מעבר למילים: נאום טוב או שהמסר לא עבר?

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם אתמול (יום ה') כלל ללא ספק מילים ברורות והעביר את המסר כי יש לקבוע קו אדום להנהגה האיראנית. אך מה אמר ראש הממשלה מעבר למילים, מה שידרו תנועותיו ושפת הגוף שלו ליושבי העצרת ולעולם?

• בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet
  

על נאום נתניהו באו"ם:

• הקו האדום של נתניהו: לעצור את איראן עד הקיץ
• צייר לי פצצה. כל איורי ראש הממשלה
• העולם הופתע מהנאום: "נתניהו ופצצת הלוני טונס"
  

יוני כהן-אידוב, אלוף העולם בדיבייט לשנת 2010 ומאמן הדיבייט של אוניברסיטת תל אביב ניתח עבור ynet את הנאום והסביר כי גם אם מדובר בנאום טוב, כלל לא בטוח שהוא השיג את מטרתו: "נתניהו הציג נאום טוב. מבחינת תוכן הנאום, הייתה שם לוגיקה מגובה בדוגמאות היסטוריות - הוסבר מדוע יש להציב קווים אדומים לאיראן ומדוע אין אלטרנטיבה אחרת, ואין ספק שחלק זה בנאום הדהד היטב באוזני רבים. מבחינה סגנונית, ההתנסחות הייתה במילים ובמושגים ברורים לכל שומע, ושפת הגוף שידרה סמכותיות וידע". 

אולם כהן-אידוב הוסיף: "עם זאת, צריך לומר ביושר שכשל לוגי לא פשוט היה בנאומו של נתניהו - הוא עצמו הבהיר שאיראן מונעת על ידי פונדמנטליזם דתי, ובניגוד למדינות אחרות בעבר, דוגמת ברית המועצות, היא מעדיפה את האידאולוגיה שלה על פני הישרדותה. אם זה המצב, לא ברור למה קו אדום ישנה את המצב הזה, וההצהרה הזו עצמה מעידה ששלל הדוגמאות שהביא ראש הממשלה להצלחתם של קווים אדומים בעבר אינן רלוונטיות במקרה של איראן. ייתכן שנתניהו התכוון לכך שקו אדום יבהיר לאיראנים שלא יצליחו להשיג פצצה, אך נקודה זו נותרה מעורפלת".

נתניהו מציג את הדיאגרמה. "הברקה" (צילום: EPA)

נתניהו נואם. "שפת הגוף שידרה סמכותיות וידע" (צילום: EPA)

נתניהו מסמן. "אדם סמכותי שמבין על מה הוא מדבר" (צילום: רויטרס)

על פי ניתוחו של כהן-אידוב, מעבר לכשל הלוגי כשל נתניהו גם בהתאמת המסר לאוזניים שהיו אמורות להשתכנע ממנו: "השאלה החשובה מכל היא מה הייתה מטרת הנאום ולאוזני מי הוא יועד. זה מספר שנים שנתניהו מצליח בנאומיו בניכר לכבוש דווקא את הציבור הישראלי, אך זו לא אמורה להיות מטרתו. את האוזניים החשובות באמת - אלה של אובמה, של פוטין, של מרקל ושל נשיא סין - הנאום הזה כנראה לא הצליח לחדור, פשוט משום שמן הסתם הם שמעו את כל הדברים הללו קודם, ולא השתכנעו".

לגבי הדיאגרמה ששרטט נתניהו אומר כהן-אידוב: "אם המטרה הייתה שאזרחי העולם יראו הערב תמונה של דיאגרמת הפצצה אין ספק שהמטרה הזו הושגה, אך לא ברור האם התועלת שבכך רבה במיוחד".

מי שחולק על כהן-אידוב במישור של השגת המטרה הוא גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת בלתי מילולית. הוא הגדיר את הנאום כנאום "הטוב ביותר שנשא נתניהו". על פי ניתוחו של רעם, עלה נאומו של נתניהו על נאומו של אחמדינג'אד ועל נאומו של אובמה והותיר את הרושם הרב ביותר: "מבין שלושת הנואמים נתניהו היה לא רק המוצלח ביותר, הוא אף השאיר אותם הרחק מאחור. היה בנאום שלו מיזוג פנטסטי של נונשלנטיות, עוצמה ודרמה - אבל לא כזו שמלווה בפאתוס והופכת למלודרמה".

את הוצאת הדיאגרמה רואה רעם כהברקה גדולה, ועל פי ניתוחו "מדובר בשיא הנאום. זה היה רגע מדהים, העיקרון אומר שכל מה שאתה יכול לראות בעיניים חזק יותר ממה שאתה שומע באוזניים.

העניין של הפצצה העמיד אותו פתאום כמומחה, כמרצה באוניברסיטה וכאדם סמכותי שמבין על מה הוא מדבר. זה גרם לכך שלא תוכל להפסיק להסתכל".

לדידו של רעם גם תנועות הגוף של נתניהו שיוו לו סמכותיות: "התנועות המגוונות שלו לאורך הנאום היו מצוינות. אחמדינג'אד לעומתו כל הזמן מיחזר את אותן תנועות. נתניהו שינה כל הזמן. אין לי ספק שהוא הכין את הדברים האלו כשחקן מיומן, זה נראה כאילו הוא שולף אותם מהשרוול".

ומה לגבי השפעה? רעם בטוח כי לנאום היה אפקט גם על הצופה שאינו בן העם היהודי או הישראלי: "אני בטוח שזה משפיע. הוא פנה אמנם ליהודים ולישראלים, אבל הוא נראה כאדם אמין שיודע על מה הוא מדבר, הוא דיבר ברגש והיה אותנטי. הייתה הרגשה של מישהו שמאמינים לו".