צפו: 500 מיני בעלי חיים בגינה של דונם בבנימינה

בצמוד לביתנו, שבשולי היישוב בנימינה, ממוקמת חצר משק ותיקה. מבט מהיר מגלה מיד, כי בניגוד למרבית החצרות הסמוכות שמאופיינות בדרגות גבוהות של טיפול וטיפוח, חצר ביתנו נותרה פראית ובעין בלתי מזוינת, אולי אפילו מוזנחת. אולם מתחת למעטה "ההזנחה" פורח לו עולם שלם של חי וצומח, עם כ-500 מינים שונים של בעלי חיים.

• מכינים את הגינה לחורף - וחוסכים חשמל ומים
• מלכודת ירוקה: במקום לרסס תותים, זורעים חיטה
• מדריך: הופכים את הגינה לירוקה באמת
  

המינים שמתגוררים בחצר ביתנו, תועדו במסגרת "חיים בחצר" - פרויקט שנולד במאי 2010, מתוך תפיסה שחצרות ביתנו יכולות להיות חממה טבעית לחי ולצומח. במסגרת זו, אני ושותפי לעשייה עמיר וינשטיין, בעל הבלוג "חרקים - עולם קטן בגדול", סקרנו את החצר בקביעות ותיעדנו את מאות המינים שנמצאו בה, בהם פרוקי-רגליים, דו-חיים, זוחלים, עופות ועוד.

החצר בבנימינה(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

איך עושים את זה?

החצר, ששטחה דונם, כוללת צמחים מקומיים וטבעיים לאזור, בהם מספר עצי פרי ועשבייה עונתית אופיינית. באופן אישי אנחנו נמנעים מהשקייה, אבל כן מספקים מים באופן ארעי לעצים הפזורים בה. בנוסף אנחנו נמנעים לחלוטין מריסוס וכשהצמחייה מתייבשת אנחנו אוספים אותה כדי לפנות מקום להתחדשות החצר לקראת בוא הגשמים.

זיקית מובהקת(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

עם התחדשות הצמחייה - מגיעים גם בעלי החיים. השלב הבא ביצירת חצר תומכת לבית הגידול הטבעי היא לקבל בברכה עכבישים, נדלים, זבובים, דבורים ונמלים כמו גם שפיריות, חיפושיות, פרפרים, ציפורים ועוד שלל ברואים נוספים שהגיעו מהטבע, למרות פחדים או רגשות שליליים אחרים שאולי יש לנו כלפיהם. 

ירגזי מצוי (צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

מי מפחד מנחשים?

החצר מספקת הזדמנויות רבות לצפות מקרוב באורח החיים הטבעי של בעלי חיים שונים. עבור חלקם היא אף משמשת כמקלט, כך למשל עבור זעמני המטבעות - שנקטלים על ידי השכנים על אף היותם בעלי חיים מוגנים על פי חוק.

בהיבט האקולוגי, לנחשים יש תפקיד נכבד: בשל העובדה שהם טורפים חסרי רגליים שיכולים לחדור ולהגיע לנישות נסתרות, הם יכולים לנצל בתי-גידול שחסומים עבור טורפים רבים אחרים. 

זעמן מטבעות. מוגנים, אך נקטלים

מינים רבים של נחשים יעילים במיוחד להתמודדות עם מכרסמים, שנחשבים לרוב כמזיקים. הנחשים חודרים למחילות העמוקות של המכרסמים, שם הם ניזונים מבוגרים וצעירים גם יחד ומצמצמים את האוכלוסייה. יתרה מכך, הנחשים לכשעצמם מהווים רכיב מזון חשוב במערכת האקולוגית.

פרפר נולד

החצר מושכת אליה שלל חרקים כמו גמלי-שלמה, מושיות, עכבישים, וגם פרפרים - שמוצאים בה את הצמחים הטבעיים שמתאימים להפקיד עליהם את דור ההמשך, כמו חנק מחודד. אמנם לא מדובר בגינת פרפרים מכוונת ואין בה עושר של פרפרים אקזוטיים, אבל בכל פרפר יש יופי והדר, והחצר שלנו מספקת לפרפרים שונים בתי-גידול מזמינים ופונדקאים בשפע.

דנאית הדורה(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

המקצב הטבעי של החצר, המושפע מעונות השנה ומקצב גידול הצמחים, יוצר גם דינמיקה בחיי הפרפרים ולאורך השנה אנו בה מוצאים מינים שונים - חלקם עוברי אורח, חלקם משתקעים לזמן מה ואחרים מוצאים בה אתר רבייה מוצלח וחוזרים אליה כל שנה.

בשיא הקיץ האחרון ספרנו 9 מינים של פרפרי יום, מתוך 13 מינים במהלך כל השנה. 5 מינים לפחות גם מתרבים כעת בחצר - חוויה מרגשת שכבר חזינו בה מספר פעמים, מרגע הטלת הביצה, דרך בקיעת הזחל והפיכתו לגולם, ועד להופעת פרפר חדש בחצר.

דנאית הדורה - זחל שיהפוך לפרפר חדש בחצר(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

נקרים במצוקת דיור

החצר גם מושכת אליה שלל מיני בעלי כנף מהסביבה, בהם אנפות, ירגזים, פשושים, צופיות ונקרים. בתוך כך זכינו לעקוב מקרוב אחר כל תהליך בניית הקן וגידול הגוזלים של זוג נקרים, שבחר לבנות את הקן שלו על עץ הפקאן המזדקן שלנו.

פשוש שקינן בחצר מספר פעמים(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

הנקר הסורי הוא היחידי בארץ שחוטב את החורים בעץ, אולם מציאת מקום קינון הולם אינו עניין של מה בכך - מצוקת הדיור קשה לא רק לאזרחי ישראל כי אם גם לבעלי החיים, שכן הביקוש לחורים בעץ כאתרי קינון עלה משמעותית והתחרות קשה. הסיבה לכך היא מינים פולשים שהביא לכאן האדם דוגמת הדררות והמיינות, שתופסים את מקומות הקינון על חשבון המינים הטבעיים של הארץ. 

נקר סורי בחצר(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

מדבירים ביולוגיים

כמובן שהלחצר מזדמנים גם מינים פחות חביבים כמו חולדות ויתושים, אך מצאנו שהחולדות מגיעות רק כשיש תותים על העץ ושהיתושים נאכלים על ידי השממיות, העכבישים, העטלפים ומינים נוספים שמתגוררים בחצר, כך שאנו מגיעים לאיזון ללא צורך בריסוס. קרה גם צפינו בעכברים, אך הם נעלמו במהרה, כנראה שבזכות הנחשים ודורסי לילה, מדבירים ביולוגיים חשובים שהגיעו לחצר בעקבותיהם. 

מושית. רכיב חשוב במארג המדבירים הביולוגיים (צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

זהירות - יש גם סכנות

רובם המוחלט של המינים המגיעים לחצר אינם פוגעים באדם ומקור הפחדים שלנו מהם הוא בדרך כלל תרבותי ולא רציונאלי. עם זאת, קיימים מעט מינים שעלולים לפגוע באדם ורצוי להכיר אותם:

צפע ארץ ישראלי - מין נחש מוגן על פי חוק. אם הוא מגיע לחצר, יש לקרוא ללוכד נחשים מוסמך. זעמני מטבעות יכולים לעשות עבודה טובה בשמירה מפני צפעים, שנכללים בתפריט המזון שלהם.

ארסן חום - מין עכביש ארסי נפוץ בבתים, שבדרך כלל מסתתר באזורים לא מופרעים.

חולדות - מכרסם שבזכות יכולתו להתבסס בסביבת בני האדם הפך לנפוץ מאוד באזורים עירוניים וכפריים כאחד.

חדקונית (צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

ומה עם החצר שלכם?

מרבית המינים שנמצאו בחצר, הם מינים הנפוצים בבתי הגידול הטבעיים סביבנו. העושר הביולוגי הזה מצביע על הפוטנציאל של חצרות הבתים לתמוך בשטחים הפתוחים, שהולכים ונעלמים.

הכלל הוא פשוט - בחצר עם מיני צמחים השייכים לבתי הגידול באזור המגורים, ימצאו גם מיני בעלי חיים השייכים לאותו בית הגידול. כלומר שמירה על אוכלוסיית הצמחים הטבעית - תשמור גם על בעלי החיים הסובבים אותם.  

דררה. יוצרת תחרות קשה(צילום: מיכל סמוני-בלנק ומשה בלנק)

פרויקט "חיים בחצר" התחיל מתוך סקרנות אישית על המתרחש בחצר בודדה ורצון להבין את ההשפעה האישית שלנו על עושר המינים בסביבת המגורים. בזכותו התברר, שכל אחד מאיתנו לסייע ולשמור על מגוון המינים בישראל.

גינות מטופחות אמנם נעימות לעין, אך הרבה פחות יעילות בשימור מגוון המינים, ולו רק משום שהצמחים בהן אינם חלק מבית הגידול הטבעי. הפרויקט ממחיש את חשיבותן של חצרות בתים כמסדרון מעבר ומקלט עבור מגוון מינים רחב, שמוצאים את עצמם בבית הגידול העירוני. גם לכם יכולה להיות חצר שכזו - אם רק תתנו לטבע לעשות את שלו.

הכותבת מרכזת את פרויקט "חיים בחצר ". הנושא יידון בהרחבה במסגרת הועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה שתיערך ב-18 לאוקטובר 2012