ראש בראש: ניקון D600 נגד קנון 6D

(עידן פרסר, קומפוזיציה)

עולם הצילום הדיגיטלי שואף בזמן האחרון למצלמות קטנות וקלות יותר עם חיישנים גדולים יותר, וזה לא סוד שמלחמת המגה-פיקסל לאט לאט מתחלפת במלחמה שונה לחלוטין – אנשים מתחילים להבין שהגודל כן קובע, בחיישנים לפחות.

כמה גדול זה גדול?

אבל לפני שאנחנו צוללים למונחים הטכניים, בואו נבין מה Full-Frame אומר בכלל. מצלמות SLR דיגיטליות, המכונות בקצרה DSLR, הינן המקבילה הדיגיטלית למצלמות הסרט הישנות. לכל מצלמות ה-SLR עדשות מתחלפות ועינית אופטית המאפשרת להסתכל דרך העדשה ולראות בדיוק את מה שהמצלמה תצלם כאשר תלחצו על המחשף. הרכיב היקר במצלמה הוא החיישן, על-מנת להקטין עלויות, היצרניות פיתחו חיישנים קטנים יותר מגודל הפילם שהיה נהוג בזמנו, כשני שליש מגודל הסרט. חיישן כזה נקרא חיישן "חתוך" – Crop sensor. מצלמות פול-פריים (מסגרת מלאה) נקראות כך כי יש להן חיישן בגודל של 36x24mm, בדומה לגודל הסרט שבו השתמשו במצלמות האנלוגיות.

אילוסטרציה: עידן פרסר

וזה משנה כי?  

"מה איכפת לי?" אתם שואלים? אז ככה: גודל החיישן משפיע בבחירת המצלמה שלכם. למצלמות פול-פריים יש יתרונות (וחסרונות) ברורים בסיטואציות שונות. בגדול, היתרון של חיישני פול-פריים הוא שהם מניבים איכות תמונה יותר טובה יותר מאחיהם הקטנים - חיישני הקרופ, בייחוד בסיטואציות שבהן האור חלש ונדרש ISO גבוה יותר. החיסרון במצלמות full-frame הוא שהן גדולות ויקרות יותר מאחיותיהן - מצלמות ה-crop. בנוסף, יישנם מצבים שבהם חיישן קרופ עוזר לכם, מצלמת קרופ מגיעה רחוק יותר עם אותה העדשה (הגדלה של פי אחד וחצי בערך) ורבים לא ירצו לוותר על זה. עכשיו כשהבנתם את ההבדל בין מצלמת קרופ לפול-פריים, תוכלו להחליט מה מתאים לכם.

כצלם שאוהב לצלם באור טבעי, קוסמת לי האפשרות לצלם ב-ISO6,400 מבלי לחשוש יותר מדי מ-"רעש" בתמונה. נכון לכתיבת שורות אלה, זו אפשרות שקיימת במצלמות פול-פריים בלבד. בנוסף, במידה ואני רוצה להשתמש בתאורה מלאכותית, יש לי יותר "משחק" בשימוש בפלאשים קטנים. אולם אם אתם צלמי טבע (בעלי חיים) וספורט, יתכן שחיישן קרופ יהיה הבחירה ההגיונית עבורכם, כשעדשת 70-300 הופכת ל-105-450, אתם מסוגלים לצלם רחוק יותר במחיר נמוך יותר, ובכלכלה של היום זהו שיקול משמעותי.

אבל במידה ואתם רוצים לעלות למגרש של הגדולים, ולא יודעים באיזה פול-פריים לבחור, אני כאן כדי לעזור... להלן השוואה בין ה-Nikon D600 ל-Canon 6D (שימו לב, השוואה זו היא "על הנייר" בלבד, על-פי המפרטים שסופקו על-ידי קנון וניקון, זו אינה בדיקת מעבדה).

רגישות ה-ISO: לקנון רגישות גבוהה יותר לאור. ב-ISO מקסימלי של 25,600 מול 6,400, לקנון יתרון של שני סטופים על יריבתה. אולם על-פי היכרות עם דגמי עבר, ההפרש על הנייר גדול בהרבה מההפרש במציאות, ועם זאת, כנראה שקנון תתמודד קצת יותר טוב עם אור חלש, שתי נקודות לקנון.

פוקוס: לניקון יתרון משמעותי במספר נקודות הפוקוס – 39 מול 11, יותר נקודות פוקוס מאפשרות פיקוס מדויק ולעיתים מהיר יותר בפריים. בנוסף, לניקון יש 9 נקודות פיקוס צלב (Cross-type) מול נקודה אחת בלבד בקנון, נקודות צלב עוזרות להתפקס במצבים קשים. שתי נקודות לניקון.

קצב אש (מהירות בין תמונות): ניקון מצלמת 5.5 תמונות בשנייה מול 4.5 בקנון. ניקון מצלמת כ-20% מהר יותר מקנון. נקודה לניקון.

רזולוציה: לניקון 24.3 מגה פיקסל ולקנון 20.2 מגה פיקסל. לכאורה היתרון הוא של ניקון, אולם מדובר בתוספת יחסית זניחה (כ-500 פיקסל יותר ברוחב וכ-400 בגובה) ובנוסף יש אנשים שיעדיפו גודל (ומשקל) קובץ קטנים יותר. תיקו.

כרטיס זיכרון: שתי המצלמות משתמשות בכרטיסי SD, אולם לניקון יש מקום לשני כרטיסי זיכרון במצלמה, לקנון יש אחד. יותר סלוטים מאפשרים יותר מקום לתמונות שלכם מבלי להחליף כרטיס (או לשמירת קבציRAW בכרטיס אחד ו-JPEG בכרטיס השני). נקודה לניקון.

גודל: קנון דקה וקטנה יותר מניקון, יש אנשים שיראו זאת כיתרון (תופסת פחות מקום בתיק), ואחרים שיראו זאת כחיסרון (פחות נוחה לאחיזה ולתפעול). תיקו.

פלאש: לניקון יש פלאש מובנה, לקנון אין. פלאש מובנה מאפשר להאיר את האובייקט שלכם בתנאי תאורה קשים (פחות מומלץ), ולשלוט מרחוק בפלאשים של ניקון (יותר מומלץ). אולם החוסר בפלאש עשוי לאפשר לקנון לאטום את המצלמה יותר טוב לניזקי אבק ומזג אויר. נקודה לניקון.

וידאו: הדרישה לוידאו ברמה קולנועית ממצלמות DSLR הולך וגובר. לשתי המצלמות יכולות וידאו דומות – 1080p ב-30 fps מקסימום, חיבור למיקרופון חיצוני, הקלטה של כחצי שעה רצופה וכו'. אולם הניקון מאפשרת יצוא של וידאו לא דחוס דרך יציאת HDMI, מה שכנראה יקסום להרבה מאד צלמי וידאו מקצועיים. נקודה לניקון.

תריס: לשתי המצלמות ביצועי תריס סבירים במהירות מקסימלית של 1/4000 של שנייה ומהירות סינכרון של 1/200 של שנייה. אולם לניקון הוגדרה עמידות של 150,000 קליקים מול 100,000 לקנון. נקודה לניקון.

מסך: לשתי המצלמות מסך בגודל 3.2 אינץ', אולם לקנון מסך ברזולוציה גבוהה יותר - 1,040k לעומת 921k בניקון - כ-10% יותר פיקסלים, רזולוציה גבוהה יותר בגודל מסך זהה מאפשרת צפייה נוחה יותר בתמונות ובווידאו שצילמתם. אולם לניקון יש עינית עם כיסוי 100% לעומת הקנון עם 97%. תיקו משעמם.

גאג'טים: לקנון GPS ו-WiFi מובנה במצלמה, ה-GPS מאפשר שמירת נתוני מיקום בתמונות שלכם וה-WiFi מאפשר תקשורת אלחוטית עם המחשב או הטלפון החכם שלכם. לניקון יש מתאם ל-WiFi (WU-1B) ומתאם ל-GPS (GP-1) אך אם תרצו את הפונקציונליות שהם מציעים, תאלצו לשלשל עוד כמה מאות שקלים. נקודה לקנון.

זמן יציאה: שתי המצלמות הוכרזו בהפרש של פחות משבוע, אולם את הניקון אפשר כבר למצוא בחנויות בארץ(!). הקנון לעומת זאת צפויה להגיח אל אויר העולם רק בדצמבר. כמי שכבר מרגיש תקופה ארוכה שהמצלמה הנוכחית שלו לא עומדת בדרישות, וחייב להשתדרג כמה שיותר מהר - נקודה לניקון.

אז מי ניצח?

ההשוואה בין שני "דגמי הכניסה לעולם הפול-פריים" נראית בתחילה כמתבקשת, אולם כשחוקרים אותם מקרוב מקבלים שתי הצעות שונות למדיי. מלבד העובדה ששתי המצלמות הינן פול-פריים, לשתיהן חבילת מאפיינים שונה מאד – יש שיעדיפו למשל פוקוס יותר מהיר בתנאים קשים (ניקון), ויש שיעדיפו את הרגישות הגבוהה יותר (קנון).

על הנייר לפחות (עדיין לא ניתן להשוות פיזית בין השתיים), ניקון לוקחת את הגביע. ה-D600 עושה רושם של מצלמה יותר מתקדמת, עם יותר פריימים בשנייה, יותר נקודות פוקוס, וידאו נקי ומקום לשני כרטיסי זיכרון. הניקון קורצת גם לאלה שרק עכשיו נכנסים לשוק החיישנים הגדולים, וגם לאלה שמחפשים גוף שני עם ה-D800 או ה-D4 שלהם. מצד שני, הקנון עשויה להיות מתאימה יותר לצלמים מתחילים - פחות נקודות פוקוס עשויות להרתיע פחות את המשתמש הטרי, והיא גם מעט קטנה וקלה יותר. בנוסף, ה-WiFi וה-GPS עשויים לסובב את הראשים של אלה המחפשים את הגאג'טים המובנים.

אם אתם משתמשים ותיקים, עם ערימת עדשות שמתאימה לאחת החברות, אני לא רואה סיבה מספיק טובה לעבור מחנה – הקנוניסטים ישארו עם ה-6D והניקוניסטים עם ה-D600. אולם מי שחדש בשוק עומד בפני החלטה קשה יותר שכנראה תתבסס על איזה מאפיינים יותר מושכים עבורו באופן אישי. בהצלחה!

עידן פרסר הוא העורך של מגזין קומפוזיציה , ומדריך בגליץ בית ספר לצילום .