מה שמתחשק לי זה לשמוע את אושיק לוי
כבר עשורים שקולו החם של אושיק לוי פורט על נימי הרגש עם שירים כמו "בלדה לשוטר", "זה מכבר" ו"יונתן סע הביתה". אור ברנע מבקש לשמוע עוד מהסאונד הנוגע של הסבנטיז
"אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם.
מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא.
הדרך קצרה. החשבון לא הושלם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה".
ק' נהרגה בתאונה דרכים בחו"ל. אישה צעירה, מוכשרת ויפה, רגע לפני שעמדה להתחתן. בבית אמה, היכן שישבו שבעה, עמד בכניסה ספר זיכרונות גדול. כל אחד מהמנחמים, החברים ובני המשפחה יכול היה לכתוב בו על הרגעים שלו עם ק' ולהקדיש לה מילים. עמדתי שם מול הדפים הלבנים והריקים במשך ימים ארוכים, לא ידעתי מה לכתוב ולהשאיר אחרי. ביומיים האחרונים של השבעה, אחרי בהייה ונשימות כבדות, כתבתי את מילות השיר "זה מכבר".
"זה מכבר". חד בורידים ובועט בנשמה
המילים של לאה גולדברג, הלחן של מתי כספי והביצוע של אושיק לוי הופכים את השיר לאחד מהמצמררים שנכתבו ונשמעו בתרבות שלנו. הוא כל כך עמוק ונוגע שבאמת מיותר להסבירו. רק לקרוא את מילותיו, או טוב יותר, לעצום את העיניים ולהקשיב לגרסתו המקורית.
"זה מכבר" שייך לאלבומו השני של אושיק לוי, הנושא את שמו של הזמר. קצת כמו השיר, גם לוי לא זכה במהלך השנים לאזכורים תקשורתיים ולאהדה להם הוא ראוי, אהדה שמכירים היטב זמרים אחרים בני דורו. אין ספק, לוי בן ה-68 שונה מהם. הוא לא כתב את חומריו ואחרי האלבומים הנפלאים שהוציא בתחילת שנות השבעים, הוא הפסיק להקליט בתדירות קבועה, והתחבר לדור הצעיר עם "בלי סודות" של שנות השמונים ופרויקטים אחרים.
"והוא הראה לי את העיר ומאיה שגדלה, האנשים בריאים אבל, השמש כאן חולה", יהונתן סע הביתה
בשנים האחרונות, גם קשה מאוד להזכיר את שמו בעיתונות, ברשת ובשיחות אישיות, מבלי לציין את מערכת היחסים הקרובה שלו עם חנן גולדבלט שיושב היום מאחורי סורג ובריח לאחר שהורשע באונס ובעבירות מין - ואת התמיכה של לוי בו לאורך כל משפטו המתוקשר.
מערכת היחסים שלי עם שיריו של אושיק לוי החלה לפני כעשור. דרך חבר משותף שעבד עימו, קיבלתי הזדמנות לנסות ולהצטרף ללהקתו המתגבשת בתור מתופף. ללוי הספיקה בערך חצי שעה בכדי לדעת שזה לא זה. ובצדק. הייתי ילד בן 20 חסר ניסיון הפקתי ולא באמת בשל לשחק עם הגדולים (וכנראה שעדיין לא).
האזינו: "חוזה לך ברח" (מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שלום חנוך)
ובכל זאת, במשך שבועות ארוכים שיננתי את שיריו של לוי ולמדתי את כל הפרטים הקטנים בהם בכדי לנסות ולצלוח את המשימה. למרות שנכשלתי, השירים נשארו. יותר מכולם, "זה מכבר" ו"יהונתן סע הביתה" (של יהונתן גפן ונפתלי אלטר, על החווית של גפן מביקורו את חברו שלום חנוך בביתו החדש בלונדון). שני שירים שלפעמים יכולים להישמע נעימים ורגועים, אבל למעשה הם חדים לוורידים ובועטים בנשמה.
שניהם לקוחים מאלבומיו הראשונים של לוי משנות השבעים. אלבומים שיצאו לאחרונה במארז מהודר, לראשונה בעריכה דיגטלית המשמרת את הצליל החם שאפיין אותם. זו היתה תקופה נפלאה של לוי כזמר. עם מילים, עיבודים, הפקה מרשימה, קצב, בלדות נוגעות וכאמור גם הסאונד המוזיקלי הנכחד של אותם הימים - לוי עמד בשורה אחת עם הביצועים הגדולים והזכורים של השנים ההן, כמו אלה של אריק איינשטיין ושלום חנוך, מי שהלחין לו את שירו ההמנוני "חוזה לך ברח".
"אז איפה טעינו? מה עשינו רע? למה אנחנו לא מוצאים תשובה"
עם קצת עזרה מחברים כמו "הצ'רצ'ילים", להקת "זיעה קרה" שכללה את אלונה טוראל ואהרל'ה קמינסקי - וכמובן מתי כספי, נפתלי אלטר ועוד רבים שהיו אחראים להתפתחות הפופ-רוק הישראלי, לוי ריגש שיר אחר שיר. כמה מהשירים יכולים להרוס את המאזין לחלוטין: שירים כמו "איפה טעינו" המבריק שהלחין אלטר למילותיו של זאב טנא, שעד היום כל אחד מאיתנו כישראלי יכול לשאול את השאלות המוזכרות בו. או "בלדה לשוטר" של אהוד מנור ונורית הירש, השיר שפיאר את הקריירה של לוי, שאי אפשר להקשיב לו מבלי לדמיין את הפרצוף הגאה והעצוב של שייקה אופיר ז"ל מהסרט "השוטר אזולאי".
לא נוסטלגי, מתחבר לצעירים
בעשר השנים האחרונות זכה לוי לגעת בדור צעיר וחדש אבל לא בגלל המוזיקה, אלא בתפקידיו על המסך הקטן. בטלנובלה "השיר שלנו" (שם שיחק היטב את דמותו של הרמטכ"ל), ב"פיג'מות" ובאחרונה גם נראה ב"בנות הזהב". לצד עבודתו בטלוויזיה, יצאו בעשור הזה גם שני אלבומים.
הגאה והכואב, "בלדה לשוטר"
האחד "אומר שירו בשקט", שיצא ב-2005 ואותו הפיק המוזיקאי הצעיר אדם גורליצקי, בנו של חברו הטוב של לוי, השחקן אילי גורליצקי. האלבום נפתח באחד השירים היפים שנכתבו ללוי לאורך השנים, "הלילה", עליו אחראי אביב גפן, שהוכיח שוב את יכולות הכתיבה והנתינה לאחרים.
"הלילה": אושיק לוי שר אביב גפן
האלבום השני, "קול וחומר", המלא בגרסאות כיסוי, יצא חמש שנים אחר כך. למרות ששני האלבומים זכו לביקורות נאות, נדיר לתפוס בימים אלה הופעה של לוי. גם קולו עבר שינויים רבים במהלך השנים ומסביב כולם יאמרו: בגלל הסיגריות. עיקר זמנו המקצועי של לוי מוקדש היום ל"אשכולות", איגוד השומר על זכויות המבצעים, שם הוא מכהן כאחד המנהלים.
אבל מי יודע, אולי בכל זאת נשמע את לוי בעתיד בשירים חדשים. למרות החזרה
לשירים הוותיקים, העיד לוי לאחרונה על עצמו שהוא "אינו אדם נוסטלגי". והאמת? גם שיריו הישנים הם לא בהכרח כאלה. הם שורדים מצוין את מבחן הזמן ומסוגלים לגעת בדורות חדשים. אצלי בבית הם עדיין מתנגנים, בדרך כלל רנדומלית בימי שישי בצהריים. לפעמים מגיע "זה מכבר" ואני חושב על ק', לפעמים אחרים מקסימים וכל המשפחה מקשיבה יחד בסלון. ברגע בו הבת שלי מסרבת להירדם, ומה שמתחשק לי זה לישון.
