שתף קטע נבחר

אהבתי אותך גם במחיר של ויתור ובדידות

במשך שנים כל מי שאהב אותי אמר לי שאני עושה טעות, שחוץ מלב שבור, לא יצא מהקשר המעוות הזה דבר, וזו רק אני שאתבגר לבד, עם הצל שלך ועם חלומות ריקים. לפעמים ידעתי שהם צודקים אבל התעלמתי כי פחדתי לאבד אותך, כי האמנתי שקשר עמוק כמו שלנו לא אחווה עם איש מלבדך

כששמעתי את סיפורה לראשונה חשתי אי נוחות. לא הצלחתי למצוא בו כל סדר או היגיון, וזה מוזר כי היא נראתה לי דווקא מהסוג ההגיוני, זה שמובל על ידי שכל ומחשבות מושקעות. אני מוזגת לה כוס יין ומסבירה לה שייתכן וקצת יין יעזור לה לחשוף את הסיפור בצורה קוהרנטית יותר.

 

קוראים לה אנה, היא בת 28 ויפה בצורה מהפנטת. אלי היא התוודעה במקרה, וחשבה שפגישה איתי תוליד פיתרון. שאולי בעזרתי היא תצליח להיחלץ ממערכת היחסים שכל כך מעיקה עליה. "שתיים עשרה שנים אני מאוהבת באותו האיש", אמרה לבסוף. "האמת היא שמעולם לא באמת אהבתי אף אחד אחר. בהתחלה הייתי רק חברה, אחר כך החברה הכי טובה ואז זו ששוכבים איתה, גם איתה".

 

 

"בסוף הפכתי לאשה שמבקרים בלילות ומדברים בימים, אבל חיים עם אחרות. אני יודעת שזה נשמע הזוי למי שלא מכיר את הסיפור, והאמת שגם מי שמכיר אותו לא מעריץ גדול שלו, אבל אני לא מצליחה להתנתק. במהלך כל השנים היו עשרות פרידות, אבל ר' נטוע בראשי ולא משנה כמה ניסיתי לעקור אותו משם, תמיד ידעתי שזה לא הסוף, גם כשהייתי עם אחרים".

 

מבינה, שותקת ומתמסרת

"כשהוא איתי, אני מרגישה שאני יכולה לנשום, שאני שוב בן אדם שמח. יש מי שיאמרו שהוא בכלל מנצל אותי ואולי הם צודקים, רק שאני לא מסוגלת אחרת, זה כמו דיבוק! לידו אני ילדה קטנה שבוהה בעיניו ומאמצת כל חיבוק וכל מילה, תמיד מוכנה לו, גם כשהוא חי עם בת זוג איתה הוא עתיד להתחתן.

 

"כשהוא בא, מחבק ומסביר לי שהוא אוהב אותי, שהוא כלוא בתוך מציאות שלא תכנן, כשהוא בוכה לי שהוא אבוד ומצפה שאבין - אני מבינה, שותקת ומתמסרת".

 

"כולם מסבירים לי שזאת לא אהבה, שזו התעללות, שאני חייבת להשתחרר כדי להתחיל לחיות את החיים שלי ושעליי להיות מציאותית, אבל הם לא מבינים שלא בחרתי בזה, לא בחרתי ליפול אל תוך אהבה שהיא מעבר להגיון. הם זיהו בי רק חולשה וחוסר אונים, בעוד שאני ידעתי שזו אהבה גדולה, גם אם היא לא באה לידי ביטוי כמו שרציתי".

 

"בחודש האחרון הוא נעלם. זה לא חדש, כי בדרך כלל ר' נכנס ויוצא חיי מתי שמתחשק לו, אבל הפעם משהו השתנה בתוכי. לראשונה מאז שהכרנו, אני לא רוצה את זה יותר, ואני כאן כדי שתנסחי לי את המחשבות ותהפכי אותן למילים שלא משאירות ספק".

 

הפעם האחרונה

אחרי שהיא עזבה את הבית שלי ונותרתי רק עם ערימת דפים מלאה במילים שאמרה לי בפגישתנו, חשבתי שזו משימה כמעט הזויה. הרי לא משנה מה אכתוב ובאיזו נחרצות אתנסח, ההחלטה האמיתית היא שלה, אבל אולי אנה ידעה בדיוק מה היא עושה ולמה הגיעה אלי, כי למילים כתובות יש כוח. מילים הן התחייבות שהיא, מסתבר, זקוקה לה יותר מכפי שאוכל להבין בעצמי. וכך נראה המכתב של אנה לר', הגבר שהיא אוהבת.

 

"אני בוחרת להתחיל את המכתב שלי אליך באמת מוחלטת. בטח תאמר שזו עוד השתפכות של רגש, אבל אני בוחרת בה כי אני יודעת שזו הפעם האחרונה שתשמע או תקרא ממני מילים כאלה. למעשה, זו הפעם האחרונה שתשמע ממני בכלל. אני מתייחסת למכתב הזה קצת כמו אל טקס, כזה שעושים לפני החלטה ממש גדולה שכנראה תשנה את החיים, והמכתב אליך הוא טקס של פרידה ממה שהיה לי לחיים.

 

"אתה הרי יודע שאתה האהוב שלי, שתמיד היית. במשך יותר מידי שנים מילאת בחיי את כל התפקידים: היית איש הסוד שלי, המאהב הכמעט דמיוני שלי והחבר הכי קרוב שהיה לי. ואהבתי אותך, אלוהים עדי כמה אהבתי. אהבתי את הנוכחות שלך ואת המילים המגנות שלך, ונאחזתי בהן גם במחיר של ויתור ובדידות, גם כשהמתנתי לך ימים וחודשים מבלי לדעת מתי ואם תרצה בי שוב. תמיד כמו רוח סערה הופעת בחיי, והפכת אותם בשנייה אחת למשהו אחר.

 

"גדלתי לידך, הפכתי מילדה מאוהבת לאשה מאוהבת ומבולבלת עוד יותר, שלא יודעת לשים גבולות ולא יודעת לעצור אותך, וגם לא את עצמי. במשך שנים כל מי שאהב אותי אמר לי שאני עושה טעות, שאני טיפשה אמיתית, שאני לא מבינה או בוחרת לראות שחוץ מלב שבור, לא יצא מהקשר המעוות הזה איתך דבר, וזו רק אני שאתבגר לבד, עם הצל שלך ועם חלומות ריקים. לפעמים ידעתי שהם צודקים אבל התעלמתי, הפניתי עורף להם ולאמת, כי פחדתי לאבד אותך, כי האמנתי שמישהו כמוך - אין, ושקשר עמוק כמו שלנו לא אחווה עם איש מלבדך.

 

"אבל אני כבר גדולה מידי ועייפה מלהשלות את עצמי ולהשתיק את האמת על ידי המצאת סיפורים, ובמקביל לראות אותך חי חיים מלאים. יותר מידי שנים אני בוחרת בטיפשות להאמין שממש עוד רגע תבין שאני ואתה נועדנו זה לזו, שהנה זה קורה, שרווית מנשים אחרות והבנת שאני האשה בשבילך. אבל זה לא קורה ולא יקרה לעולם, למרות שאתה דואג תמיד להשאיר בי ספק, לדבר בעמימות ועדינות שזורעת בי תקווה. אבל התקווה עם השנים הפכה לייאוש, ואני הפכתי לפתטית.

 

מפלט מהחיים

"אני לא יודעת אם וכמה באמת אהבת אותי, אבל אני לא רוצה להיות לך מפלט מהחיים, מקום בו עוטפים אותך ומלטפים את פחדיך, כי אני, שמקבלת אותך תמיד, לא מקבלת כלום בתמורה, רק מביטה בך כל פעם עוזב חזרה אל החיים שלך מבלי לדעת מתי ואם אי פעם תשוב. אני גאה לכתוב לך שדי, שנמאס לי מהמשחק החולני הזה שלנו. שנמאס לי להיות הבית שלך ואשת הסתרים שלך, שנמאס לי להכיל את כל שיגעונותיך, שאני משחררת אותך מלאהוב אותי ככה.

 

 

"אני מאחלת לך את כל הטוב שיש לו לעולם הזה לתת. שתגדל להיות האיש שסיפרת לי שאתה רוצה להיות, אדם שלם ושפוי שמסתפק בחייו ובמה שבחר, איש שאוהב את הימים שלו ואת האנשים שסביבו.

שתהיה שמח, או לפחות לא עצוב.

אנה."

 

אני כבר לא זוכרת באיזה סרט שמעתי את המשפט הזה "פתאום הבנתי שכשהוא אמר שהוא לא רוצה להתחתן הוא התכוון שהוא לא רוצה להתחתן איתי". זה טיבם של משפטים כאלה שמשכיחים את הסרט ומתקעקעים בלב, ואני מאחלת לאנה שתתעורר בה ההכרה שהוא לא מבולבל ואבוד או מסכן, אלא שהוא פשוט לא רוצה לשנות או להשתנות עבורה.

 

שהחיים שלו הם לא הפוגה משניהם, אלא שזו היא שרק לרגעים, מהווה הפוגה מהחיים המלאים והעמוסים שלו. ומגיעה לה אהבה שלמה, מכילה, מתוקנת, אהבה של אדם שיעריץ וילטף את העור שלה, אדם שיאהב אותה באמת, ולא רק לכמה רגעים.

 

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בערוץ יחסים דרך הפייסבוק שלנו

 

שחר הדר כותבת מכתבי אהבה, נאומים ומסרים אישיים לפרנסתה. בעלת "טקסטורה - מילים של אהבה"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
האהבה שלך לא טובה לי. הגיע הזמן להפרד פעם אחת ולתמיד
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים