גדר לבד לא תעזור: להעמיק המודיעין לתוך סיני

הפיגוע אתמול (יום ו') בגבול מצרים, שבו נהרג רב"ט נתנאל יהלומי ז"ל, התבצע בקטע הבעייתי ביותר של הגבול - באזור הגבוה והמבותר של הר חריף. באזור הזה תוואי הגדר ההולכת ומוקמת מתפתל לאורך כמה קילומטרים על קווי רכס סלעיים, בינות למדרונות ונקיקים עמוקים. בתוכנית המקורית להקמת מערכת הגדר על גבול סיני, הייתה כוונה שלא להקים מערכת גדר מלאה באזור זה בגלל העלות הכספית העצומה של סלילת ויישור תוואי עבור הגדר והדרכים שלצידה וחסימת הוואדיות החוצים אותה. בסופו של דבר, כשהתבררה בשנה שעברה חומרת האיום מסיני, הוחלט להקים מערך גדר מלא גם בקטע זה.

מסיבה זו, וגם בגלל אופי השטח המחייב עבודות ופתרונות הנדסיים מורכבים, הקטע טרם הושלם ויש בו עדיין כמה פרצות. דרך אחת הפרצות הללו חדרה קבוצת המחבלים מסיני, והפתיעה כוח צה"לי שהיה שם במשימת תצפית וחסימה. בסמוך לפרצה זו נמצאת פיתחה של ואדי עמוק המשמש לעיתים מזומנות את המבריחים הבדואים בסיני. גם בשעות הצהריים של יום שישי הזה עברו דרך אותה פרצה כמה מהגרי עבודה, אלא שהפעם המחבלים השתמשו באפריקנים כפיתיון וכאמצעי להסחת הדעת.

הכוח שהותקף היה מורכב מכמה חיילי תותחנים סדירים שיחידתם הוצבה לבצע משימות בט"ש (ביטחון שוטף) באזור, במסגרת הסבב הכלל-צה"לי. מדובר בחיילים שקיבלו הכשרה בסיסית בלוחמת חי"ר (חיל רגלים) ואף עברו רענון והכנה מיוחדת לפני שנכנסו לפעילות הבט"ש. הם אמורים היו לחסום חדירה דרך הפרצה בתוואי הגדר ולאבטח את העובדים. כשהופיעו מהגרי העבודה בפתח הוואדי

הזעיקו אנשי התותחנים כוח מגדוד "קרקל" שיטפל בהם.

הלוחמים והלוחמות של גדוד זה, המוצב דרך קבע בגזרה, מיומנים בטיפול באירועים כאלה. אנשי כוח התותחנים ניגשו להביא מים למסתננים, וכשהיו עם המים במרחק של כמאה מטרים מהאפריקנים פתחו באש שלושת המחבלים שהסתתרו בין הסלעים. היו ברשותם מקלעים קלים, קלצ'ניקובים וכנראה גם RPG. אחד מהם חגר חגורת נפץ גדולה. מהירי הזה נהרג כנראה רב"ט נתנאל יהלומי. חיילי התותחנים ולוחמות ולוחמי קרקל תפסו עמדות והשיבו באש. חילופי האש היו מטווח קצר.

אחת מלוחמות קרקל, קלעית בהכשרתה, רצה לג'יפ, הזעיקה וכיוונה אל הנקודה כוח תגבור. אז היא כרעה ופגעה באחד המחבלים באמצעות נשקה בעל הכוונת המיוחדת. היה זה אותו מחבל שנשא את חגורת הנפץ על גופו, והיא התפוצצה. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שלוחמות קרקל נתקלות במחבלים, מבצעות את תפקידן, ומגלות יכולות לחימה טובות מאוד. ייתכן כי בעקבות האירוע תעלה המחשבה להקים עוד גדודים כאלה.

הקרב נמשך דקות אחדות ובסופו נותרו בשטח רב"ט יהלומי הפצוע אנוש, שמת מאוחר יותר מפצעיו, חייל נוסף שנפצע בינוני ושלושה מחבלים הרוגים. בשעה שהמחבלים תקפו את החיילים לא התבצעו עבודות על הגדר. העובדים שנסעו הביתה לשבת כבר לא היו באזור.

זהות הארגון שאליו השתייכו המחבלים עדיין לא ברורה, אולם סביר לגמרי להניח שמדובר בארגון סלפי או ג'יהאדיסטי הפועל מתוך סיני ועומד בקשר הדוק עם רצועת עזה. ייתכן אפילו שמדובר בפיגוע נקם על כך שצה"ל חיסל בעזה שני אנשי ארגון "אנסאר בית אל-מקדס" לפני שלושה ימים. לפי הסימנים בשטח, המחבלים כנראה לא היו מיומנים מאוד או בעלי יכולת גבוהה במיוחד, מה שמחזק את האפשרות שמדובר בפיגוע נקם על חיסול שני הג'יהאדיסטים בעזה. השניים היו באמצע ההכנות הסופיות לביצוע פיגוע מתוכנן נגד ישראל בחסות שר הפנים של חמאס. ייתכן אפילו שמדובר בפיגוע שבוצע היום בצהריים ושהחיסול לא הצליח למנוע. כאמור ייתכן גם שמדובר בפיגוע נקם, אף כי לא ברור אם הייתה התרעה מודיעינית לצה"ל. כנראה לא הייתה.

עזה משמשת מקום בטוח עבור רבים מהארגונים והקבוצות הסלפיים ואלה הפועלים בהשראת הג'יהאד העולמי. רוב אנשי הארגונים האלה הם בדואים מסיני. בעזה הם מתכננים, נערכים ומצטיידים הרחק יחסית מעינו של המודיעין המצרי ושל ראשי השבטים הבדואיים המתנגדים לפעילותם.

בית משפחת יהלומי, לפני כניסת השבת(צילום: גיל יוחנן)

תהא זהות התוקפים אשר תהא, די ברור שלצה"ל יש כעת בעיה בהשגת מודיעין על קבוצות טרור חמושות בסיני. מה שלא פחות חמור הוא שגם כאשר יש מידע צה"ל מתקשה להשתמש בו לצורך מבצעי סיכול. הסיבה לשתי תופעות אלה היא מדינית. ישראל אינה רוצה

לפעול בסיני מחשש שמא ישמש הדבר תואנה למשטר האחים המוסלמים במצרים לבטל את הסעיף הביטחוני להסכם השלום עם מצרים, ואולי אף יצית מלחמה רבתי. חששות אלה היו קיימים גם בימי מובארק, אלא שאז סיני הייתה עדיין פחות או יותר בשליטה ביטחונית מצרית.

כעת חצי האי הוא אזור חסר משילות לחלוטין. לא רק הצבא והמשטרה המצרית נמצאים שם לעיתים קרובות במצב של התגוננות, אלא גם המשטר החדש במצרים לא מצליח לאכוף שם את מרותו. נשיא מצרים, מוחמד מורסי, ניסה להגיע באמצעות שליחים למעין "הודנה" עם הקבוצות הסלפיות החמושות בסיני. מדובר היה בהסכם הדדי לאי התקפה, אבל המאמץ נכשל והקרבות התחדשו.

כעת עושים מחבלי הג'יהאד והסלפים בסיני ככל העולה על רוחם. רק לפני כחמישה ימים הם הרגו חייל מצרי ופצעו אחרים כשתקפו מחנה מצרי באזור אל עריש. גם הניסיון של ראשי השבטים הבדואיים לבלום אותם נכשל כיוון שהטרוריסטים שהתעשרו מהברחות מצוידים בנשק ובכלי רכב ואינם סרים למרותם יותר. עדות לייאושם של שלטונות מצרים אפשר היה למצוא ביום שישי בעיתון מצרי שציטט מקור בכיר בצבא מצרים. המקור טען כי הצבא המצרי מתכוון להפעיל נשק כימי נגד הקבוצות החמושות במרכז סיני ובצפונו.

נתנאל ז"ל. "לא סיפר איפה הוא משרת"

לפיגוע היום ולעובדות האלה יש כמה משמעויות ולקחים. החשוב בהם הוא ששום קו הגנה אינו יכול למלא ביעילות את ייעודו אם אין בקדמתו, פרושה לפניו, רצועת התרעה ואבטחה המעניקה לו עומק. תצפיות ויזואליות קרקעיות ואוויריות לעומק כמה קילומטרים בסיני מקו גדר המערכת, הן כמעט חסרות ערך מול הבדואים היודעים לנצל כל קפל קרקע. כך גם תצפיות אלקטרומגנטיות (מכ"מים). גם הסתמכות על הגדר לבדה כעל קו עצירת המחבלים נדונה לכישלון. היום הם משתמשים במהגרי עבודה כפיתיון, מחר יפרצו את הגדר במכונית עמוסה בחומרי נפץ ומחרתיים ינסו איזה תעלול אחר.

לכן ישראל חייבת להשלים במהירות את מערך איסוף המודיעין אל תוך סיני, שייתן עומק למגני גדר המערכת. לשם כך נחוצים משאבים ויצירתיות שצה"ל ושאר זרועות הביטחון חייבים לגייס. צריך לזכור שאיסוף מודיעין חשוב לא רק לגבי פיגועים אלא גם כדי למנוע ירי רקטות וטילים מסיני.

הלקח הנוסף הוא שישראל חייבת פתרון שיאפשר לצה"ל להשתמש במודיעין שהוא אוסף ויאסוף כדי לסכל פיגועים וירי תלול מסלול. יש סיכול מונע, יש סיכול מקדים ויש סיכול-תוך-כדי. עם זאת, ברור לגמרי שישראל צריכה לחשוב פעמיים לפני שהיא פועלת בסיני בכוחות עצמה. פעולה כזו עלולה לתת לאחים המוסלמים אמתלה לבטל את הסכם השלום עמנו ואפילו הממשל בוושינגטון יתקשה לעצור בעדם. צריך לדעת כי שימור הסכם השלום עם מצרים חשוב לשמירת מצב של אי לוחמה - מה שמכונה "שלום קר" - בין ישראל למצרים. במצב זה

אין כוחות מצריים בסיני המאיימים ישירות על ישראל ואין מצב שבו עלולים שני הצדדים להידרדר למלחמה רבתי מבלי שירצו בכך וכמעט בלי התרעה.

לכן כיבוד הסעיף הביטחוני של הסכם השלום הוא אינטרס של ישראל כמו של מצרים. יתרה מזאת, הוא גם ישפיע על ביצוע ושימור הסכם השלום עם ירדן. אם מצרים תבטל את הסכם השלום, ירדן לא תישאר המדינה הערבית היחידה שיש לה שלום עם המדינה היהודית. כך שלישראל יש אינטרס אסטרטגי בשימור הסכם השלום עם מצרים מול איום שהוא בינתיים טקטי ומוגבל מסיני. עם זאת בעוד זמן לא רב עלול האיום הזה להפוך לאסטרטגי. אם יגבר הטרור מסיני ייתכן מאוד שהחיים באילת והתיירות בה ייפגעו בצורה אנושה, ולמעשה חלק ניכר מהנגב יהפוך לשטח צבאי סגור.

ואחרי כל זה - בעקבות אירועי אתמול, אז ניצלו המחבלים את הסיוע של חיילי צה"ל למהגרים האפריקנים שהתדפקו על הגדר והזדקקו למים - האירוע יחייב גיבוש מחדש של נוהל לעצירת מסתננים וטיפול בהם.