שתף קטע נבחר
צילום: Jupiter

חיים בחצר: מהו סוד הקסם של מושית השבע?

אין ספק שאחת החיפושיות החביבות ביותר שאפשר למצוא בחצר או אפילו באדנית החלון היא מושית השבע, הידועה לציבור בעיקר בשם פרת משה רבנו. איך הפכה החיפושית לאייקון תרבותי? מה הן טורפות בחצר ואיך אפשר לשפר בעזרתן את הקשר של הילדים לטבע העירוני?

"פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה...". ואכן, כפי שכתב אפרים סידון בשירו המקסים, השם פרת משה רבנו הוא ארוך ומוזר. אולם מוזר ככל שיהיה, הרי אם יורדים לשורשיו האטימולוגיים אפשר ללמוד ממנו על הקשר המיוחד שבין חיפושית זו לבני האדם.

 

השם פרת משה רבנו מתייחס בדרך כלל למין אחד, נפוץ מאוד, הנקרא בשם הרשמי מושית השבע. ועל אף שבמשפחה יותר מ- 5,000 מינים, הרי זו מושית השבע שהפכה לאייקון תרבותי הנושא את גאוות המשפחה כולה.

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

  

מה הקשר בין המושית למריה הקדושה?

באירופה הכפרית נחשבה מושית השבע לחרק מועיל, ונקשרו בה סגולות שונות, ומכאן גם שמות המדגישים את הברכה שבהופעת חרק זה.

 

באנגלית מכונה המושית Ladybird או Beetle of Our Lady, ובגרמנית Marienkäfer - "החיפושית של מרים", על שמה של מריה הקדושה. הכינוי פרה מופיע בשם הרומני "פרת האלוהים" ובשם הבולגרי "פרת האלוהים הקטנה", ובאופן דומה גם ברוסית.

 

הכינוי פרת משהרבנו נשאב כפי הנראה מהכינוי האידי. באידיש היא נקראת "משה רבנו'ס קיעלע" או "משה רבנו' ספערדעלע" ("פרה קטנה" ו"סוסון של משה רבנו", בהתאמה). נראה שהשם האידי והעברי נוצרו כתחליף "כשר" לגרסאות אירופיות של כינויים הכוללים שמות של קדושים נוצרים. נראה שאין מקור אחד ברור, והשם כולו נתון עדיין לפרשנויות בלשניות שונות.

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

 

נקודה למחשבה

השם המדעי של מושית השבע Coccinellaseptempunctata זכה במקומותינו ללא מעט תשומת לב, ולו בגלל ההקשר המגדרי. אולם כמו בלא מעט שמות מדעיים, שם זה מתאר את המראה החיצוני של האורגניזם. שם הסוג Coccinella נגזר מהמילה הלטינית coccineus (שני/ארגמן), המתייחסת לצבע האדום המאפיין את המין.

 

שם המין septem-punctata מתייחס לשבע הנקודות השחורות המופיעות על כנפי החפייה; למעשה ארבעה כתמים בכל צד, כאשר זוג אחד מתאחה לכתם אחד גדול בקו התפר של כנפי החפייה, וכך נותרים שבעה כתמים.

 

מרבית המושיות הבוגרות מופיעות בשילוב צבעים ניגודי של צבעי אדום/כתום ושחור. שילוב דומה מוצאים גם בדרגות הזחל. שילוב צבעים ניגודי מהווה סימן אזהרה קלאסי בעולם הטבע, הברור לכל טורף פוטנציאלי.

 

ואכן, במרבית המושיות, כל דרגות המין מכילות כמה רעלים אלקלואידיים המומסים בנוזל ההמולימפה. ככל הנראה הרעלים מופקים, בדרגת הזחל, באופן שניוני מהמזון. בעת מגע מאיים מופרש כרפלקס (reflex bleeding),דרך מפרקי הרגליים, נוזל שטעמו וריחו דוחים. 

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

מושית השבע טורפת כנימה 

 

מלחמת הישרדות ריחנית

הריח דוחה חרקים טורפים, ובהם מינים של נמלים הניזונות מטל דבש המופק מכנימות. עבורן המושית היא מזיק הפוגע במקור מזון חשוב מאוד. בנוסף, רעלים אלה דוחים גם טורפים מקרב החולייתנים (זוחלים, ציפורים ויונקים קטנים).

 

מינים רבים במשפחת המושיתיים נודעים בחיבתם הרבה לכנימות עלים וכנימות מגן (יש גם הטורפים אקריות). בשל כך הן מהוות רכיב חשוב במארג המדבירים הביולוגיים המצויים בטבע. בכמה מינים אף נעשה שימוש מסחרי להדברה ביולוגית מסחרית. בחצר שלנו בבנימינה מצאנו במהלך השנה תשעה מינים שונים של מושיות, חלקן טורפות אובליגטוריות, ואחרות פחות בררניות, והן טורפות אופורטוניסטיות. 

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

מושית קטנה 

 

בתפריט הקולינרי: כנימות עסיסיות

מושיות מופיעות בגינה בהדרגה. יש מינים המופיעים בעיצומו של החורף, עם תחילת לבלוב העשבוניים,יש המופיעים רק בתחילת האביב כשמזג האוויר מתמתן ומתחמם, ויש המופיעים רק בתחילת הקיץ.

 

הופעה מדורגת זו קשורה להעדפות האקולוגיות של כל מין, כמו תחום טמפרטורות התפתחות מועדף, לחות יחסית, שעות אור וככל הנראה גם העדפות למינים מסוימים של כנימות, המופיעות רק כאשר הצמחים הפונדקאים שלהן מופיעים בשטח.

 

מינים מסוימים של כנימות עשויים להוות מזיק חקלאי קשה. לעתים גם בגינה, בעיקר עבור צמחי תרבות וגן שאיבדו את עמידותם הטבעית למזיקים. עם זאת, החצר בבנימינה עשירה מאוד בצומח טבעי. מינים כאלה מגלים עמידות גבוהה יחסית לנזקי הכנימות, ולכן עבור "חיים בחצר" הכנימות הופכות לרכיב חשוב במארג האקולוגי.

 

בשל ממדיהן הזעירים וכושר הרבייה הגבוה שלהן, הכנימות משמשות מזון מועדף עבור טורפים רבים, בעיקר פרוקי רגליים, כמו עכבישים, פשפשים טורפים, גמלי שלמה צעירים ואפילו עבור הצופיות (Nectariniaosea), שקוטפות אותן ברפרוף כנפיים מעל קרקפות העשבוניים.

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

מושית השלוש-עשרה

 

לא תמיד קל למצוא את הכנימות בחצר, הן קטנות ולעתים מוסוות היטב על רקע העלווה של הצמחים, אך עבור המושיות הן שקופות לגמרי. סביר להניח שמושיות מאתרות את הכנימות בעזרת הריח - בטווח הרחוק, ובעזרת הראייה בטווח הקצר (מילימטרים). במקום שיש בו מושיות הנצפות בתדירות גבוהה סביר שיש גם כנימות.

 


צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק

זחל מושית השבע

 

לעקוב אחרי מחזור החיים עם הילדים

מושיות יכולות להוות מודל יפה למחזור החיים בחרקים, מודל חביב שניתן להראות לילדים ולעקוב יחד אתם אחר התפתחותן. מושיות ככל החיפושיות מתפתחות בגלגול מלא: החל מדרגת הביצה, דרך כמה דרגות זחל, גולם, והסיום הוא בהופעת בוגר קטן וחמוד שמעורר אצל רובנו רגשות חיוביים. מושיות בגינה שלכם יכולות להוות אמצעי יעיל בחיזוק הקשר של הצופה, ובעיקר ילדים עם הסביבה, העירונית והטבעית.

 

איך ניתן לעודד קיום מחזור מלא של מושיות בחצר? צמחים טבעיים וכאלה שנושאים כנימות בהחלט יכולים לעודד את המושיות להישאר בסביבה. לטעמנו המושיות וגם הכנימות הן יצורים מרתקים שההתבוננות בהם יכולה לפתוח בפניכם עולם ומלואו.

 

מדוע מושיות מגיעות לחצר? מושיות הן חיפושיות מעופפות, וככאלה יש סבירות גבוהה שהן מגיעות לשחר מזון בחצר או אפילו באדנית, כל עוד יש בהן צמחים ירוקים. 

 


 

פרויקט "חיים בחצר" התחיל במאי 2010 בחצר הממוקמת על גבול המושבה בנימינה. הפרויקט החל מתוך סקרנות, ומתוך רצון לגלות את המינים שחולקים אתנו את שטח המחיה הפרטי. בפרויקט נערך מעקב מתמשך אחר עושר המינים שאותם ניתן לפגוש בחצר. בפינה זו נציג מינים שפגשנו בחצר האחורית של הסביבה האורבנית.

 

כתבו וצילמו: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק.

 

הכתבה פורסמה בגליון 203 ב"טבע הדברים"  

 

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק
צילום: עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק
מומלצים