לילה טוב לחופש האקדמי

בעוד כשבועיים תיפתח שנת הלימודים האקדמית תשע"ג, ועשרות אלפי סטודנטים יבואו בשערי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. אך במקום לפתוח את שנת הלימודים בחגיגות המסורתיות, הסטודנטים החדשים ייאלצו לפתוח את השנה בתחושה כבדה של פחד, שכן האקדמיה אליה ייכנסו תהא שונה מזו שנכנסו אליה קודמיהם לספסל הלימודים.

בלא קשר לעמדה פוליטית זו או אחרת, ההחלטה השערורייתית של ועדת המשנה לוועדת הבטחת האיכות של המועצה להשכלה גבוהה, הקוראת לסגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, צריכה להדאיג את כל מי שחופש והשכלה הם נר לרגליו. לא תורה יוצאת מציון, כי אם חשיכה גדולה המאיימת לחסל את המחשבה והחופש האקדמי, לא רק של העוסקים בסוגיות רגישות כפוליטיקה וממשל, אלא של כל העוסקים במדעי הרוח והחברה באשר הם.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

בין ירושלים לטהרן עוברים ברמאללה / גלעד שר

רוח עמק הבכא נעלמה בגבול מצרים / רז לוי

משברור כי הקריאה לסגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון מקורה בהחלטה בעלת מניעים פוליטיים מובהקים וחסרת כל קשר להמלצותיה של הוועדה הבינלאומית שמינתה המל"ג בעצמה - אשר לא העלתה על דל שפתיה את האפשרות התיאורטית של סגירת המחלקה - לא ניתן אלא לתמוה על התפתחות הדברים.

המל"ג מעבירה בהחלטתה מסר כפול ובעייתי שלצערי נשמע גם מעבר לים: ראשית, מופגן זלזול בסטודנט הישראלי, אשר אימת שטיפת המוח והאינדוקטרינציה הפוסט-ציונית המרושעת אורבת לו במסדרונותיה האפלים של האקדמיה הישראלית בכלל, ושל אוניברסיטת בן גוריון בפרט. בהחלטתה מאותתת המל"ג כי הסטודנט הישראלי הוא בחזקת תינוק שנשבה, וכי כל משב רוח קל עלול להסיט אותו מהאורתודוקסיה הציונית. דומה שהסטודנט נעדר כל יכולת מחשבה עצמאית, ביקורתית ובוגרת. חלילה למדינת ישראל אם ישמע הסטודנט הרך (אגב, גילו הממוצע של הסטודנט הישראלי לתואר ראשון הוא מהגבוהים בעולם) דעה המאירה באור אחר וביקורתי את המתרחש במדינתו. ומה יקרה אז? יישטף מוחו? יירמס מצפונו? יושחת מוסרו?

האקדמיה כזירת התגוששות רעיונית

שנית, החלטת המל"ג מעמידה את האקדמיה הישראלית כולה במבוכה בינלאומית מעצם הפעולה האגרסיבית והחריגה כל כך בנוף האקדמי דוגמת סגירת מחלקה אקדמית בשל חילוקי דעות תיאורטיים עם השלטון. אני רוצה לקוות כי חברי ועדת המשנה להבטחת האיכות במל"ג מבינים שהאקדמיה הישראלית אינה פועלת בחלל ריק, וכי היא קשורה בעבותות מחקריים וכלכליים למוסדות אקדמיים אחרים בעולם הרואים את הצעדים הסטליניסטיים הללו באור בעייתי ביותר. הנזק העצום העלול להיגרם מפעולה מעין זו לא יתוקן גם בעוד שנים רבות. זה חוסר אחריות משווע להרוס במחי יד עמל רב שנים של חוקרים ומנהלנים מסורים שהקדישו את חייהם למען פיתוח קשרים אקדמיים בינלאומיים, אשר מיוקרתם נהנית מדינת ישראל כולה, ובה משוויץ גם ראש ממשלתנו.

רבים בעולם האקדמי בארץ ובעולם כבר הביעו את דעתם על ההחלטה המשונה הזו. קולות מרכזיים, שאינם בהכרח מזוהים פוליטית, אינם מהססים להביע תרעומת אמיתית וכנה בדבר הפגיעה האנושה בחופש האקדמי של מדינה הרואה עצמה ניצבת בחזית עולם המחקר והאקדמיה, עליה מבוססת כלכלתה. ומהי האקדמיה אם לא זירת התגוששות רעיונית, חופשית ובריאה המקדמת מחשבה, קידמה וידע? כיצד צריכים לפעול כעת חוקרים שדעתם אינה כדעת שר החינוך? כיצד צריכות מחלקות לעודד מחקר (איכותני, לא עלינו) שיש בו משום אמירה שאינה עומדת בקנה אחד עם הציונות כפי שמגדירה אותה ממשלת ישראל הנוכחית?

אם תימנע הזכות להביע דעות החורגות מהקונצנזוס באוניברסיטאות - החופש האקדמי יהיה נחלת ההיסטוריה. ואם כבר היסטוריה, אם תצליח ועדת המשנה במל"ג להעביר את החלטתה בישיבתה ב-23 באוקטובר, יהיה זה ניצחון פירוס על האקדמיה הישראלית - עוד ניצחון כזה, ואבדנו.

יואב פרידמן, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון בנגב

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il