לא ערה, כשרה! כשהחברה שלך חוזרת בתשובה

איזה כיף, הכרתם מישהי. בואו נניח שזה לא היה בבית הכנסת או בכנס מועדון המעריצים של אמנון יצחק. כנראה שתדברו קודם כל על הדברים הקבועים: סוגי בילויים שאתם אוהבים, אנשים ששניכם מכירים, מוזיקה/ספרים/סרטים ששניכם מכירים ואוהבים, דברים שמעצבנים את שניכם, אולי גם פוליטיקה. נפלא.

עוד בנושא:

הוא דתי, היא חילונית, מה הסיכויים שלהם?

נשואה להומו דתי: מקבלת אותו באהבה

אני רווקה דתיה - ישות שלא אמורה להתקיים 

אני מוכן להתערב שייקחו כמה דייטים לפני שמישהו מכם ישאל על מערכת היחסים שלכם עם בורא עולם ונפלאותיו. לפעמים הנושא הזה כלל לא עולה, עד שאתם כבר יחד בקונסטלציה זו או אחרת. במילים אחרות: אתם בשדה מוקשים.

לפני שנמשיך, הוגן שאספר לכם שאני אתאיסט. לראייתי, אדם שמקשיב לאנשים שטוענים שהם מדברים עם השמיים, כנוע לגחמותיהם ומתדלק אותם בציות ומשאבים מכל סוג, הוא אומלל. ולמרות שאני מוגדר על ידי ההלכה כיהודי, אינני מרגיש כך, ובטח שאין לי מושג אם אנחנו בתשכ"ב או בתשפ"כ.

מצד שני, ללב סיבות משלו וגם אני מצאתי את עצמי פעם מתלבט איך עלי לנווט מערכת יחסים שהייתה לי עם בתו של רב התיישבות (או התנחלות, תלוי את מי שואלים), שמרדה קצת במשפחה והפכה, רחמנא ליצלן, למסורתית.

"מאמי, מהיום מפרידים בין בשר לחלב"

ההתנגשות של תאיזם ואתאיזם היא בלתי נמנעת, ובהרבה מקרים מדובר במערכת יחסים שלא תמריא, במוות בעריסה. אבל יש בעיות שאפשר לאתר מראש, להבין ואפילו לפתור.

בניגוד למה שנטען לפעמים, חילונים לא מתקרבים לדת רק כשקורים דברים רעים. לפעמים הם פשוט מרגישים מין קירבה כזו למסורת, ורוצים לעשות קצת יותר - ללכת לבית הכנסת, להפריד בשר וחלב, לברך ולדעת שיש מי ששומר עלינו מלמעלה. התחושה הזו יכולה להיות חמימה, מנחמת ומזמינה מאוד, במיוחד לאור העובדה שהחיים כשלעצמם, לא קלים להתמודדות.

לא מן הנמנע שבת הזוג שלכם תחליט פתאום שבא לה על דת משה ושמעכשיו, דברים עומדים להשתנות. אם אתם חילונים (ובכוונתכם להישאר כאלה), כדאי שתדעו מה מחכה לכם. ספוילר: זה לא יהיה קל.

סקס. אין דבר יותר בעייתי, משום שמה שהיה עד עתה תענוג-בשרים שעל הדרך קירב וחיבר ביניכם, סימן את סופה של מריבה והפריע את מנוחת השכנים – הופך לאבן דרך. בחורה מסורתית יודעת במידה זו או אחרת, שסקס ללא נישואין הוא משהו שאלוהי ישראל לא מפרגן לו במיוחד.

אם אתם יוצאים חודשיים כנראה שהיא לא תתחיל לדבר על טבעות, אבל אם אתם יוצאים זמן ארוך יותר או גרים יחד, יש סיכוי גדול שנושא החתונה הולך להופיע במהירות. עדיין לא החלטתם אם איתה אתם רוצים להזדקן? צפו פגיעה. החדשות הטובות הן שהאקט עצמו כנראה יישאר אותו דבר: אלוהים או לא, לאנשים מאוד קשה לוותר על הדברים שגורמים להם לגמור.

בעיה איומה אחרת בתחום הבשרים היא נושא הצניעות. יש בחורות שלא יסתפקו במצוות-לייט וילכו על חבילה מורחבת. הווה אמר: תשכחו מתחתוני החוטיני המגרים, מהמכנסונים הכחולים והזעירים שלה, מחזיית התחרה הפצפונת ההיא או מכל לבוש שעד עתה נתפס כסקסי מבחינתכם. למה "מבחינתכם"? משום שנשים מתייחסות גם לצורה בה אתם תופסים תלבושת מסוימת כשהן מגדירות אותה כ"סקסית".

עולם חברתי. במקרה הטוב, תשמעו אותה פולטת "בעזרת השם" או "תודה לאל" במינון קצת יותר גבוה. הבעיה היא כשהיא מתלהבת מהשינוי בחייה כל כך – שהיא פשוט חייבת לחלוק אותו עם כל העולם. כל החברים שלכם, במיוחד אלה שחסרי זיקה דתית זו או אחרת, יתחילו לסבול מהרצאותיה על חיבוקה החמים של האמונה ולא ממש להתחבר לשינוי שעברה. יכול להיות שהם יסבלו בשקט, ויכול להיות שלאט-לאט, תפגשו אותם פחות ופחות.

מריבות על נושאים כמו כשרות

דתות מכסות את כל תחומי החיים. לפיכך, אתם הולכים לריב על כל אחד מהם. למשל: אוכל - "אנחנו לא יכולים ללכת ליום ההולדת של אבי, המסעדה הזאת לא כשרה". לכו תסבירו לאבי אחר כך שזאת הסיבה שבגללה הברזתם לו מהיום הולדת. המריבות הללו גם נוגעות למשהו שנהיה מאוד חשוב לה בבת אחת – האמונה שלה. נסו להסביר לבת הזוג שפגישת מחזור של היחידה שלך מהצבא חשובה קצת יותר מקבלת שבת - צירוף מילים שעד לא מזמן שמעתם בפעם האחרונה אי שם בגן חובה. נסו, אם אתם מזוכיסטים.

איך שורדים את החברה ה"מתחזקת"?

הדרך הקלה היא למרבית ההפתעה, גם הטובה ביותר בהמון מקרים: פשוט להיפרד. להבין שאתם שונים מדי, שאם הקשר הזה יתפתח וימשיך, כנראה שתמצאו את עצמכם רבים בלי סוף על עניינים כמו נסיעות, כשרות, חינוך ילדים ומה לא. היא חשובה לכם? רוצים שיהיה לה טוב? כדאי שתפנו את הדרך, תנו לה למצוא מישהו מתאים יותר, איתו היא תוכל להיות מאושרת באמת, ולא לחיות ביחד בתחושות ויתור ופשרה.

הדרך הקשה היא לנסות למצוא איזון בין האמונות והמנהגים שלה ובין אורח החיים שלמדתם להכיר ולאהוב. זה יכול לעבוד; אני בטוח שיש אלפי סיפורי הצלחה של בני זוג שהצליחו לגשר על הפערים ולמצוא דרך משותפת. בני הזוג הללו בטח מאושרים, אבל שני הצדדים נאלצו לוותר על דברים שחשובים להם, לריב ולהשלים, לנסות ולטעות. אתם בטוחים שאתם רוצים לעבור את כל זה לפני שתגיעו לאיזון? אם כן, אתם אנשים טובים ממני.

הדרך הקיצונית היא לאמץ את המנהגים שלה. מדוע? משום שיש שינויים בחיים שצריכים לבוא מכם בלי כל תלות באדם אחר. אם תמיד היה בכם משהו שהסתקרן מהמנהגים והמצוות, שרוצה להאמין שאחרי שמתים הולכים למקום שכולו טוב אם הייתם טובים ולמקום ממש מעפן אם לא – יכול להיות שבת זוג "מתחזקת" היא טריגר חיובי. אבל אם תנסו ותגלו שזה לא מתאים לכם – יתכן שתאשימו אותה גם בפרידה וגם בכיוון השגוי שבחרתם בחיים, וזה יכאב. לא מן הנמנע שהפרידה שלכם תהיה דוחה יותר מפח זבל בגינת כלבים ציבורית.

פנטזיית הבחורה הדתייה

במסעותיי רווי האלכוהול, נתקלתי בכל מיני זרים וסיפורים שהביאו איתם. אחד המוזרים בו נתקלתי היה פנטזיית הבחורה הדתייה: מישהי טהורה לחלוטין, בעלת נפש עדינה, צעירה ובתולית, שמערכת היחסים שלה עם בורא עולם היא טוטאלית.

יש גברים חילוניים למהדרין שאשה מהסוג הזה היא לא פחות מהפנטזיה שהכי מדליקה ומחרמנת אותם. "אחת כזאת לא משחקת משחקים, אין לה פוזות. היא לגמרי אמיתית. הכרתי אחת כזו פעם באוניברסיטה. יה, מה הייתי עושה לה", אמר לי פעם שותף שתייה מזדמן.

אם תשאלו אותי, יש פנטזיות שצריכות להישאר אצלכם בדמיון. ברגע שיצאתם עם מישהי כזו ושכבתם איתה רק כדי לסמן V ברשימת הפנטזיות שלכם – מבחינתכם לא קרה יותר מדי. עוד משהו מגניב לספר לחבר'ה.

אבל על אותה בחורה ועולמה הרוחני יעבור זעזוע איום. היא תיפגע בצורה לא הוגנת; בהגשמת פנטזיית הבחורה ה"טהורה" – בעצם לקחתם ממנה (בעיניה לפחות) – את אותו טוהר שהגן עליה לפני כן.

במילים אחרות, אם החלטתם להתחיל עם מישהי כזו, היו הוגנים. ודאו שאתם מאוהבים בבחורה ולא בפנטזיה, השקיעו בה ודעו מה ממתין לכם בהמשך הקשר. וחוץ מזה, כנראה שתשמעו עוד הרבה מאוד פעמים את הצירוף "קבלת שבת", אז שבת שלום גם לכם.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק