתכנית הבנייה בקיבוץ. "אמנם מדובר באנשים שאין להם זכות קניינית על המקום, והם גם לא דורשים אותה, אבל מדובר באנשים שהמדינה עודדה אותם לבוא וללמוד בעמק הירדן", הוא אומר.

     

    "אלו צעירים שהחליטו לנסות לקיים את חייהם במקום הקשה הזה, אחרי שסיימו את לימודיהם פה או הקימו כאן עסק", מוסיף מצקל. "כנגד ההפגנות החברתיות נשמעו קריאות כמו "מפונקים, צאו לפריפריה", אז הם יצאו וגילו שגם פה רק עשירים יכולים לחיות סמוך לחוף ים. לא חייבים תכנית בסדר גודל שכזה, אפשר גם לתכנן דיור לצעירים ולשוכרים, במקום דיור חד-גוני של דופלקסים". 

     

    ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "אין לצעירים ששכרו שם בתים שום מעמד משפטי. התכנית שנמצאת בהליכים וטרם הושלמה, מבטיחה מגרשים צנועים ובתים צנועים מבחינת הגודל, פחות מחצי דונם. כמו כן כן הבתים הורחקו מקו החוף כך שתובטח גישה חופשית לציבור לקו המים.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גם בכנרת: רק עשירים יכולים לחיות סמוך לחוף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאור בוכניק
    קיבוץ האון
    צילום: מאור בוכניק
    צילום: מאור בוכניק
    שער הכניסה לקיבוץ
    צילום: מאור בוכניק
    טיסות
    מומלצים