אושפיזין: האורחים שמצאו אצלנו מקום עמוק בלב

חגי תשרי מסמלים הזדמנות עבורנו להשתנות ולצאת מתוך הקיבעונות שלנו. בראש השנה וביום כיפור ערכנו חשבון נפש, ועכשיו, בסוכות, אנחנו מוציאים אל הפועל את ההחלטות שלנו ומנסים ליישם אותן הלכה למעשה.

עוד בנושא:

התאהבתי בפחדן שהעניק לי פירורי רגש

גרוש: מרגיש כמו אורח בבית משפחתי

אקסים, בוסים, אורחים לא רצויים בחתונה  

סוכות הוא חג שבו אנו יוצאים מהאזור הנוחות שלנו, מהמקום שקיבע אותנו, מהשגרה המוכרת ועוברים אל הלא נודע. רק כשנתרחק מכל מה שמוכר לנו עד כה, נוכל גם לעמוד בהחלטות שלנו לשנות. בדיוק כמו שאנו עושים כשברצוננו להכיר ולהבין את בן הזוג שלנו - אנחנו חייבים ללכת הכי רחוק מעצמנו ומכל מה שהכרנו על מנת ללמוד ולקבל אדם אחר, אדם ששונה מאתנו.

ארבעת המינים החברתיים

בכל חברה קיימים ארבעה טיפוסים שונים: האומרים והעושים - אלה שאומרים ומבטיחים שיעשו טוב ואכן עושים טוב. אותם מסמל האתרוג, שיש לו גם טעם וגם ריח. האומרים - אלה שמספקים תכנים וידע, אך אינם פרקטיים ואין בהם עשייה. אותם מסמלת ההדס, שהיא בעלת ריח בלבד.

העושים - אלה הבאים לידי ביטוי בעשייה וכוונה טובה, אך אין בהם מספיק ידע ותוכן, ואינם מעשירים את האחר. אותם מסמל הלולב, שהוא בעל טעם בלבד, ואלה שאינם אומרים ושאינם עושים - אלה שאינם תורמים לאחר או לחברה, ובוחרים להתמקד אך ורק בעצמם. אותם מסמלת הערבה, שהיא ללא טעם וללא ריח.

אז מה היה לנו כאן? אנשים התורמים לחברה וכאלה שאינם תורמים מאום. לכאורה שני הפכים, אך למעשה, היופי במצוות ארבעת המינים המסמלת את חג הסוכות, הוא שעל ארבעת המינים המשולים לארבעת הטיפוסים להיות מאוגדים יחדיו, ורק אז יבואו לידי ביטוי. ואם במעשים עסקינן, בואו ננסה השנה לא לשלול איש ולא לדחות אף אחד על הסף.

מוטב כי נשפוט אנשים על פי מעשיהם ומי שהם, ולא על פי דעות קדומות שהכנו לעצמנו מראש. אם נשכיל להבין זאת, נוכל לגרום לחלשים שבתוכנו להשראה, ובכך יוכלו אף הם לזכות להזדמנות להתעלות מעל עצמם, כפי שמעניק האתרוג לערבה חסרת הריח, כשהוא מאפשר לה להתבשם מריחו הענוג.

הסוכה שבפנים

מאידך, ישנם אנשים שחודרים לסוכה הפנימית שלנו מכיוון שאנו מאפשרים להם, בלי שניתן את הדעת ונבין אם הם מסבים לנו עצב או שמחה, או אם הם רצויים אצלנו באמת. כי הם כבר שם, התנחלו בתוכנו, וקשה לנו להיפטר מהם. הם יכולים להיות חברים בעלי אינטרס שאינם חברי אמת או בני זוג שאינם טובים לנו. אגב, כשמדובר בחבר אמיתי הוא לא יופיע בחיינו לרגע ויחלוף. אותו חבר נועד למלא איזשהו צורך שהבענו, לא תמיד בצורה מודעת. אדם זה הגיע כדי לעזור לנו להתגבר על קושי מסוים, להדריך אותנו ולתמוך בנו. אדם שכזה הוא מתנה נדירה, זהו חבר אמיתי.

טוב יהיה אם נשכיל לגלות מהם ומיהם כל אחד מחברינו, ואז גם נוכל לדעת מה לעשות על מנת להמשיך לטפח ולשמור את אותם חברים או בני זוג, או לחלופין, להרפות ולשחרר את אלה שכבר סיימו את תפקידם. אגב, אורחים הם לא רק אנשים. אורחים הם גם הרגלים שמזיקים לנו וגוזלים מאתנו את הכוחות והאנרגיות שלנו, החל מאכילה לא נכונה המסכנת אותנו בריאותית, התמכרויות כמו עישון, או בחירות לא נכונות שאנו נאחזים בהן למרות שאינן משפרות את חיינו.

אם נעמיק ונבחן את ה"אושפיזין" הפרטיים שלנו, נוכל לבחור את מי אנחנו רוצים להמשיך ולארח, למי אנו בוחרים לתת מקום בחיינו ולמי אנחנו מייחלים ומבקשים שיבואו להתארח אצלנו.

החלטות לשנה החדשה

גילוי נאות: סוכות הוא לא סתם חג בשבילי. יש לי חיבה יתרה אליו כי הוא גם החג שמסמל את החודש בו נולדתי, חודש של שינוי ועשייה. בחג הזה תמיד חוזרות אלי אנרגיות מחודשות ומקונן בי הרצון הזה, לנקות את הפנים ואת החוץ, לנקות את הבית שלי מהזבל שאגרתי בניסיון להתרפק על העבר, ליצור קשר עם כמה חברים שהזנחתי ולהכניס לפחות עוד אחד חדש לחיי.

הייתי שמחה לכתוב לעצמי כמה ציטוטים נדושים, משומשים מידי, לצורך השראה, לקפל אותם ולדחוף לארנק שלי, אבל שאף אחד לא ידע שהם שם. להיות זהירה אבל לא פחדנית, אמיצה אבל לא חסרת אחריות. ברצוני להתעלם השנה מכל העצות שקבלתי מאנשים אחרים שיודעים יותר טוב ממני מה טוב בשבילי, או מעצות שקראתי בספרים על איך למצוא שקט נפשי, ולמצוא אותן בתוכי.

לקבל את הטעויות שלי בהבנה, אבל לא לעשות טעויות כאלה שיהרגו אותי ולא יהיה מי שיישאר לקבל אותן בהבנה. ואני יודעת שזה מתיימר, אבל בכל פעם מחדש, דווקא בסוכות, אני רוצה להמציא שיקוי קסמים שיגרום לאנשים להבין האחד את השני. טוב נו, אמרתי מראש, מתיימר.

בדיוק בחודש הזה אני שוב נזכרת כמה אני רוצה להכיר באמת ביופי של החיים האלה כל עוד אני צעירה, כי זה יהיה דפוק לחכות עד שאהיה זקנה, מדדה על מקל, בשביל לספר על כמה החיים האלה באמת יפים לצעירים. כי החג הזה, סוכות, הוא חג של יציאה מעצמנו למקומות אחרים שלא היינו בהם, ולא רק לסוכה הקרובה לאזור מגורינו.

לכן אני שוב אוגרת כוח ורצון לצאת מעצמי כמה שיותר ולנסות דברים חדשים. במילים אחרות, לפתוח כמה שיותר דלתות, או יותר נכון, לפרוץ אותן! להפסיק לחפור כל כך, להפסיק עם הניתוחים הנפשיים, להיות אני ופשוט לשמוח עם זה ולאהוב את זה, כי אחרי הכל - זאת הפעם הראשונה והאחרונה שבה אהיה בת 35.